מסרון מפרשת "קרח"
פרשת השבוע "קרח", קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, עם דתן ואבירם בני שבט ראובן, אספו מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל וקראו תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן, והתעמתו עם משה ואהרון ואמרו: רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'“ ורצו לקבל את המנהיגות.
משה הסביר לקורח ועדתו כי לא ביוזמתו קיבלו את עול ההנהגה. הייתה זו הוראה מפורשת של האלוקים. משה ניסה ככל יכולתו להרגיע לשכך את זעמם של קורח ועדתו , אך הם לא הירפו מדרישתם , עד שהתערב בכך כוח עליון וכעונש האדמה בלעה אותם ואת משפחתם ורכושם: "ותפתח הארץ את פיה, ותבלע אותם ואת בתיהם, ואת כל האדם אשר לקרח, ואת כל הרכוש"
נקודות התייחסותי מהפרשה, מלכתחילה אציין, אינני מייצג את הפרשנות המסורתית,מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.
טענה עיקרית של קורח מופיעה כאמור כבר בתחילת הפרשה: וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה' (במדבר, פרק ט"ז, פסוק ג').
טענת השיוויון של קרח הינה טענה בעלת משמעות רחבה מאד: כולם קדושים, כולם בעלי שוויון הזדמנויות - מדוע אתם בעלי השררה, בשלטון?בעוד שחלק מהאחריות על מצבו של האדם מוטלת על כתפיו (אם תשקיע תגיע רחוק, תשתלב בחברה, תיזום, תיצור, תתפתח), ישנה אחריות לסביבה והשפעתה על האדם. באופן מובנה, גם כיום לאשה קשה יותר להשתלב בעולם שמצטייר עדיין כעולם "גברי" "קלאסי". לבני מיעוטים קשה להשתלב בעולם התעסוקה ולכן בונים תנאים מיוחדים (רגולטיבים) המחייבים מעסיקים לקבל אחוז מסויים של בני מיעוטים / מוגבלים.
טענת קרח ומצביעיו, משתקפת בישובינו גם כיום, לפיה יש לטעון לשוויון מהמודל הגישה הסוציאליסטית , ואילו משה הבין שהמודל הנכון לשוויון הוא מודל שמירה על האיזון (הן הכלכלי והן החבר תי) .משה הוביל מדיניות של שותפות, שקיפות והגדרת גבולות. הן בכלכלה הפרטית והן בציבורית.-עלינו ללמוד על איזון, שמירה על גבולות המותר והאסור - מתי נכון להתערב ומתי לא.
פרשת קורח מגיעה מיד אחרי פרשת שלח - פרשת המרגלים, שבה העם הבין שהוא הולך להישאר ארבעים שנה במדבר. כשהם הם הבינו שיש להם המון זמן ל'שרוף' להעביר' - התוצאה הייתה מחלוקת עצובה וקטלנית בין קורח ועדתו לבין משה ואהרון.
יש המסבירים שהשעמום והתִּסְכּוּל הם שהוביל אל המחלוקת.
לא היה לעם שום דבר לעשות-לא הייתה דריכות של משימה, וחז"ל הרי כבר קבעו:"הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא".
מדוע לקרח העשיר,היה חסר השלטון? נראה שלא היה לו די בעושר.העושר גרם לו ולעדתו יהירות שאנו קוראים לה במושגי ימינו ,ניסיון לבצע מהפך שינוי שלפיו יש לתת לבעל המאה גם להיות בעל הדעה. משה היה די חכם למנוע זאת.
כאמור, העונש על חטאם של קורח ועדתו שקראו תיגר על נשיאותו של משה,- האדמה בלעה אותם ואת רכושם.
נשאלת השאלה?: מדוע האדמ בלעה גם את בתיהם ורכושם, הרי החוטאים היו קורח ועדתו ולא הבתים והרכוש ומדוע לא נשארו בשלמותם? יש המסבירים זאת כיוון שנכסי קורח ועדתו ,דברים בעלי ערך .הם שקיומם,גרמו לקרח ועדתו לחטוא, בהתנשאות יתר ,לכן אבדו גם הם- " ותבלע הארץ אותם".
מחלוקתו של קרח במשה הפכה לסמל למוטיב שלילי למחלוקות שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים.
במסכת אבות כתוב: כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ להתקיים. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ להתקיים. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ)“ (פרק ה' משנה יז) וכדברי חז"ל "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם".
