פרשת נח

 

נקודות התייחסות מתוך פרשת השבוע, כבר מלכתחילה אציין, אינני מייצג בהכרח את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש  בה.

 

 

נשאלת  השאלה מדוע דווקא נח  ניצל? והתשובה: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת הָאֱלֹקִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ." (ו', ט') מאידך יש הטוענים ( לפי רש"י) שרק לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם אבינו לא היה נחשב לצדיק. מאידך בנוהג שבעולם הוא, שלמנהיג אמיתי יש  מתנגדים, פעמים מפני ש"אין דעותיהם שוות" ופעמים מצד קנאה וכו', יצוין מנהיג שכולם סביבו רואים בו צדיקות מוחלטת וכלל "אין  דורשים לגנאי", למרות להבדיל במבט על נח בפרשתנו, נח היה מנהיג שהאמת מובילה אותו והצדק היה נר לרגליו, "איש צדיק תמים היה בדורותיו"! לנח היה חן מיוחד בעיני הקב"ה, ולכן ניצל.

 

אחריות קולקטיבית זה אומר שלפעמים אנחנו לא רק נחמדים אלא גם אכפתיים. צריך להגיד דברים נוקבים,צריך להיות אכפתי כלפי כל הדור כולו.

 

בתורה יש מקרא של מילים  ויש מקרא של מעשים והם לא בהכרח אותו הדבר. במיקרה של נח זה להבדיל אפילו מאברהם יצחק ויעקב  נח היה חלוץ ולא אינטלקטואל, איש  עמל כפיים ולא  פילוסוף דגול כשהיו צריכים להציל את המין האנושי, ואת כל מיני החיות והצמחים , ונזקקו לכל כישרון המעשה וחוכמת הכפיים, ולכן הביאו את נח.

 

לכאורה אלוהים ראה  כי קשה  לנח  לקיים את כל תרי"ג המצוות הוא ויתר לו  והשאיר לו רק שבע מצוות, הנקראות עד היום  שבע  מצוות בני  נח.

 

שבע מצוות המוטלות על כל בני האדם ולא רק על ישראל והן:מצווה למנות דיינים לצורך השלטת חוק ומשפט בחברה האנושית, איסור לגדף את שם ה', איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גזל, ואיסור אבר מן החי איסור לחתוך מבעל חיים אבר בעודנו חי ולאכלו.

 

על מנת להקל על הזיכרון ניתן לתת סימנים בשבע מצוות בני נח:
 

1. א בר מן החי
 

2. ב רכת השם
 

3. ג זל
 

4. ד ינים
 

שלוש מצוות שייהרג ולא יעבור:
 

5. איסור עבודה זרה
 

6. איסור שפיכות דמים
 

7. איסור גילוי עריות.
 

לפי מסורת חז"ל הנשענת על הכתובים, שש מצוות נצטווה כבר אדם הראשון, ואילו המצווה השביעית, אבר מן החי, נצטוו נח ובניו. מכאן הביטוי 'שבע מצוות בני נח', כאשר הכוונה היא לכלל האנושות.

 

לאור הנאמר על נח  שמצא חן, כאיש  צדיק, נשאלת השאלה כיצד זוכים למצוא חן? כפי שנח זכה למצוא חן בעיני האלהים, שלמה המלך מגלה לנו את הסוד:"וְלַעֲנָוִים, יִתֶּן-חֵן." (משלי ג, לד).מי שאינו מתגאה במעלותיו ובמידותיו, ונוהג בענווה הוא הוא הזוכה למצוא חן.

 

ענו הוא מי שלא חושב על עצמו, פשוט כי יש לו תמיד דברים אחרים חשובים יותר לחשוב עליהם, ולפעול בהתאם.

 

בסוף הפרשה מוזכר דור אחר שמכונה "דור הפלגה", עמי הארץ מתכוונים למרוד בה' בצורה מסוימת וקנטרנית ע"י בניית מגדל "וראשו בשמים", בסופו של דבר ה' לא השמיד את העולם אלא "רק" בלבל את שפתם בכך שלא הבינו אחד את השני. לאחר מכן פשוט התפזרו למקומות שונים בעולם וסוכלה מזימתם.

 

יש שוני מהותי בין שני המקרים. בדור המבול היה כשל רציני בין אדם למקום ובין אדם לחברו. חז"ל מתארים את מעשי הגזל והחמס של אותו דור ואת מעשיהם הרעים באריכות. ברגע שחברה לא מסוגלת להסתדר חברתית בתוכה בנוסף למעשיה הרעים כלפי שמיא, אזי מגיע "המבול". כלומר: אובדן כמעט מוחלט.

 

ב"דור הפלגה" הייתה ביניהם אחדות כמו שנאמר "ותהי הארץ שפה אחת ודברים אחדים".

 

הם רצו למרוד בה'. למרות זאת, ה' הפריד את האחדות הרעה הזאת נגדו והפיץ אותם, אבל לא הרג אותם. נמצאנו למדים עד כמה האחדות חזקה בעם ישראל.

 

יתירה מזאת, מובא במדרש "דברים רבה": אמר רבי שמואל בר נחמן: דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין.

 

ולמה כן? שלא היה ביניהן דילטורין (מלשינים). לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין". דוגמא אקטואלית לאחדות,הוא סיפור הגבורה של השוטר יגאל זינגר שהציל 500 איש ,באותה שבת האסון ה-אסון של ה-7 באוקטובר,שמחה שהפכה לתוגה ולכאב, בלתי אנושית.

 

סיפר יגאל זינגר כאשר חזר לקיבוץ רעים להלחם עם עוד ארבעה אנשי ביטחון לקיבוץ  הוא כלל לא הכיר את אותם לוחמים. כולם היו ממקומות שונים ותפקידים שונים. אבל הרגיש שהם כמו אגרוף אחד קמוץ ומאוחד מול מחבלי חמאס שאותם הצליחו לנטרל-להרוג בשטח.

 

ממיטת בית החולים הוא סיפר בדמעות שכולנו צריכים להיות אגרוף אחד, באחדות אחת כדי לנצח. כאשר ראיתי את דבריו עלו בזכרוני שני הפסוקים מספר ויקרא: וּרְדַפְתֶּם אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב: וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:הצוות של זינגר חיסל מספר רב של מחבלים ומנע אסון כבד עוד יותר.

 

כך גם היה בדור הפלגה: הייתה אחדות אבל מאחר ונועדה לצורך מרד בה', הופרדו בלבד ולא אבדו מן העולם.

 

להראות לנו מהו כוחה של אחדות לאומית.