תגידו מזל טוב לאב הטרי

הרחק מאשתו, זוהר אוחנה אבידן (28) שהיתה אז בשלבי התחלת ההריון הראשון, קיבל אבידן את המסר הכי מעודד שאפשר לקבל מהבית, הידיעה שאשתו עתידה ללדת  את בנם הראשון. 

"היינו אחרי פעולה בעזה ונכנסו לאיזה מבנה. פתאום החבר'ה התחילו לדבר איתי על ההריון של זוהר ומה אני חושב שייוולד לנו. בזמן שאנחנו מדברים, מהבניין הסמוך יוצא עשן כחול. הסתבר שזוהר דיברה עם מפקד הגדוד והוא הסתובב עם הרימון הזה עליו. כך גיליתי שיש בן בדרך. הסיטואציה הכי הזויה והכי מקורית שאפשר לתאר". 

קאט לשבעה חודשים ומאות ימי מילואים אחרי, בני הזוג ילדו בשישי האחרון את בנם ברמב"ם. 

"אני אחרי ארבע סבבים ו-256 ימי מילואים. גם בעזה וגם בלבנון", מסביר אבידן, שמשרת במילואים כקשר מג"ד ומפקד חפ"ק מג"ד בחטיבת כרמלי, גדוד 22, "רק שבוע שעבר השתחררתי, כך שאת ההריון עצמו כמעט לא חוויתי. ברוך השם, ללידה הצלחתי להגיע והיא היתה מדהימה. חוויה טובה, צוות נדיר ואנשים טובים אחד, אחד. אנחנו מאושרים". 

אבידן מספר על הדיסוננס שבין החזית לעורף: "היה קשה מאוד. גם אז, בעזה, לגלות שיש בן בדרך ולא להיות עם זוהר ברגע כל כך משמעותי, וגם עכשיו- כשהיא בהריון מתקדם. מתקשה, הורמונלית, עצובה ודואגת, בזמן שאני שם. הלב נקרע בינה לבין החברים שנמצאים בחזית. איבדנו לוחמים במבצע האחרון וקשה לא להרגיש את המחויבות לכולם. אבל אשתי מלכה, ועכשיו אנחנו פה, יחד". 

במבט מפוקח של לוחם עם לב של אבא, אבידן מבקש לאחל לבנו שזה עתה נולד עתיד טוב יותר: "נלחמנו ואנחנו עדיין נלחמים כדי שלו ולדורות הבאים יהיה שקט. אני מאחל לו שכל מה שעשינו שם, יאפשר לכולם עתיד שלא יראה כמו ההווה שלנו".