הפשיעה במגזר הערבי משתלטת על הרשתות החברתיות

 

מנהלת מדיניות בטיקטוק: "סימנו 9 קבוצות פשע בישראל ופועלים להוריד את תכניהם; גם למסננת שלנו יש חורים - צריכים את הדיווח של החברה האזרחית".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה: "האוכלוסיה הערבית לא ידעה כזו פשיעה לכל אורך ההיסטוריה שלה. ב1980 עד 2000 היה פחות מ100 הרוגים באוכלוסייה הערבית. ומאז עברנו את ה2000 הרוגים. השאלה היא מה קרה מאז.

 

אם עושים השוואה בתוך הערבים במדינת ישראל לערבים בירדן, הרש"פ ובעזה - שם יש לכל מיליון אזרחים 10 הרוגים בשנה וכאן בישראל לכל מיליון יש 100 נרצחים. נאמרים בכנסת הרבה אמירות גזעניות על התרבות הערבית והנה הנתונים והשאלה: מה ההבדל בין הערבים כאן , בירדן או ברש"פ ומה ההבדל בתרבות לפני 20 שנה.

 

אני בעד חברה דמוקרטית אינדיבידואלית אבל כשהפרט לא מרוויח את מדינת החוק הוא מוצא את עצמו בכל הדברים הנפשעים. נפגש עם בעלי עסקים ששואל אותם האם הם משלמים פרוטקשן ושאני שואל אותו מדוע הוא לא פונה למשטרה, הוא מסתכל עליי כאילוי נפלתי מהירח 'הם ירצחו אותי' הוא ענה לי. הסיבה העיקרית להתשפטות הפשיעה כי אין לנו כתובת. אסור להגיע למצב שהאוכלוסייה שלנו תתייאש מהמאבק. יש תפיסה גזענית כלפינו - המפכ"ל הוא זה שאמר שאם אזרחים הערבים יביעו הזדהות עם עזה הוא קורא לטרנספר של האוכלוסייה. ליבי עם כל ילד, זקן ואישה שנהרגו מהירי על שמאל וימין בעזה. להוציא את כל האזרחים יהודים ופלסטינים ממעגל האימה. מי שחושב שבגלל הפשיעה נרכין ראש בשאלות אחרות הוא טועה. נמשיך בעמדות האיתנות שלנו למרות כל הלחץ".

 

היו"ר הוסיף: "יש בטיקטוק סרטונים רשמיים שמאיימים על אנשים, שירים שמאדירים ראשי כנופיות, סרטונים המראים כי ילד בן 19 כבר רוכש רכבים במיליוני ש"ח. אבא שלי היה אומר שרואים ילד כזה, 'עוד תראו אותו בבית הסוהר' וככה היה פעם. היום כבר לא".

 

עו"ד רידא ג'אבר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הסביר: "נוצר פער בין הרשתות החברתיות - מזדהים מצד אחד עם הקורבן ומפחדים מהמקרבן. הוא שטן שאין לו פנים אבל יש לו כוחות. ההשפעות העמוקות בחברה הערבית מזינה את כל התושבים דרך הנייד - תחושת הפחד האימתנית שמרסקת את הנפש נמצאת אצל כל אחד. יש קשר אינהרנטי וברור בין הרשתות להתפשטות הפחד והאלימות".
 

 

דיאא חג' יחיא, עיתונאי בהארץ, אמר בדיון: "אני עוקב המון בכל הרשתות החברתיות. הטיקטוק הוא המרחב הכי אלים שנמצא ברשתות. מאז הקורונה, הביאו אנשי החאפלות ומסיבות פרטיות תוכן אלים ומאיים כלפי כנופיות ואנשים. לתופעה הזו יש גם הסתה נגד אנשים נורמטיביים הכולל פרסום תמונות ואיומים שהופץ לפעמים בחשבון פיקטיבי אך גם בשמות עם בעלי חשבון מוכרים עם תמונה וכתובת."
 

 

אנס אבו דעבס מאיגוד האינטרנט הישראל שיתף: "אחותי הפכה לאלמנה בגלל הפשע הגואה בחברה הערבית. מוות מיותר שאני מכיר מקרוב. כשאנחנו בתוך הרשת לפעמים זה מפחיד להביט רק בגלל הקולות המאיימים והמפחידים שעולים משם. ברשתות יכולים לתייג אנשים שהם על הכוונת, שירי הלל והאדרה לראשי כנופיות. כמעט לכל ארגון פשע יש את הזמר ומשרד יחסי הציבור שדואג להעביר וליצור תהילה מכל הליכה ותעידה של הפושעים."

 

לירון ריפמן, מנהלת מדיניות ציבורית בטיקטוק:  "הדיאלוג בינינו לבין גופי הבטחון, הממשל והחברה האזרחית הוא לא דיון שמתחיל היום. הוא דיון שאנחנו מקיימים לאורך כל תקופת הפעילות שלנו בישראל, ואנחנו כאן כדי להעמיק אותו.  המשימה שלנו בטיקטוק היא לעורר יצירתיות ולהביא שמחה למשתמשים שלנו, ואנחנו גאים שתוך כמה שנים הפכה טיקטוק ליעד ליצירתיות, תרבות ובידור עבור יותר ממיליארד אנשים ברחבי העולם. יחד עם זאת, טיקטוק מכירה בגודל האחריות שמוטלת על הכתפיים שלה ומשקיעה משאבים רבים כדי להבטיח שהפלטפורמה תישאר מקום בטוח לקהילת המשתמשים שלה".
 

 

ריפמן הודתה בקושי להתמודד עם כל היקף התופעה ואמרה: "סימנו 9 קבוצות פשע בישראל ונוקטים צעדים להוריד את התכנים שלהם. משתפים פעולה עם כלל הגופים בישראל. אבל גם למסננת הזו יש חורים ולכן רק ע"י דיווח של החברה האזרחית זה יכול לקרות כי האלגוריתם לא יודע לזהות הכל. לכן חשובה הפעילות והדיווח של החברה האזרחית - זה קריטי וחשוב. כל אחד יכול לדווח ובצורה אנונימית."
 

 

יהודה בן יעקב, מנהל מדיניות בחברת מטא "הדברים שעלו כאן ילמדו בצורה רצינית. המדיניות שלנו היא חד משמעית ונושא האלימות מאוד בולט בה למניעה, אבל תמיד האכיפה היא פחות מהמדיניות. גם אם נביא עוד מיליון בודקי תוכן זה לא יספיק לנו. בינה מלאכותית תהיה אולי הפתרון ואנחנו משלבים ומשקיעים המון בטכנולוגיה לזהות את התוכן הבעייתי לפני שזה עולה. האכיפה היא גלובלית ואין צוותי אכיפה בישראל. יש באיכפה תמיד עוד מה לשהתפר".​