מה עשה סם פסיכואקטיבי בתוך קבר כנעני?
הכנענים האמינו שיש חיים לאחר המוות, לשיטתם, הקבר שימש מעין בית זמני, שבו הוא נקבר ו"נולד מחדש", הם סברו שהמתים תלויים בקרוביהם החיים, וזקוקים "לאכול ולשתות" באופן קבוע גם לאחר המוות, בחפירת קברים כנענים החוקרים גילו תגלית מסעירה.
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
הכנענים הקפידו לקיים טקסי אבלות ולהניח מנחות קבורה של מזונות ומשקאות בתוך הקבר, ואף מעליו, לפעמים באופן מעשי ולפעמים באופן סמלי.
בקברים שנחפרו בעבר בתל יהוד בחפירה בניהולה של ד"ר אריולה יקואל, נתגלו כלי חרס שנשלחו לבדיקה במכון ויצמן למדע במטרה לגלות את המולקולות הקדומות שמעידות על תכולתם. זו, איתרה בהם שיירי אופיום, במחקר משותף של אריולה יקואל וד"ר רון בארי מרשות העתיקות, וד"ר וונסה לינאריס מאוניברסיטת תל-אביב, יחד עם מכון וייצמן למדע.
כלי החרס שנבדקו מתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס. הם נמצאו בקברים של כנענים, ושימשו, ככל הנראה, כחלק מפולחן המתים המקומי. התגלית המסעירה, איששה השערות ארכיאולוגיות קודמות, לפיהם האופיום, וגם הסחר בו, שיחקו תפקיד מרכזי בכלכלה ובדת של תרבויות המזרח הקדום.
רוב הכלים בהם אותרו שיירי הסם יובאו מקפריסין ונקראים "כלי בסיס טבעת". כלים אלה, דומים בצורתם לפרח הפרג כשהוא סגור והפוך, לכן, כבר במאה ה-19 עלתה ההשערה שהם שימשו ככלים פולחניים לסם זה. ניתוח השרידים האורגניים (organic residue analysis) כחלק מהמחקר, העלה שיירי אופיום בשמונה כלי חרס.
"הנקברים בתקופה הכנענית כובדו במזונות ומשקאות שהונחו עבורם בתוך הקבר, או נאכלו לכבודם בסעודה של הקרובים מעל הקבר, סעודה שהמת נחשב כמשתתף בה" מרחיב ד"ר רון בארי מרשות העתיקות.
"ייתכן שבטקסים אלה היו בני המשפחה מעלים מהקבר את הרוחות של קרוביהם המתים כדי להביע בקשה, וכי המשתתפים בטקס המאגי, בין שנערך על ידי בני המשפחה או על ידי כוהן מטעמם, היו משנים את תודעתם באמצעות האופיום או סמים אחרים. לחלופין, ייתכן שהאופיום, שהונח לצד הנקבר, נועד באופן סימבולי לסייע לרוחו של המת לעלות מן הקבר, לקראת המפגש המיוחל עם קרוביו בחיים הבאים".
היום תתקיים הרצאה בנושא, בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים, שם יציגו החוקרים ד"ר רון בארי וד"ר אריולה יקואל מרשות העתיקות את המחקר המרתק הזה.
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
