ילדים בישראל מכניסים לגופם 30 כפיות סוכר ביום

 

חינוך לבריאות: ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה דיון במניעת השמנה וסוכרת בקרב ילדים ובני נוער. הישיבה התקיימה בשיתוף ועדת הבריאות בראשות ח"כ יוני משריקי. הוועדות שמעו בדאגה את נתוני ההשמנה ויושבי הראש ציינו כי התקציב למניעתה אינו מספק. בדיון עלו מגוון פתרונות: פיתוח תכניות חינוכיות, איסור פרסום מזון שאינו בריא, הנגשת אפליקציות כושר לילדים, ושילוב בני נוער בגיבוש התפריט הבית ספרי.
 

 

שר הבריאות אוריאל בוסו הצהיר כי משרדו מחויב לנושא ולא יזניח אותו למרות תקציב ההסברה הקצר, לדבריו: "נושא ההשמנה מבחינתנו הוא חירום. קיימים חוקים אבל אין בהם אכיפה." השר ציין שורת צעדים שהמשרד נוקט בה: "רגולציה של תעשיית המזון, מניעת פרסום מזון, סידור מרכולים בצורה בריאה, סימונים כמו המדבקה האדומה, מתן תמיכה לקופות החולים שיעשו אצלם פעילות בקהילה. בימים אלו אנו מובילים גם תהליך לבחינת צעדים נוספים בנוגע לפרסום מזון מזיק." על הטלת מס למשקאות ממותקים אמר השר: "כשמדברים על מס, והכסף לא הולך לאותה מניעת תופעה, מפספסים את מה שרוצים. זה כמו שייקחו מס על לחם לבן כי הוא פחות בריא מלחם מקמח מלא ואז יבנו בכסף הזה כבישים. כשלא לוקחים את הכסף לצורך זה פספסת."
 

 

מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי הציגה את מטרות התכנית הלאומית למניעת השמנה וסוכרת בילדים והוריהם, למשך חמש השנים הקרובות: העלאת המודעות לבעיה, פיתוח הרגלים בריאים כבר בגיל הרך, הנגשת תזונה בריאה לילדים ולמשפחותיהם והקטנת התחלואה באמצעות הנגשת תרופות.

 

ד"ר מגנאזי סקרה נתונים לפיהם כשליש מילדי ישראל סובלים מעודף משקל, ובני נוער נמצאים בסיכון גבוה לבעיות בריאות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם. הנתונים מצביעים על כך שאחד מכל חמישה ילדים בני שש סובל מעודף משקל, והמצב מחמיר עם הגיל. הד"ר ציינה פערים בשכיחות עודף משקל והשמנה בקרב ילדים לפי מגזר יהודי וערבי והציגה נתונים של הביטוח הלאומי לפיהם ל-40% מהחברה הערבית והחרדית אין יכולת לממן מזון בריא.

 

הד"ר התייחסה גם להשלכות הכלכליות: "לטיפול במחלות הנלוות להשמנה מוקצית עלות שמגיעה לכ- 60-70 מיליארד שקל בשנה. סך ההוצאות הישירות והעקיפות על עודף משקל בישראל עומד על כ-20 מיליארד ש“ח בשנה.

 

המלחמה, אמרה ד"ר מגנאזי, החריפה את הנזקים ורואים עליה גדולה במשקל, בהיקף של שליש מהאוכלוסיה - ובקרב מפונים – דווחה עלייה של 38% בעיקר בשל השפע בבתי המלון. ד"ר מגנאזי הציגה פתרונות בדמות הסברה והטמעת תכניות קידום בריאות, שינוי סביבת מזון, ניטור ומעקב וזמינות שירותים לציבור החל מההריון ועד לטיפול משפחתי.

 

נציגת משרד החינוך אפרת לאופר: "חוזרי מנכ"ל מחייבים בריאות במסגרות החינוך, באופן של מתן ידע ערכים ומיומנות. בנוסף על כך ישנה תכנית של בתי ספר מקדמי בריאות, אליה הצטרפו עד כה 2,018 בתי ספר, מתוך 4,900, שהתחייבו לעמוד בקריטריונים והם מקבלים ליווי ותכניות העשרה. בכל מקרה, חשוב לבוא ממקום טוב ולהראות לבני הנוער שזה ישפר את ההישגים הלימודיים ואת מצבם החברתי, ולא רק ממקום של אסור, כדי שלא נגיע למקום של הפרעות אכילה." לאופר ציינה את התכנית המשותפת של משרדי החינוך והבריאות בה הושקעו 10 מלש"ח בשנה קודמת אולם בשנה האחרונה היא קוצצה בשל המלחמה: "זאת תכנית שנוגעת לא רק לתזונה, אלא גם למניעת עישון, הפחתת צריכת משקאות ממותקים ועוד."
 

 

יו"ר ועדת הבריאות בראשות ח"כ יוני משריקי: "לתפיסתי מדינת ישראל לא מחנכת לבריאות. כשילד יושב בבית מול מסך עם פופקורן, לא תמיד ההורה מפקח לידו. הוא צריך לקבל כלים בביה"ס. מדובר על כלום כסף של השקעה לעומת הוצאה גדולה אח"כ."
 

 

יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב הזכיר כי בדיון הקודם בנושא, בפברואר 2023, הציג משרד הבריאות תכנית של מזון בריא המופעלת במעט בתי ספר במעט רשויות מקומיות. הנציגה לאופר הציגה נתונים לפיהם 2,018 בתי ספר הצטרפו עד כה לתכנית "בוחרים בריא", לעומת 1,746 באותו מועד. עוד הזכיר היו"ר את התקנות החסרות ליישום החוק הפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך. לאופר השיבה: "נעשים תהליכים לקדם את זה." היו"ר דרש לקבל את התקנות לאלתר, ואף להחיל פיקוח על המזון גם במעונות יום לפעוטות.
 

 

"ילדים מכניסים לגופם 30 כפיות סוכר, בעוד שהכמות המומלצת עומדת על 6 כפיות בלבד" ציין יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז והוסיף: "פשטנו את הרגל. למדינת ישראל אין כסף לתת לבריאות. עם הכסף של כל התכניות שהציגו פה בנו מודלים אבל זה לא ימנע את ההשמנה. היום בטיק טוק ילד רואה שבטן מתנועעת זה נחמד ושלאכול ארטיק זה חשוב, כי המשפיענים מקבלים כסף על זה."
 

 

היו"ר ח"כ משריקי: "התקצוב שישראל משקיעה בחינוך לבריאות מגרד את ה-40 מלש"ח מלמטה. התחלואה עולה 25 מיליארד ש"ח." נציגת משרד האוצר גאיה אמרה כי חלוקת התקציב נעשית בתוך המשרד לפי התעדוף שלו. היו"ר ח"כ משריקי: "כשאתם רוצים אתם יודעים לדרוש מהמשרדים לתקצב תחום מסוים".
 

 

לימור טל פוני מקופ"ח מכבי סיפרה על ההצלחה בהצטרפות הציבור לאפליקציית הכושר שלהם: "יש אימפקט מטורף. 70% מאלו שלא ביצעו קודם פעילות גופנית התחילו עם האפליקציה שפתחנו עבורם במסגרת השב"ן והרי ידוע שהקושי הכי גדול הוא בלהתחיל להיכנס לפעילות גופנית".
 

 

מנכל חברת מובמנט אלי דהן הרחיב על האפליקציות של קופות החולים: "טכנולוגיה היא כלי פשוט והאפשרות הכי זולה שיודעת להניע לשינוי ולשמור עליו. באפליקציות כושר מהסוג מניעים אנשים להליכה ויותר חשוב – להתמדה, ואפילו בהתאמה אישית." יושבי ראש הוועדות המליצו לעודד ולהנגיש אפליקציות כאלה גם לילדים ובני נוער.
 

 

ח"כ סימון דוידסון קרא לתגבר את הפעילות הגופנית בקרב תלמידים: "ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם לקטיעת איברים לחולי סוכרת. מול זה, אנחנו האחרונים ב-OECD בהשקעה בספורט. בנושא הזה אנחנו עולם שלישי ממש. ביותר מחמישים אחוז מבתי הספר בכלל אין אולם ספורט."
 

 

נציג איגוד תעשיות המזון אביב חצבני אמר כי תפקידה של התעשייה לייצר ולפתח מזון בטוח לצריכה לאורך זמן. על הגבלת פרסום אמר: "התעשייה חתומה על הגבלת פרסום והשיווק של מוצרי מזון עם סימון אדום."
 

 

חוקרת בריאות הציבור באונ' חיפה פרופ' רונית אנדוולט: "כמו הגבלת איסור עישון, כך צריך לעשות עם השמנה וסוכר, גם על מדבקות אדומות. לא צריך פה מס, כי לא יפרסמו את המזון הזה לילדים."
 

 

נציגת המועצה לשלום הילד הציעה לשלב תלמידים בגיבוש תפריט הנמכר בבתי ספר.
 

בסיכום הדיון, קראו הוועדות לקדם בדחיפות הקמת גוף לאומי למניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער, שיכלול נציגי משרדי ממשלה, חברה אזרחית, רשויות מקומיות וארגוני הורים.