המראה אמנם מאיים אבל הוא חשוב לנו מאוד העקר

 

כל מי שאי פעם טייל ברחבי ישראל, במיוחד במדבר, מכיר את הבהלה שעוברת בגוף כשליד רגלנו מתרוצץ לו פרוק רגליים בצבעים שונים העקרב. בעל מראה מעורר אימה, צבתות קדמיות ועוקץ מתנוסס מאחוריו, העקרב זכה לתדמית מאיימת שגורמת לכל אחד לקפוץ ולברוח למראהו. נכון, האינסטינקטים שלנו לא טועים, עקרבים נושאים בעוקציהם ארס שאכן יכול להכאיב מאוד ואצל חלקם אף עלול לסכן חיים.

 

 

לכן חשוב לנקוט משנה זהירות במידה ונתקלתם בעקרב, אבל מעטים יודעים, שהחיה המיוחדת הזו, משמשת עבור אנשי המדע והטבע כסמן ביולוגי (ביו-אינדיקטור) המספק תמונת מצב של השטח אותו הם מאכלסים.

 

 

במסגרת סקרי העקרבים שערכה השנה רשות הטבע והגנים בעזרת המעבדה לחקר עקרבי ישראל, בעמותת דוכיפת בירוחם ואוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, נסקרו לראשונה ארבעה תאי שטח שטרם נסקרו באזור יו"ש: בתרונות נחל תרצה (גשר אדם), שמורת רותם-משכיות, ערבות יריחו ונחל אוג. במסגרת הסקר, תועדו תשעה מיני עקרבים שונים, ביניהם גם עקרבון נגבי, שנצפה לראשונה באזור בתרונות תרצה. עד כה, האזור הצפוני ביותר בו תועד עקרב זה בישראל. בנוסף, הורחב תחום התפוצה של המין האנדמי והנדיר חד-צלע כרמלי.

 

צילם רוני לבנה

 

עמוס סבח, אקולוג מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים מתרגש ומסביר: "מדהים לראות כל פעם מחדש איך העקרבים נותנים לנו תמונת מצב של תא השטח. למשל, שטחים שנפגעו בעבר מזיהום, ונעלמו מהם העקרבים, כעת העקרבים שוב נמצאים בתא השטח ומראים לנו שהשטח החל להשתקם. בכל אתר בו נערך הסקר אנו לומדים משהו חדש על הטבע בעזרת פרוקי הרגליים הקטנים הללו. הסקר שנערך לראשונה באזור יו"ש מרחיב לנו את התמונה של מצב העקרבים בארץ והיא מרתקת".

 

 

יורם צביק, דוקטורנט במחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, ומנהל המעבדה לחקר עקרבי ישראל בעמותת דוכיפת בירוחם, מסביר כיצד עקרב קטן אחד יכול לתת תמונת מצב למערכת אקולוגית שלמה: "בעוד שרוב פרוקי הרגליים נחשבים כעונתיים (משלימים מחזור חיים שלם במהלך שנה אחת או פחות), מרבית מיני העקרבים יכולים לחיות כעשר שנים, ופרטים מהמינים הגדולים, יכולים להגיע גם לגיל 20 ויותר, לצד תוחלת חייהם הארוכה, חלקם מגיעים לבגרות מינית רק לאחר כשנתיים ומעמידים בכל שנה מספר צאצאים נמוך יחסית לפרוקי רגליים אחרים (ממספר פרטים ועד עשרות בודדות)".

 

 

"בנוסף, מתקיים טיפול הורי בצאצאים, כשהנקבה נושאת את העקרבונים שרק הושרצו על גבה, למשך כשבוע. הניידות של עקרבים מאוד מוגבלת, עקרב לא יעזוב את האזור בו נולד, ובדרך כלל לא יעבור בין בתי גידול שונים. תכונה זו, של ניידות מוגבלת, מאפשרת הערכת מצב מדויקת של מספר פרטים ומאסף המינים באתר נתון לרבות השוואה למצאי לאורך זמן או לאחר הפרעה כלשהי באתר. כך למשל, ניתן להעריך את התאוששות המערכת האקולוגית, לאחר פגיעה, על-ידי ביצוע ניטור משווה של אוכלוסיית העקרבים בסמוך למועד הפגיעה ושוב לאחר תקופת השיקום".

 

 

צביק מסביר גם כי העקרב לא מעיד רק על מצב השטח עצמו, אלא על כלל המערכת האקולוגית, כולל בעלי החיים האחרים שבה: "עקרב נמצא במרכז שרשרת המזון גם כטורף וגם כנטרף, לכן נוכחות גבוהה של עקרבים באתר מסוים,  יכולה להצביע על בריאות המערכת האקולוגית הכוללת מגוון בעלי-חיים מהם ניזון העקרב ומגוון נוסף של בעלי-חיים הניזונים מהעקרבים עצמם. לאור זאת, אנו עושים שימוש בסקרי עקרבים, בין השאר, באתרי טבע שנפגעו כדוגמת דליפות הנפט בשמורת עברונה או התפרצות בריכת הפסולת בנחל אשלים".

 

 

סקרי העקרבים הסדורים מבוצעים ע"י יורם צביק מהמעבדה לחקר עקרבי ישראל בעמותת דוכיפת בירוחם ובשיתוף עם ד"ר אפרת גביש רגב, מנהלת אוסף העכבישנים באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. סקרים אלו החלו כיוזמה של מחוז דרום ברשות הטבע והגנים בהובלת אקולוג המחוז בזמנו, ד"ר אסף צוער. הסקר הראשון נערך בהרי אילת, במהלכו הורחבו גבולות התפוצה של מינים מסוימים והתגלתה אוכלוסיית עקרבים השייכת כנראה למין שלא היה ידוע עד כה למדע. הסקר השני נערך באזור מכתש רמון, חולות עגור ופתחת ניצנה. גם הפעם שופרו גבולות התפוצה של מינים שונים ובמיוחד התבררה תפוצתו המוגבלת מאוד של המין עקרב-חול לוי, הידוע בישראל רק מאזור פתחת ניצנה ומסיני. בהמשך לסקר זה ולאור פיתוח תשתיות שנעשה באזור היישובים כמהין ובאר מלכה, הוחלט ברשות הטבע והגנים, בהובלת האקולוגית זהבה סיגל והאקולוג ד"ר אודי קולומבוס, לבצע איסוף הצלה של מין זה מהשטחים שנפגעו וגידולו בשבי עד לקבלת החלטה לגבי האפשרות להשבת עקרבים אלו לטבע".

 

 

"רשות הטבע והגנים מזכירה לציבור כי אין לנסות לגעת בעקרבים, במידה ונתקלים בעקרב יש להתרשם ממנו רק מרחוק. מי שמעוניין לקבל מידע נוסף על עקרבי הארץ, מוזמן להגיע לכלל אתרי רשות הטבע והגנים ולרכוש את 'מדריך העקרבים', שנכתב בין היתר על ידי אוהד יהלומי, עובד רשות הטבע והגנים החטוף מאז ה-07 באוקטובר. רשות הטבע והגנים מחכה בכיליון עיניים לשובו של אוהד ושל כלל החטופים. מדבריו של אוהד במדריך העקרבים: "בישראל מוכרים כיום 21 מיני עקרבים משלוש משפחות שונות, והם נפוצים בכל בתי הגידול היבשתיים, מהחרמון ועד אילת. לעקרבים יש תרומה חשובה בשירותי המערכת לרווחת האדם, בעיקר בפיתוח תרופות המופקות מהרעלנים המצויים בשלפוחית הארס שלהם. התרופות הללו משמשות לטיפול בסוגים שונים של סרטן, מייצרים מהם משככי כאבים, טיפול בדלקות פרקים, סכרת ועוד, ואפילו ליצירת קוטלי חרקים ידידותיים לסביבה. העקרבים נמצאים בחוליה מאוד קריטית במארג המזון וחשיבותם גדולה הן כטורף והן כנטרף בעיקר במערכת המדברית. אנחנו מתרגשים לראות זאב, צבי וצבוע ובדרך כלל לא מתייחסים לחיות קטנות מלטאה, אבל המערכת לא תוכל להתקיים ללא היצורים הקטנים הללו".