חשש לפגיעה בחופש העיתונות בשל מעצר עיתונאים

 

חבר הכנסת הלוי הסביר: "הצורך לדיון הדחוף הוא העובדה שלנגד עיני האזרחים, נדמה שראשי מערכת אכיפת החוק ובראשם הפרקליטות, המדברים בשם מידתיות וסבירות, מתנהלים בפרשיה המכונה 'קטארגייט' בחוסר סבירות ומידתיות קיצוני. הדיון נועד לבדוק אם האירוע יצא מפרופורציות באופן קיצוני. עלינו לקבל תשובות בצורה שקופה".

 

המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלון אלטמן, שהשתתף בדיון סירב להשיב לשאלה אם הוא אישר את החקירה באזהרה של עורך הג'רוזלם פוסט צביקה קליין, ואמר כי לא יתייחס לשום פרט מתוך תיק החקירה המתנהלת. עו"ד אלטמן הסביר: "הנוהל מאוד מפורט לגבי איך נעשית חקירת עיתונאים בעדות פתוחה ועל אחת כמה וכמה בחקירה באזהרה. אם החקירה מערבת פגיעה בחסיון העיתונאי צריך לפנות אליי לאישור ספציפי ואנחנו צריכים לשקול אם לפנות לביהמ"ש כדי להסיר חיסיון". חבר הכנסת שמחה רוטמן תקף בחריפות את המשנה לפרקליט המדינה אלטמן: "העובדה שאתה לא נותן תשובה לציבור זועקת בקול הכי רם וחזק, וכשאנשים האחראים על אכיפת החוק ושמירת חופש הביטוי בישראל מתנהגים בצורה כזו האזרחים צריכים להיות מודאגים מאוד".

 

ניצב-משנה בועז חממי, ראש מחלקת חקירות במשטרה הסביר: "המשטרה הוציאה נוהל ספציפי לגבי חקירות עיתונאים. הנוהל הזה חשוף כולו לציבור ואנחנו בקשר הדוק עם מועצת העיתונות הארצית לגבי כל פנייה. חסינות עיתונאית אינה מוחלטת וכשעולה חשד לפגיעה בביטחון המדינה, מוזמן העיתונאי לעדות פתוחה, ואם יש חקירה באזהרה אז מגיעים לפרקליט המדינה". ניצב-משנה חממי הוסיף:  "המשטרה יכולה להחזיק במכשיר הטלפון, כמו בכל מוצג, למשך 180 יום לכל הפחות והתקופה ניתנת להארכה בבקשה לבית משפט".​

 

ועדת החוקה קיימה היום דיון ממושך על חשש לפגיעה בחופש העיתונות בשל מעצר עיתונאים, ביוזמת ח"כ עמית הלוי שאף ניהל את הדיון.
 

 

מ"מ היו"ר ח"כ עמית הלוי, יוזם הדיון: "הצורך לדיון הדחוף הוא העובדה שלנגד עיני האזרחים, נדמה שראשי מערכת אכיפת החוק ובראשם הפרקליטות, המדברים בשם מידתיות וסבירות, מתנהלים בפרשיה המכונה קטארגייט בחוסר סבירות ומידתיות קיצוני. קמנו לבוקר שעוצרים וחוקרים עיתונאי, לוקחים נייד ללא צו. חופש העיתונות והביטוי הם מאבני היסוד של כל חברה חופשית. הדיון נועד לבדוק אם האירוע יצע מפרופורציות באפן קיצוני והשאלה למה. עלינו לקבל תשובות בצורה שקופה".
הוא פנה לעו"ד אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה: "האם אכן אושרה חקירה באזהרה של עורך הג'רוזלם פוסט בהתאם לנוהל 1412? האם היה סנ"צ או ראש חטיבה שאישר, האם טלפנו לאלון אלטמן או עמית איסמן, והאם כשעברתם לחקירה באזהרה, זה היה על עבירה של מגע עם סוכן חוץ, ואם זה כך, למה אין הסבר סביר למה נעשתה שורת פעולות כה קיצוניות. איפה שיקול הדעת? בימים האחרונים גילינו עשרות רבות של אנשים במגע עם סוכן חוץ, האם אתם מכירים אותם? והאם יש תקדימים לחקירה מסוג זה? מתי החרמתם טלפון לעיתונאי ללא צו? כל זה בעוד החשד התברר כלא כלום. אבקש לדעת מי ליווה את החקירה מטעמכם. הופעלו לחצים על עורך עיתון מרכזי שיחשוף מקורות. זה דבר שאתה אישרת? האם אכן נלקח מידע מהטלפון?  עו"ד בכיר אמר לי להמליץ לחברים לא לבוא עם טלפון לחקירה כי בחדרי חקירות מניחים את הטלפון ומכשיר מסוים שואב ממנו את כל המידע. אח"כ מחליטים מה לעשות עם זה האם לחפש או לעשות פישינג ועוד". 
 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הגיב להערתה של סנ"צ מירית בן מיור שקראה להימנע מהערות ציניות בדין: "אני מכיר את צביקה קליין שנים רבות והוא קרוב משפחה של אישתי, ולכן קבעתי שח"כ הלוי ינהל את הדיון. יש כמה אירועים מצטלבים ואי אפשר להתנתק מהתחושה הקשה- ראש מחלקה בשב"כ שמתייחס אליי, אל שכניי ומשפחתי כפלנגות שאפשר לזרוק אותם לתא עם עכברים ואולי יצא משהו ושקט וצרצרים- תתביישו לכם- כל מי שעובד בגופי חקירה שאתם שותקים על זה. אנשים מסתובבים במדינה ואין להם אמון במערכות החקירה, את מספרת על ציניות? איפה תגובת המשטרה כשהולכים אימים על איש שלכם? יש פה מציאות הזויה כאילו אין דין ודיין על מערכות אכיפת החוק. אם אתם לא תעשו דבר להגן על אזרחי ישראל זה יהיה תפקיד של עמית ושלי. עד שהיועמ"שית לא תופיע פה ואנשי שב"כ לא יופיעו פה, לא נקנה את השטויות האלו, שלא שזורקים אנשים לתא עם עכברים כי אולי יצא משהו". 
 

 

הוא פנה למשנה לפרקליט המדינה: "אנחנו מפקחים זמן רב בוועדה על נוהל 1412, למה מתעכבות חקירות טרור, אתם נוזפים במשטרה למה הם חוקרים בלי אישור שלכם, אז אם זה קצב העבודה שלכם כשעיתונאי נחשד במגע עם סוכן זר, אני רוצה את אותו קצב חקירות כשמחוז ירושלים או הצפון מבקשים אותן. אבקש לדעת מי נתן את האישור ובקצב הזה ואם לא ניתן- מי נתן אישור בדיעבד. השיקול לא יכול להיות כמה היועמ"שית מבקשת להזדרז. אבקש לדעת מה הסמכות החוקית לתפיסת מכשירי טלפון והאם קודם לוקחים ואז מבקשים ואם כן האם יש מגבלת זמן.
 

 

אם יתברר שגופי האכיפה יכולים לקחת טלפון של אדם ולשלוח אותו אל הרוח ככה, אפעל לתיקון חקיקה. זה לא ייתכן, בוודאי כשמדובר בעיתונאי שזו עבודתו". 
 

 

עו"ד אלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה: "כשמדובר בחקירת עתונאים יש נוהל אח"מ מיוחד שקובע את רמת האישורים. החיסיון העיתונאי הוא אמנם מכוח הפסיקה ולא החוק אבל אנחנו מאוד נזהרים כשאנחנו מתקרבים למקומות בהם החיסיון עלול לבוא לעימות אל מול הצורך בגילוי האמת בחקירה. הנוהל מאוד מפורט לגבי איך נעשית חקירת עיתונאים בעדות פתוחה ועל אחת כמה וכמה בחקירה באזהרה. כשעדותו של עיתונאי חיונית, חשובה ועומדת בתנאי ההנחיה, היא עוברת את שרשרת האישורים ולגבי עדות פתוחה זה נעצר אצל ראש אח"מ ובמקרים רגישים בהם הוא מוצא צורך לערב אותי, מתוך רצון מצד אחד להגיע לחקר האמת ומצד שני לא לפגוע בחופש הביטוי. כדאי לאשר חקירה באזהרה של עתונאי על ליבת עבודתו העתונאית, לפני נוהל פרקליטה המדינה 14.12 ראש אח"מ פונה אליי לקבל את האישור. אנחנו בודקים ולפעמים נותנים אישור עם הרבה מאוד הגבלות. אם החקירה מערבת פגיעה בחסיון העתונאי צריך לפנות אליי לאישור ספציפי ואנחנו צריכים לשקול אם לפנות לבימ"ש כדי להסיר חיסיון. נדיר מאוד וכמעט קשה לי לזכור מקרה שנעשה ". 
 

 

לשאלת ח"כ הלוי, כמה פעמים פנה ראש אחמ לחקירת עיתונאים, השיבה ענת סרגוסטי, מארגון העיתונאים והעיתונאיות: "רק בחצי השנה היו כמה עיתונאים שנחקרו על עבודתם העיתונאית ואחת שנעצרה ללילה בבית מעצר, הטלפון שלה נתפס בצו שיפוטי- עיתונאית פרילנסרית שעובדת ברויטרס ו-ABC, תושבת ישראל. אנחנו יודעים על 20 חקירות, נגד 12 עיתונאים הוצאו צווי הרחקה, 3 עיתונאים נעצרו במרחב דוד, שניים מהם ללא היתר נדרש, והשתחררו בהתערבותנו כשבימ"ש מתח על כך בקורת. במקרים הנדונים- הכל נעשה לפי הנוהל, זה הדבר הראשון שבדקנו. אנחנו לא חשופים לחומר החקירה ואנחנו בקשר עם עוה"ד של הנחקר". 
 

 

ח"כ הלוי: "הייתם צריכים להתערב יותר כארגון עיתונאים. מה אמרו? שהוא ריגל בעת מלחמה למען קטאר?"
סרגוסטי "חקירות עיתונאים הם הכלי האחרון בארגז החקירות, צריך לשמור על חופש העיתונות. כוחנו מוגבל כי אנחנו לא חשופים לחומרים ולכן בודקים שהדברים נעשו לפי הנוהל.
 

 

יש להזכיר שהחיסיון שייך למקור ולא לעיתונאי. אני לא יודעת מה היה בחקירה, כל ששמעתי היה בראיון איתו". 
ח"כ הלוי פנה למשנה עו"ד אלטמן ושאל שוב כמה עיתונאים נחקרו. אלטמן השיב כי מדובר על מספר מצומצם של עיתונאים שלא כולם אושרו, וזה "נעשה לאחר הרבה חוו"ד פנימיות כדי לקבל החלטה אם לחקור עיתונאי באזהרה. אני לא זוכר שהגיעה אליי פניה לחשוף מקור. גם כשאני נותן אישור לחקור עיתונאי אני מבהיר שהיה ותעלה טענה לחשיפת מקור יש לעצור ולחזור אלינו. אנחנו נותנים את ההגנות המרביות לעיתונאים שלא לחשוף מקורות במסגרת חקירות פליליות.
 

 

אם אגלה במסגרת חומרי החקירה שהמשטרה חרגה מהאישור שלי בעניין, אפנה אליהם לברר ואבחן מה לעשות.
 

אציין שלפי הנוהל, ניתן להגיש בקשה בע"פ כשיש מקרה המצדיק אישור באונליין. מסכת האישורים עוברת לעיתים לא בחוו"ד כתובות, במקרים דחופים בחקירה, מחשש שתהליך ארוך ישבש את החקירה. בד"כ זה בתיקי מעצר ויכול להיות בנושא אישור טלפונים לאחר אישור של ראש אח"מ. בתיק החקירה מופיע תיעוד שלי על הדבר.
 

לשאלת ח"כ הלוי, האם שמע על חקירת שלושה עיתונאים ללא היתר, השיב שהוא זוכר שקיבל פניות מגופי עיתונאים ופנו ישר למשטרה. "ידה של המשטרה לא קלה על הדק הפתיחה בחקירת עיתונאים". 
 

עו"ד חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה: "יש הבחנה בין טלפון כחפץ לבין המידע הממוחשב בטלפון. כדי לתפוס חפץ, כולל טלפון, כראיה או ששימש לעבירה, אפשר לעשות זאת ללא צו. אבל כדי לחדור למידע בטלפון צריך צו של בית משפט. יש כרגע מחלוקת משפטית האם כתחליף לצו אפשר להסתפק בהסכמה מרצון ומדעת של בעל הטלפון. ".
 

לשאלת ח"כ הלוי אם הוא מכיר הנחת פלאפונים ושאיבה מהם, אמר שאינו מתייחס ליכולות ואמצעים של המשטרה. והוסיף כי ברגע שאתה מפעיל, מחבר או מתקשר (ס' 4 לחוק המחשבים)- פתחת, הדלקת התחלת לחפש, זו חדירה שהיא על פי רוב לפי צו. יש ויכוח משפטי, האם מותרת בהסכמה.
 

אם לא עושים חיפוש בבית או ברכב ואדם מגיע עם טלפון לחקירה והוא במעמד חשוד, מבצעים תפיסה שעל פי החוק לא מצריכה צו. כדי לחדור, שזו הפעולה המהותית, צריך צו, למעט החריג של חדירה בהסכמה.
 

לגבי עיתונאי שרוצים לבצע חיפוש בטלפון שלו, מוחל נוהל משטרתי, שעוסק בעיתונאי, שהוחל קודם בחקירה באזהרה, ועכשיו רלבנטי לחיפוש, שמחילים אותו לחומרה. מכוח הנוהל המשנה לפרקליט המדינה מאשר חקירה באזהרה, וחיפוש אצל עיתונאי שנוגע לעבודתו כעיתונאי, עובר למשנה לפרקליט המדינה, ולצורך החיפוש לא נעשה רק אישור טכני, אלא ייעשה מאמץ לא לפגוע בחיסיון העיתונאי, או לפגוע בצורה המינימלית ביותר.
 

החוק ככלל מחייב שלא תהיה פגיעה בפרטיות שלא לצורך הנדרש, הפסיקה קבע שחיפושים במחשב צריכים להיעשות בצורה מצמצמת ועל המשטרה להצדיק חיפוש רחב באופן המתאים לחקירה. קומה נוספת היא ספציפית לגבי עיתונאים". 
 

ח"כ הלוי, פנה לעו"ד אלטמן: "האם מכיר שאושרה חקירת עיתונאים ולאחר 48 שעות שוחררו ללא כלום וכן, האם לפי הפרסומים, העבירה הראשונה הייתה מגע עם סוכן חוץ, האם מכיר שמאשרים מעצרים כאלו? העבירה עצמה לכאורה כוללת שני תנאים- שאין הסבר ואין כוונה לפגוע בביטחון המדינה, אז איך אתה רואה את העבירות בחוק העונשין". 
 

המשנה עו"ד אלטמן: "רוב חקירות העיתונאים שאני מכיר ואישרתי אינן מתייחסות לשאלת המעצר. אם נחקר באזהרה ונסגר מחוסר אשמה מדובר על חוסר אשמה. קצבי הזמן בד"כ הם לא של 48 שעות. מתוך אלו שאישרתי לא כולם נחקרו עדיין. לפעמים עובר פרק זמן שבו אם לא חקרו אנחנו אומרים שלא יחקרו". 
 

היו"ר רוטמן: "מה שעומד בבסיס 1412 היא שחקירת אישי ציבור יש בה אפקט מצנן ולכן בשאיפה כל כדור פוגע, אחרת אם יוצאים סתם למסע דיג, נפגע חופש הביטוי. זה לא עניין של סבירות אלא של מהות החקירה". 
 

המשנה עו"ד אלטמן: "קורה לא אחת במקרים רגישים וגם בעבירות ההסתה למיניהן שניתן אישור פתיחה בחקירה ולא מוגש כתב אישום". 
 

ח"כ הלוי: "מבין אלו שאישרת חקירה, האם זה חריג שחקירה שנגמרת בלא כלום תוך כלום זמן?"
המשנה אלטמן: "חריג".
 

עוד אמר: "כשאנחנו מגיעים לשלב הראשון של פתיחה בחקירה, אצל עיתונאי אנחנו נזהרים הרבה יותר בשל הפגיעה בחופש העיתונות, החקירה באזהרה זו זכות שיש לנאשם להימנע מהפללה עצמית. מכוח חומרי החקירה הפרלימינריים, עולות גם טענות ההגנה, ורואים אם יש טעם בחקירה בעקבותיהן.
 

לגבי העבירה של מגע עם סוכן חוץ, יכול להיות מצב בו אדם הנשלח מטעם מדינת חוץ או פועל למענה במעשים שעשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל ויש מודעות וראיות, הסעיף הזה מוחל". 
 

לשאלת הלוי כמה נחקרו במגע עם קטאר, אמר כי בתקופתו אינו זוכר מקרים כאלו ואם כן אולי מקרה או שניים בהם מדינת החוץ היא קטאר". 
 

ח"כ הלוי: "אם גם המשנה אלטמן מעיד שהמקרה הזה חריג, נבקש לדעת מה הנהלים, האם הייתה מעידה חד-פעמית, האם המשטרה קיבלה אישור מאלטמן לחקור במקרה זה באזהרה?" 
 

נצ"ב בועז חממי, רמ"ח חקירות במשטרה:" 28 שנים אני עוסק בחקירות וחשוב להעמיד דברים על דיוקם. המשטרה אמונה על אכיפת החוק ולחקור במקרים של חשד לעבירה. המשטרה הוציאה נוהל ספציפי לגבי חקירות עיתונאים. הנוהל הזה חשוף כולו לציבור ואנחנו בקשר הדוק עם מועצת העיתונות הארצית לגבי כל פניה. קצין חקירות בתחנה, קציון מרחב, בחינה ע"ח צוות משפטנים, ולבסוף ראש אח"מ ופרקליט המדינה- נדרשת שרשרת אישורים מתוך הבנה של שמירה על חופש העיתונות וחיסיון מקורות. עם זאת, חסינות עיתונאי אינה מוחלטת וכשעולה חשד לפגיעה בביטחון המדינה, מוזמן העיתונאי לעדות פתוחה, ואם חקירה באזהרה אז מגיעים לפרקליט המדינה.
 

זה נוהל עבודה בינינו לבי הפרקליטות. ברגע שנפתחת חקירה, גם במקרים בהם אנחנו נדרשים לעדות פתוחה מעיתונאי, אנחנו שוקלים את המצב בו תיתכן חקירה באזהרה ולכן מכסים כבר גם אפשרות זו". 
 

ח"כ הלוי: "אתה צריך לומר שבמקרה הזה כמו בכל מקרה הזמנת עיתונאי לעדות פתוחה אבל חשבת עוד במהלכה שתתפתח לחקירה באזהרה ופנית לכל המדרגים ולאלטמן עוד לפני העדות הפתוחה. למה לא להסיר ספקות עבור אזרחי ישראל? 
 

נצ"מ חממי: "לא אתייחס למקרה הספציפי ולשיקוליו, במקרה כאן כל פעולות החקירה, לרבות אלו הנוגעות לעיתונאים, בוצעו לאחר שקילת מכלול הנסיבות וקבלת כלל האישורים הנדרשים על פי הנוהל, שהוא ידוע ופתוח". 
 

 

ח"כ הלוי: "אתה אומר שפנית לעו"ד אלטמן המשנה, קיבלת את כל האישורים והמשמעות היא שעו"ד אלטמן, שבקושי חקר מקרה של מגע עם סוכן חוץ בקטאר, שקל את טענות ההגנה, שאין הסבר סביר לעיתונאי במסגרת עבודתו העיתונאית הנושא ואין כוונה לפגוע בביטחון המדינה, ובכל זאת נתן אישור לחקור עיתונאי על העבירה הזו". 
 

 

ח"כ יואב סגלוביץ': "זה לא מה שהוא אמר. מה שהוא אמר הוא שהוא לא מדבר על שום תיק ספציפי, אלא שיש שני מצבים. ועדת החוקה לא תהיה ולא הייתה טריבונל, והיא מנסה להיות. זה לא יהיה.
 

 

ח"כ הלוי: "הוא יכול לומר שיש חריגים לנוהל ואולי המקרה הזה הוא חריג אבל הוא לא אמר. או שיאמר שלא סטו מהנוהל או שיאמר שהוא חריג. המשמעות של מה שאמר, היא שבמקרה הזה ביקש וקיבל את כל מכלול האישורים. אם קיבלת את כל האישורים, המשמעות היא שעו"ד אלטמן שהוא היחיד שיכול לאשר, אישר.  
 

עו"ד אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה: "הוא אמר שעבדו לפי הנוהל כפי שעושים תמיד".

סנ"צ מירית בן מיור, רמ"ד תקשורת במשטרה: "למה מדברים על תיק מתנהל?"

 

היו"ר רוטמן: "לא מדברים על ראיות או חומר חקירה, אלא על התנהלות הגוף שאת חלק ממנו. הבנתי שאת לא רוצה לתת דין וחשבון לוועדה אך זה לא מתנהל ככה".
 

סנ"צ בן מיור: "כבוד יו"ר הוועדה מטיח דברים וביקשתי אם אפשר קצת פחות השתלחות וציניות כלפי המשטרה ולתת לנו לדבר".
ח"כ הלוי: "הנוהל אומר שאישור אח"מ מגיע לפרקליט המדינה, אחד ממשניו, או מי מטעמו שהוסמך. מכיוון שעו"ד אלטמן אמר שהוא שוקל שיקול דעת שבעיניי ראוי, לחשד סביר לביצוע העבירה, בוודאי כשמדובר שעובדים במערכת הציבורית או עיתונאים, אני יוצא מהנחה שהפרקליט או מי מטעמו אישר, ועו"ד אלטמן אומר שהוא שקל את טענות ההגנה, ואני אומר שזה לא היה נשמע כאילו השיקולים הללו נשקלו לגבי עורך הג'רוזלם פוסט, כי אם היו נשקלים לא הייתה מאושרת פתיחה בחקירה ולכן זה מזעזע אותי".
 

לשאלת ח"כ הלוי, האם עו"ד אלטמן או מי מטעמו אישר, אמר: "כמו שאמרתי בהתחלה אנחנו לא מתייחסים לתיק החקירה". 
היו"ר רוטמן: "יש פסיקה של בימ"ש האומרת במפורש ששאלת האישור אינה חלק מחומרי החקירה. האם אישרת פתיחה בחקירה?"
 

המשנה אלטמן: "אלו דברים שלא אמורים להיכנס אליהם במסגרת הדיון".
ח"כ סגלוביץ': "כל הדיון אינו ממין העניין וכל ההשתלחות היא חלק מכך".
ח"כ הלוי: "לא מעניין אותך אם יש סטנדרט כפול?"
היו"ר רוטמן: "אני מבקש לדעת אם הפרקליטות טוענת פעם אחר פעם לבימ"ש שהשאלה האם ניתן אישור לפתיחה בחקירה אינו חלק מחומרי התיק, לפי הנחיה 1412".
 

 

המשנה עו"ד אלטמן: "זה מאוד משנה איזה אישורים ועל איזה אירועים מדובר". 

 

יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "השאלה אם נדרש אישור של המשנה לפרקליט המדינה היא שאלה שיכולה להיות רגישה ונוגעת לחומרי חקירה במצבים מסוימים. בשלב בו יש חקירה פתוחה, מתן מידע אפילו לגבי אישור יכולה להיות רגישה ונוגעת לחומרי חקירה. לפי הנוהל, אישור פרקליט מדינה נדרש כשהחקירה באזהרה נוגעת לליבת עבודתו העיתונאית של העיתונאי, ולכן חשיפתה מעידה למשל אם משהו שביצע נוגעת לליבת עבודתו העיתונאית, וזה יכול להשליך על תוכן החקירה". 
 

ח"כ הלוי: "נצ"מ חממי השיב לגבי 3 המקרים שהזכיר ארגון העיתונאים, שלא סטו מהכלל וזה חוסה תחת הכלל שלא היה בליבת עבודתו העיתונאית. מאוד מטריד אותי שאתה מותיר אותנו בספקות לגבי השאלה אם אישרת או לא. היית צריך לומר שבלי להתייחס לפרטי המקרה, כמו שאמר נצ"מ חממי שככל מקרה, גם במקרה הזה שקלת את כל השיקולים בהתאם לנוהל אח"מ. או ששתסביר בחסוי או שיש חריג לנוהל, או שתאמר שפעלת לפי הנהלים. זה לא נוגע לתוכן עצמו. עליך להתייחס גם לשיקול הדעת אם נוגע לביטחון המדינה, חשש לריגול או משהו ברמות הגבוהות של סעיפי חוק העונשין. אתה לא יכול להותיר את האזרחים ללא תשובות". 
 

 

ח"כ סגלוביץ': "אנשי חקירות ופרקליטות אסור שידברו על תיק מתנהל". היו"ר רוטמן: אבקש לדעת מדוע המידע מבחינתכם חסוי או חלק מחומרי החקירה". 

 

המשנה עו"ד אלטמן: "כשיש חקירה מתנהלת, כל הדברים הקשורים לאותה חקירה, כולל העובדה אם התבקש אישור או האם צריך לבקש אישור בסוג כזה של חקירה, רלבנטיים מאוד לגבי טיב החשדות וטיב הראיות. כל אמירה בהקשר הזה בתיק ספציפי עלולה חלילה לפגוע ולשבש חקירה ולכן ולא בכדי, לא בגלל שאני מפחד מהתשובה או שלא בא לי להשיב, לא אשיב".
 

ח"כ הלוי: אתה מוסיף עוד קטגוריה ואומר שאתה לא מטיל דופי באמירת נצ"מ חממי שביקש אישור, אך ייתכן שלא הגבת לו כי לא צריך אישור במקרה הזה.
 

נצ"מ חממי: "אמרתי שפעלנו בהתאם לנוהל".
ח"כ הלוי: לקבלת כל האישורים. מה זה אומר?
 

עו"ד ד"ר בליי: בנוהל כתוב "עבירה שביצע עיתונאי בנושא הנוגע לליבת עבודתו העיתונאית" ולכן כל תשובה של נצ"מ חממי אם יאמר שקיבל כל מה שצריך למשל, יכול להשתמע שאם זה לא בליבת עבודתו העיתונאית לא ביקש או שזה בליבת עבודתו ולכן כן ביקש, ולכן זה נוגע לתוכן החקירה". 
 

ח"כ הלוי: "יש רק שתי אפשרויות או שקיבל אישור, או שזה לא בליבת עבודתו העיתונאית ולכן לא נדרש אישור. כלומר מה שנאמר הוא שקיבלו את מכלול האישורים במקרה וזה נדרש". 
 

היו"ר רוטמן: "אפשר לומר אמירה לגיטימית שזו חקירה ולא מדברים. אפשר לומר גם שזו חקירה עם עניין ציבורי ולכן מדברים. מה שאי אפשר לעשות הוא שהיועמ"שית מוציאה הודעה על מה הוא נחקר, ובאים לוועדה ואומרים שאי אפשר לדבר על התיק. אם אי אפשר לדבר על התיק על תדברו עליו, אבל אתם לא יכולים להוציא מהתיק מה שמתחשק לכם. אם היועמ"שית מוציאה הודעה שאומרת שהוא נחקר על קבלת טובות הנאה מקטאר, והמשטרה מתדרכת שהוא נחקר על משהו אחר, אתם משקרים לציבור כשאתם אומרים בוועדה שאתם לא יכולים לדבר, כי או שאתם מוסרים מידע שקרי או מידע שאתם לא יכולים לעמוד מאחוריו. אני שואל שוב את המשנה- האם אישרת חקירת עיתונאי באזהרה בתיק הזה". 
 

המשנה, עו"ד אלטמן: "אחזור שוב- אני לא מוכן להתייחס לתיק ספציפי וגם לא לשאלה הזו". 
 

היו"ר רוטמן: "הציבור מבין טוב מאוד שההתייחסות לתיק הזה, מצד פרקליט המדינה, היועמ"שית והמשטרה- מגמתית ושקרית. כשיוצאות הודעות לתקשורת מהבוסית שלך ומהמשטרה ואתה מגיע לוועדה בכנסת שאמורה לפקח על עבודתך ואתה לא מוכן למסור מידע בשם הגוף שאתה חלק ממנו, אתה משקר לציבור.
 

היו פה עשרות דיונים שנשאלה בהם שאלה אם ניתן אישור, והפרקליטות והמשטרה מסרו את המידע, כולל על תיקים מתנהלים. יש פה מערכת שמסרבת שיבדקו אותה, שמסרבת לתת דין וחשבון לציבור. אם בימ"ש היה מבקש לדעת אם ניתן אישור או לא היית נותן תשובה לגוף שמפקח עליך. הכנסת היא הגורם המפקח עליך. כל הזמן הזהירו אותנו שאנחנו מתקנים את מערכת המשפט ונהפוך למדינה לא דמוקרטית, אבל מדינה בה נחקר עיתונאי ולא נתת אישור או שאתה מסרב לתת תשובה אם אישרת או לא, זה יותר מדיפ סטייט, זה דיפ פייק, כי אתם שופכים חול בעיני הציבור כשאתם מוציאים מידע מגמתי. אם היועמ"שית הוציאה הודעה רשמית לציבור על מה נחקר עיתונאי, אתה לא יכול להתחבא מאחורי נתתי או לא נתתי אישור. או שהיא הבוסית שלך או שלא ואם כן, עליך לענות אם הוא נחקר על קבלת טובות הנאה מקטאר והאם נתת אישור לחקור אותו על כך, או שלדעתך לא היה נדרש אישור. העובדה שאתה לא נותן תשובה לציבור זועקת בקול הכי רם וחזק, וכשאנשים האחראים על אכיפת החוק ושמירת חופש הביטוי בישראל, מתנהגים בצורה כזו האזרחים צריכים להיות מודאגים מאוד".  
 

נצ"מ חממי, השיב לשאלות ח"כ הלוי לגבי תפיסת הטלפון, הסטנדרט של חשיפת מקורות, והאם מאיימים על עיתונאים: "תפיסת טלפון היא חלק מתפיסת מוצגים האפשרית מכוח כמה הוראות חוק. זה יכול להיות באלמ"ב, סחר בסמים או אחר, ויש להכניס זאת לקונטקסט הנכון. כשמנהלים חקירה למשל בסחר בסמים מצטיידים מראש בצו חיפוש תפיסה וחדירה, כי יודעים מראש שמשתמשים בטלפונים לשם כך. כאשר לא יודעים מראש, מותר לתפוס את הטלפון, כשיש לחוקר יסוד סביר לחשד שיש בו ראיות רלבנטיות בהקשר לעברה. את התפיסה מבצעים מכוח צו שיפוטי, או מכוח קבלת הסכמה מדעת במקרים החריגים, אז מחתימים את החשוד בטופס מתאים שגובש בנוהל. לעולם, לפי ההנחיות שלנו, החיפוש בטלפון יהיה מתוחם לנושא החקירה, מצומצם ומדתי. לגבי עיתונאים החמרנו- כשרוצים לבצע חיפוש כלשהו בבית, בחפצים, במסמכים או בטלפון יש לקבל אישור ראש אגף חקירות ומודיעין וגם אישור המשנה לפרקליט המדינה אם זה בליבת העיסוק העיתונאי.
 

גם כשפונים לבימ"ש להוצאת צו חדירה, אנחנו מציינים בפני בימ"ש שמדובר בבעל מקצוע שיש לגביו חיסיון. ברגע שעולה בצוות החקירה שיש חומר שחוסה תחת חיסיון עיתונאי, המשטרה לא מעיינת בו, סוכרת אותו ומביאה אותו לבימ"ש להכרעה בנושא.
אם החדירה לטלפון מתבצעת עפ"י צו או הסכמה, אנחנו יכולים להחזיק בו כמו בכל מוצג למשך 180 יום לכל הפחות והתקופה ניתנת להארכה בבקשה לבימ"ש". 
 

לשאלת ח"כ הלוי האם ניתן להחזיק במוצג גם כששוחר אדם שאינו חשוד יותר, השיב נצ"מ חממי: "באופן כללי אין קשר בין רשות החזקה במוצג לבין תנאי השחרור. כשתיק נסגר יש החלטה על המוצג. התיק פתוח כל עוד החקירה נמשכת. מרבית תיקי החקירה בישראל מתנהלים כשהחשודים משתחררים. יש מקרים בהם לדוגמה יש עד שצילם אירוע ירי. אני יכול לתפוס את הטלפון כי יש בו ראיה שמקדמת את החקירה. המוצג נתפס לצורך בירור החקירה".
 

עוד אמר: "עד שחקירה לא הסתיימה, חשוד הוא חשוד עד שמתקבלת החלטה לגבי התיק. הוא ממתין לבירור התיק". 
פיני שומר, מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת: "ברגע שהפרשה נחשפה הוצאנו תגובה שאנחנו מקווים שהחקירה קיבלה מראש אישורים נדרשים ודורשים שלא יופעלו עליו לחצים. אמרנו שהתופעה של חקירת עיתונאי ללא קבלת האישורים וחדירה למכשירו מאפיינת משטרים שאינם דמוקרטיים. זו לא תגובה חלבית. שמירה על חיסיון וחקירת עיתונאים הם נושאים עקרוניים שראוי לעגנם בחקיקה. החיסיון מעוגן בפס"ד של השופט שמגר אך חקיקה בנושא היא דבר חשוב".
 

ח"כ הלוי: "אתה יוצא מהדיון רגוע? כאזרח במדינה?"
 

שומר: "אנחנו אף פעם לא רגועים כשעיתונאי נעצר או נחקר ולא חלים עליו כללי החוק. אנחנו מגינים על עיתונאים. שמעתי את הריאיון איתו שבו אמר שלחצו עליו ואני לא רגוע מכך ומגנה לחצים מסוג זה, אך כששומעים את הריאיון, הוא אמר שהיה מוכן לתת את המכשיר גם ללא לחצים. אנחנו מגנים כל תופעה של כניסה לסלולר, בטח ללא צו משפטי וללא הגנה על מקורות מידע.
אני שמח שחופש העיתונות עולה לסדר היום ונמצא ברוממות גרונם של כולם והייתי מצפה שנציגי הקואליציה ישמרו על חופש העיתונות גם בהליכי החקיקה שעולים לסגירת התאגיד וגל"צ. אי אפשר לדבר על עניין עקרוני של חופש עיתונות ומצד שני לפעול במהלכים להגבלת חופש העיתונות". 
 

ניצן חן, מנהל לע"מ: "יישר כוח על הנושא החשוב תמיד. כראש הלשכה ועיתונאי עשרות שנים, אני יכול לומר שדורות של עיתונאים גדלו על החיסיון העיתונאי כהלכה מחייבת. החרמת טלפון וחקירת עיתונאי באזהרה היא דבר חריג שבחריגים ואני רוצה להאמין ולקוות שזה נעשה בדחילו ורחימו, ולהתפלל שספרו עד 10. בכיתי יחד איתו. אסור שתהיה יד קלה על ההדק במיוחד כלפי עיתונאי המעצב דעת קבל במדינה דמוקרטית. אני מאוד מקווה שהלקח יילמד". 
 

ח"כ הלוי פנה למשנה עו"ד אלטמן: "אני מציע שגם בדיעבד, תבחן את כל שרשרת ההתנהלות במקרה המבחן הזה, וכן את שרשרת הנהלים בבדיקה עם עו"ד של העיתונאי. קשה למצוא לחריג הזה אח ורע מבחינת הדיס-פרופורציה של אותה עבירה והצמדה של טובת הנאה וחזרה ממנה. האזרחים שואלים למה. קח את השאלה הזו איתך לעשיית חשבון" .