המחוזי שלל לצמיתות את רישיונו של עורך דין

 

בית הדין המחוזי קבע כי מדובר בעבירות שמטבען יש עמן קלון, וכי במעשים אלו דבק כתם מוסרי המצדיק את שלילת רישיונו של המשיב לצמיתות

 

 

ביום 18.07.22 הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיב במסגרת הודאתו בהסדר טיעון בכתב אישום מתוקן והרשיע אותו במספר אישומים, ובניהם בעבירות הלבנת הון – עבירות לפי סעיף 3(ב) (1), סעיף 3(א) וסעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, וגזר עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. בנוסף בית המשפט הורה על חילוט נכסיו בסך מיליון שקלים.

 

 

על פי עובדות כתב האישום, המשיב  הקים יחד עם אורליה ביז'אווי (להלן: "אורליה"), חברה בשם ט.ב טובול מסחר וניהול בע"מ (להלן "חברת טובול"), לצורך הפעלתה כצ'יינג'. לאחר מכן העביר המשיב את חברת טובול לרעייתו חנה טובול, כך שחברת טובול הוחזקה על ידה ועל ידי אורליה כאשר בפועל חברת טובול נשלטה ונוהלה על ידי המשיב ועל ידי חיים ביז'אווי, בעלה של אורליה (להלן: "ביז'אווי") במטרה להסתיר את השליטה והניהול האמיתיים בחברת טובול, וזאת כדי לקבל רישיון להפעלת צ'יינג' כאשר באותה עת ביז'אווי היה חייב מוגבל באמצעים והיה מנוע מלקבל רישיון כזה.

 

לצורך כך נחתמו הצהרות כוזבות המסתירות את הנהנים האמיתיים של חברת טובול ושל חשבון הבנק שהוקם על ידה, תוך ביצוע עבירות של מרמה כלפי הבנק, כלפי רשם החברות, כלפי רשם שירותי מטבע וכן כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון. באמצעות פעילות זו הועברו כספים לישראל בהיקף של מאות מיליוני שקלים, תוך הסתרת הזהות האמיתית של בעלי הזכויות בכספים.

 

 

בעקבות הרשעתו של המשיב, הגיש הקובל לבית הדין בקשה לשלול את רישיונו של עורך הדין לצמיתות מהטעם שבעבירות בהן הורשע יש משום קלון רב ובמיוחד בשל העובדה שהן נמשכו תקופה ארוכה בהיקף נרחב ומשמעותי. עוד טען הקובל כי אם ימשיך עורך הדין בעיסוקו יכתים את שמם הטוב של ציבור עורכי הדין. מנגד, המשיב טען כי העבירות בהן הודה במסגרת הסדר הטיעון אינן עבירות שיש בהן קלון.

 

 

בהחלטתו התייחס בית הדין לעובדה שהמשיב הורשע בשורה ארוכה של עבירות לרבות עבירות הלבנת הון וציין שמדובר בעבירות כלכליות חמורות, שבוצעו בהיקפים כספיים נרחבים ועל פני תקופה ארוכה וכן לעובדה לגבי מיהות העושה, העובדה שמדובר בעו"ד ושחלק מהעבירות ביצע המשיב בכובעו כעו"ד ופסק כי העבירות הינן עבירות "שמטבע ברייתן יש עמן קלון" וכי הם מעשים "שדבק בהם כתם מוסרי ועל אחת כמה וכמה כשהם נעשים ביודעין, מתוך מטרה להשיא רווחים כספיים ומתוך מטרה להערים על רשויות השלטון".

 

בית הדין התייחס גם לעובדה שעל המשיב הוטל בעבר עונש של השעיה מהלשכה למשך שמונה שנים ולכן אין מדובר במי שמעד באופן חד פעמי אלא במי שהיה מעורב באופן חוזר על פני תקופה במעשים שיש בהם כדי את כללי האתיקה של עורכי הדין. 

 

 

לאור האמור לעיל, קיבל בית הדין את בקשתה של לשכת עורכי הדין והטיל על המשיב עונש של שלילת רישיונו לצמיתות והוצאתו מלשכת עורכי הדין.

 

להחלטה המלאה