תופעת הילדים העניים בישראל

הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ אלי דלל, קיימה דיון בנושא "ילדים עניים בישראל - צעדים למיגור התופעה. הדיון התקיים כחלק מיום המאבק בעוני בכנסת שיזם הפורום למאבק בעוני ורשת הפעילים לחיים בכבוד.

יו"ר הוועדה, ח"כ דלל: "מבחינתי זו לא רק סוגיה כלכלית או חברתית, אלא פצע פתוח בליבה של החברה הישראלית, המשליך על חייהם של מאות אלפי ילדים, וגם על עתיד כולנו.
 

מדי שנה, דו"חות העוני מזכירים לנו עד כמה גדולה האחריות המוטלת על כתפינו. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2022, כ-873 אלף ילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני, המהווים 28% מכלל ילדי המדינה. בקרב קבוצות מסוימות, כמו החברה הערבית והחרדית, הנתונים מדאיגים אף יותר.

 

משפחות רבות נאבקות לשרוד, לעיתים ללא אפשרות להעניק לילדים שלהם אפילו את המינימום הנדרש לקיום בכבוד. הנתונים שמופיעים בדוחות האלה מבחינתי הם לא  מספרים יבשים – מאחוריהם מסתתרים סיפורים אישיים של ילדים שמתמודדים עם רעב, חוסר ביטחון תזונתי, היעדר גישה לחינוך הולם ולפעילויות העשרה, ולעיתים אף נאלצים לצאת לעבודה בגיל מוקדם מאוד במקום לשחק או ללמוד.

 

מדובר בדור שגדל עם פחות הזדמנויות, פחות תקווה, ופחות כלים לשבור את מעגל העוני. צריך גם להודות ביושר שקיימות היום תוכניות סיוע – כמו מענקי ביטחון תזונתי, קצבאות ילדים, וסיוע ממוקד למשפחות מוחלשות. ויחד עם זאת ברור לכולנו שצעדים אלו לא מספיקים. גם היום, יותר ממחצית הילדים העניים לא זוכים לשוויון הזדמנויות בחינוך, מה שמקטין משמעותית את סיכוייהם להשתלב במעגלי התעסוקה ולהיחלץ מהעוני בעתיד."

 

על פי הפורום למאבק בעוני, מקובל להגדיר ילדים כחיים בעוני -בהקשר של משפחות החיות בעוני, כאשר הדבר נקבע בהתאם להכנסות המשפחה. "בעינינו נכון ומדוייק יותר לבחון אם הילד זוכה למענה לצרכיו הבסיסיים או מפאת חסמים כלכליים המענים לא נגישים לה או לו." מציינים בפורום ומוסיפים " המצב הכלכלי- חברתי בישראל מעורר דאגה רבה. רמת האי-שוויון בהכנסות ושיעורי העוני ניכרים וגבוהים מאוד גם בהשוואה בינלאומית. ב2022 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני  בהן 873.3 אלף ילדים. תחולת העוני של ילדים עלתה מ28.0%- ב2021- ל28.2%- ב.2022."

 

עוד מציינים בפורום כי  ב-OECD משתמשים בחישוב אחר המתחשב פחות במשפחות גדולות (המאפיינות את ישראל) ולכן הוא פחות מדויק ומראה אחוז נמוך יותר, אולם הוא מועיל לראות את המצב היחסי של ישראל שנמצאת במקום השלישי בעולם כשמעליה ארה"ב וסין.
 

 

בפורום הארגונים ליהדות וצדק חברתי אומרים כי הדוחות על מצב העוני בישראל מצביעים זה שנים רבות על אחוז אדיר של ילדים עניים בישראל. במגזר היהודי מדובר על כאחד מתוך 3 ילדי ם – ובמגזר הערבי כפול מכך. מחקרים רבים מצביעים על ההשפעה לטווח ארוך שיש לילד הגדל בעוני , על החוסרים המצטברים המקשים עליו שבעתיים להשתלב כבוגר עצמאי בחברה.
 

 

אולם מעבר להסתכלות הכלכלית הרחבה ראוי גם לשים לב לקושי המוסרי. עוני אינו רק חוסר משאבים אלא תחושת הדרה. ילד הגדל כעני סובל גם מאי ביטחון תזונתי –אך גם מהרגשת אומללות, במיוחד לעומת אלו שיש להם . כמו כן ילדות וילדים עניים חווים את הוריהם כמי שלא מסוגלים לספק להם את צורכיהם. "המדינה" הינה גוף מופשט מדי והם אינם יכולים לצפות או לסמוך עליו שייתן להם רשת ביטחון.
 

 

במשרד הרווחה והביטחון חברתי הציגו לוועדה פרויקטים בתחום סיוע במזון למשפחות עם ילדים, בהם "המיזם הארצי לביטחון תזונתי" הכולל הסיוע בדמות: כרטיסי מזון חודשיים נטענים, משלוחי פירות וירקות לבתי המשפחות, חלוקת תמ"ל למשפחות להן תינוקות עד גיל שנה וחצי, קיום סדנאות העצמה, התנהלות כלכלית ועוד, מיצוי זכויות ושילוב בתכניות העצמה ליציאה ממעגל העוני. המיזם מסייע ל 26,000 ראשי בתי אב פעילים מתוכם 55,846 ילדים בגילאי 0-18, בהם 3,200 תינוקות מתקבלים אחת לחודש 5 חבילות תמ"ל לביתם. בנוסף ציינו במשרד את פרוייקט ארוחה קלה הכולל חלוקת כריכים לתלמידים בבתי ספר יסודי ועל יסודי לילדים מכל המגזרים ברחבי הארץ.
 

 

יו"ר הוועדה ח"כ דלל: "אנחנו חייבים לגבש תוכנית לאומית כוללת שתצמצם את ממדי העוני בקרב ילדים ותיתן מענה לכל צורכיהם. אנחנו צריכים להבטיח שכל ילד בישראל יזכה למזון, חינוך, וביטחון. מחובתנו להמשיך ולהעמיק את שיתופי הפעולה בין הממשלה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית ולרתום גם את המגזר הפרטי במאבק המשותף הזה.
 

 

אני מאמין שהחובה שלנו כחברה היא לדאוג לא רק לקיומם של הילדים, אלא להבטיח את עתידם. עוני הוא לא גזירת גורל – עם תכנון נכון, הקצאת משאבים יעילה, ונחישות משותפת, ניתן לשנות מציאות. אני באמת ובתמים מאמין שניתן למגר את תופעת העוני בקרב הילדים בישראל וזה תלוי בכולנו."