המדינה לוקחת לחקלאי מקומה מהעוטף 10000 דונם
בשקט בשקט מתחת לאף- מדינת ישראל לוקחת לחקלאי מושב תקומה שסבלו קשות במלחמה ואף פונו מהעוטף 10000 דונם של אדמה חקלאית לטובת שכונת מגורים של נתיבות שתחנוק את המושב שהוקם לפני קום המדינה ושמר על ביטחון המדינה ועל העיר נתיבות עד כה.
מרדכי פסטרנק צילום שמעון לביא
הזעקה של חקלאי מושב תקומה העוטף עזה נגד פרויקט נדלן של העיר נתיבות ואין מי שמקשיב להם
בשקט בשקט מתחת לאף- מדינת ישראל לוקחת לחקלאי מושב תקומה שסבלו קשות במלחמה ואף פונו מהעוטף 10000 דונם של אדמה חקלאית לטובת שכונת מגורים של נתיבות שתחנוק את המושב שהוקם לפני קום המדינה ושמר על ביטחון המדינה ועל העיר נתיבות עד כה
מרדכי פסטרנק ושמעון לביא, חקלאים ממושב תקומה בעוטף עזה, יוצאים בזעקה גדולה איך התמ"ל (ועדה מטעם משרד הפנים שקובעת בנושא קרקעות להעביר אותן לטובת מגורים) אישרו לעיר נתיבות לקחת לחקלאי תקומה
10000 דונם של אדמה חקלאית , המקיפה את כל מושב תקומה שבעוטף, לטובת הקמת שכונת מגורים של העיר נתיבות.
מרדכי ושמעון שניסו בכל כוחם למנוע ולהיאבק נגד ההחלטה הזו טוענים שמושב תקומה יהפוך להיות מעין "שכונה" בתוך העיר נתיבות ויהיה אפשר למחוק אותה בתור מושב.
חקלאי תקומה יוצאים למאבק עם קחלאים נוספים מכל הארץ, במסגרת תערוכת החקלאות הגדולה ביותר אגרו משוב שתתקיים השבוע בירושלים, על מנת שהיישוב שלהם, לא יאבד את האופי הציוני כפרי שלו לטובת נכסים ובטונים.
"אין אידאלים, אין בטחון מזון, אין עבודה חלוצית.. הכל נגמר".
חקלאי תקומה ביחד עם הנהלת תערוכת אגרו משוב וחקלאים נוספים מכל רחבי הארץ, יוצאים בקריאה לתת לחקלאים פיצוי או זמן להתארגן ולהעניק להם במקום- שטחים חלופיים לעבד את האדמה.
חלק מחקלאי תקומה רוצים פיצוי לאור העובדה שהאמות החקלאיות שינתנו כפיצוי יהיו רחוקות מהמושב ויהיה קשה לשנע את כלי החקלאות, צריך יהיה לתגבר את האבטחה על הציוד בגלל גניבות
וחלק מחקלאי תקומה מבקשים פיצוי כספי במשך רוב המלחמה מושב תקומה היה מפונה, חלק מהחקלאות נפגעה כלכלית בצורה קשה מאד, לא היו פה פועלים/עובדים זרים שיקטפו יבולים, רוב החברים במושב עזבו את הישוב, לטובת ישובים מרוחקים (אזור טבריה, חלק ירדו לאילת, חלק לים המלח) ומי שבחר להשאר במושב – נאלץ לטפל בשטחים וזה לא היה פשוט.
מושב תקומה הוקם לפני קום המדינה והיה נחשב ל"שכפץ" של המדינה מבחינת שמירה על גבולות ובעיקר על נתיבות
והיום החקלאים כועסים " אנחנו כמו הכושי עשה את שלו ואומרים לנו תודה רבה, אנחנו יכולים ללכת.מצד אחד אומרים לנו תקשיבו נותנים מיליארדים לשיקום העוטף וביד השנייה סוגרים לנו את החקלאות.
ממש במחי יד מורידים לנו את כל העמל שעבדנו עליו במשך דורות ושנים" מספר מרדכי פסטרנק בן ה-67 , חקלאי וותיק מזה כ35 שנה מגדל בעיקר הדרים.