פערי אוריינות הקריאה בין ישראל ל-OECD

 

מיומנויות האוכלוסייה בישראל בהשוואה בין-לאומית: האוריינות המתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי.

 

ישראל השתתפה לראשונה בסקר בשנים 2014–2015 ולאחרונה לקחה חלק במחזורו השני שנערך בשנים 2022—2023. תרומתו של הסקר לניתוח המדינות נובעת מהמתאם הגבוה שיש בין רמת המיומנות של האוכלוסייה לתוצר לנפש במדינה..

 

רמת מיומנויות היסוד של אוכלוסיית ישראל ב-2022 הייתה נמוכה מממוצע ה-OECD בכ-0.3 סטיות תקן בכל תחומי הדעת אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי. בחברה הערבית הפער בולט במיוחד – כסטיית תקן שלמה ביחס ל-OECD.
 

לצד ירידה כללית בעולם בהישגי הקריאה בעשור האחרון התרחבו פערי אוריינות הקריאה בין ישראל ל-OECD בשל ירידה ניכרת של מיומנויות הקריאה באוכלוסייה הערבית. באוריינות מתמטית כמעט לא חל שינוי, והפערים של ישראל ביחס ל-OECD נותרו בעינם.
 

חלק ניכר מהבדלי המיומנויות בין ישראל ל–OECD נובעים מפערים משמעותיים כבר בילדות ובנעורים, כפי שמראים ההישגים במבחני PISA בגילי התיכון. השיעור הגבוה של בעלי השכלה על-תיכונית בישראל לא מתורגם לסגירת פערי המיומנויות ביחס ל-OECD.
 

מיומנויות העובדים בישראל נמוכות בהשוואה לאלה ב-OECD, במיוחד במשלחי יד וענפים כלכליים מוטי כישורים נמוכים.
 

סקר PIAAC הוא פרויקט בין-לאומי להערכת מיומנויות היסוד של בוגרים בגילי 16—65 בתחומי אוריינות הקריאה, האוריינות המתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי. ישראל השתתפה לראשונה בסקר בשנים 2014–2015 ולאחרונה לקחה חלק במחזורו השני שנערך בשנים 2022—2023. תרומתו של הסקר לניתוח המדינות נובעת מהמתאם הגבוה שיש בין רמת המיומנות של האוכלוסייה לתוצר לנפש במדינה. ניתוח חדש של ספי בכר ואלעד דה-מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל מציג ממצאים ראשוניים אודות מיומנויות האוכלוסייה בישראל בהשוואה בין-לאומית בשנים 2022—2023.

 

ציוני המיומנויות בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD ב-15 נקודות (כ-0.3 סטיות תקן), וקיימים הבדלים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה. ציוני החברה הערבית נמוכים משמעותית – בפער של 45–60 נקודות (סטיית תקן שלמה) מהציון הממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים וציוני החברה החרדית נמוכים בכ-10 נקודות (0.2 סטיית תקן) מהממוצע בקרב היהודים שאינם חרדים. פערי הציונים בין ישראל ל-OECD בולטים וניכרים בפילוחים שונים של האוכלוסייה: גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, וכן לבעלי רמות שונות של השכלה. פערים בולטים במיוחד בציונים נמצאו בקרב אחוזוני המיומנויות הנמוכים (איור 1). כלומר, בעוד ציוני בעלי המיומנות הגבוהות בישראל נמוכים רק במעט מאלה של מקביליהם ב-OECD, בעלי המיומנויות הנמוכות בישראל קיבלו ציונים נמוכים בהרבה ממקבילהם ב-OECD.

 

השוואה בין מחזורי הסקר, המוצגת באיור 2, מראה שהפער במיומנויות בין ישראל ל-OECD גדל בין 2011–2015 ל-2022–2023, בעיקר בשל ירידה משמעותית באוריינות הקריאה באוכלוסייה הערבית (26 נקודות, כמחצית סטיית תקן) וירידה בחברה החרדית, בעוד שבקרב יהודים שאינם חרדים השינוי היה דומה לממוצע ה-OECD. לעומת זאת, באוריינות המתמטית לא חל שינוי בפערים בין ישראל למדינות ה-OECD.

 

פערי ההון האנושי בין ישראל ל-OECD ניכרים כבר בגיל מוקדם ונותרים משמעותיים לאורך החיים. איור 3 ממחיש כי פערי הציונים שנצפו בגיל 15 (במבחני PISA 2006) נותרו דומים בגילים 25–34 (במבחני PIAAC בשנים 2022—2023). פערי המיומנויות בישראל ניכרים ביחס ל-OECD למרות ששיעור בעלי ההשכלה העל-תיכונית גבוה מהממוצע ב-OECD. עם זאת, בין מחזור הסקר הראשון ב-2011—2015 למחזור הסקר השני ב-2022—2023 הפער לטובת ישראל בשיעור המשכילים הצטמצם מ-12 ל-3 נקודות אחוז בלבד. בנוסף, 10% מבעלי ההשכלה העל-תיכונית בישראל חסרים את רמת הידע המינימלית הנדרשת ממבוגר – שיעור חריג בהשוואה ל-OECD (איור4 ). גורם נוסף שעשוי להסביר את הפערים בין ישראל ל-OECD ברמת המיומנויות הוא שחיקה גבוהה יותר של מיומנויות הבוגרים עם הגיל. מהניתוח עולה כי שחיקת המיומנויות עם עליית הגיל בולטת יותר בישראל לעומת ה-OECD בקרב ילידי שנות ה-60 וה-70.

 

מבט על שוק העבודה מראה כי פערי המיומנויות בולטים במיוחד בקרב המועסקים בענפים כלכליים ובמשלחי יד מוטי מיומנויות נמוכות. כך למשל, פער המיומנויות בקרב עובדים בעלי משלח יד אקדמי הוא כ-0.3 סטיות תקן, בעוד שפער המיומנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה הוא כ-0.5 סטיות תקן. בענף המידע והתקשורת פער המיומנויות עומד על 0.15 סטיות תקן בלבד, ומנגד בענפי הבינוי והתחבורה הפער עומד על כ-0.6 סטיות תקן.

 

לסיכום, הפערים בהישגים בין ישראל למדינות ה-OECD מצביעים על אתגרי מדיניות משמעותיים בתחום ההון האנושי. הפערים שנצפו במערכת החינוך הישראלית בגיל 15 נמשכים ומשפיעים גם על ביצועי המבוגרים, והשיעור הגבוה של רוכשי השכלה גבוהה לא מתורגם לצמצום הפערים בין ישראל ל-OECD. שחיקה גבוהה יותר של המיומנויות באוכלוסייה המבוגרת בישראל מעלה צורך להשקיע בלמידה ובשיפור המיומנויות לאורך שלבי החיים, ממערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ועד להכשרות מקצועיות בגיל מבוגר, שיקנו כישורים רלוונטיים לשוק העבודה המשתנה.

 

הערות: האיור מציג את הפערים בין ישראל ל- OECD באוריינות קריאה ומתמטיקה. הפערים תוקננו בהתאם לסטיית התקן של ה-OECD בתחומי הדעת השונים, והפער מוצג כממוצע ביניהם. הרחבה נוספת על אופן החישוב של ציון המיומנות המשוקלל וסטיות התק ראו בנספח הטכני.

 

(2011–2015) למחזור השני (2022–2023), קבוצות אוכלוסייה בישראל וממוצע ה-OECD1

 

הערות: OECD" 24" כולל את 24 המדינות שהשתתפו בשני מחזורי הסקר. ההפרש בין המחזור הראשון לשני מוצג במונחי נקודות של הציון בתחום האוריינות הנבחן. במחזור הראשון לא נכלל תחום הדעת "פתרון בעיות אדפטיבי". סטיית תקן אחת היא 55 נקודות באוריינות קריאה ו-58 נקודות באוריינות מתמטית במדינות ה-OECD במחזור השני של הסקר (2022-2023).

 

הערות: האיור מציג את הפערים בין ישראל ל-OECD, בקריאה ומתמטיקה כאשר הפערים תוקננו בהתאם לסטיית התקן של ה-OECD בתחומי הדעת השונים, בבחינות השונות. ההשוואה היא ביחס לילידי שנות ה-90 כשהיו תלמידים בני 15 (PISA, 2006) ובוגרים בגילי 25–34 (PIAAC 2022). הרחבה נוספת על אופן החישוב של ציון המיומנות המשוקלל וסטיות התקן ראו בנספח הטכני.

 

הערות: האיור מציג את שיעור בעלי ההשכלה העל-תיכונית ISCED 5 ומעלה. סף המיומנויות הבסיסי מוגדר על ידי ה-OECD כרמת מיומנויות 2 ומעלה ומייצג את רמת הידע המינימלי הנדרשת מבוגר. אלו שהשיגו מתחת לרמה זו מוגדרים כמתקשים. המדינות המוצגות באיור הן מדינות אשר נתוני ההשכלה זמינים עבורן ב-2 מחזורי הסקר. ממוצע ה-OECD חושב על בסיס מדינות אלו.