ספיר גניש בין הצלת חיים ודאגה למשפחה

 

חובשת בכירה ונהגת אמבולנס ספיר גניש, בת 28 מאשקלון, מתנדבת בתחנת מד"א בעיר כבר 6 שנים. היא עברה אינספור אירועים וטיפלה במאות חולים ופצועים, אבל את השבת השחורה, ה-7.10.2023, היא לא תשכח לעולם.

 

באותו הבוקר ספיר התעוררה מרעש של נפילות ויירוטים, אז עוד לא נשמעו אזעקות באשקלון. היא קמה במהירות, לבשה מדי מד"א והייתה מוכנה לצאת מביתה לתחנה. בשעה שהיא התכוננה לצאת לדרך, התחילו להגיע השמועות על חדירת מחבלים באזור הדרום.

 

ספיר קיבלה סרטונים בטלפון של מחבלים בטנדרים לבנים שהחלו להגיע לשדרות, העיר בה בני משפחתה גרים.

 

מעט לפני שיצאה מדלת ביתה, היא קיבלה ברכה מאמה וסבתה ויצאה לתחנה. הדרך לתחנה הייתה ארוכה בכל כמה דקות נשמעה אזעקה, והיא עצרה בצד הדרך כדי להתגונן. בדרכה היא נתקלה בנפילות של טילים ווידאה שאין פצועים. בן זוגה של אחותה הקטנה התקשר אל ספיר בדרך ועדכן אותה שמחבלים חדרו לבסיס של אחותה הקטנה.

 

בין האזעקות שתופסות אותה, המראות הקשים בדרך, המשפחה שלה בשדרות ואחותה בבסיס שלא יוצאים לה מהראש, היא לא עוצרת וממשיכה כדי להגיע לעזור.

 

בהגעתה לתחנת מד"א באשקלון, מבקשים ממנה לנסוע לתחנת מד"א בקריית גת יחד עם עוד שלושה מתנדבי מד"א. היא כמובן נרתמה למשימה, עלתה על האמבולנס והתחילה בנסיעה. הדרך הייתה ארוכה והקשר עם משפחתה בשדרות נותק. בן הזוג של אחותה התקשר אליה ללא הרף, טיל נפל לנגד עיניה ורכב חשוד חלף מולה, אבל זה לא מנע ממנה להמשיך בדרכה ולהגיע לקריית גת.

 

ספיר סיימה את הפעילות בקריית גת וחזרה לאשקלון בשעות הצהריים המוקדמות, שם היא נשלחה לזירות כדי לטפל בפצועים שנפגעו מרסיסים ולפנות אותם לבית החולים. בבית החולים היא נתקלה במראות קשים של פצועים וגופות וקיבלה שיחת טלפון שמודיעה לה שבן דודה הלוחם נהרג בקרבות. בסוף היום העמוס הזה שכלל טיפול רפואי מסור בזירות השונות והודעות קשות שהגיעו אליה במהלך היום, התקבלה אצל ספיר הודעה אחת מרגיעה, אחותה חולצה בשלום מהבסיס.

 

ספיר לא נתנה ללחץ להפעיל אותה, שמה בצד את עצמה ואת המחשבות שמטרידות אותה כדי להיות שם בשביל האנשים שנזקקו לעזרה רפואית מידית. "היו כמה פעמים במהלך היום שחשבתי שלא אחזור הביתה, אבל צריכים אותי, אז אני כאן בשביל לעזור במה וכמה שאני יכולה" סיכמה ספיר.