הכלכלה הישראלית על רקע המלחמה המתמשכת

 

חוקרי מרכז טאוב, פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי, מנתחים את הכלכלה הישראלית על רקע המלחמה המתמשכת, סוקרים את השפעותיה בתחומים כלכליים מרכזיים ומציגים תחזיות לשנים הקרובות. לצד זאת הם מציגים מגמות ארוכות טווח בכלכלה הישראלית ללא קשר למלחמה.

 

בשלביה הראשונים של המלחמה הוערכו ההוצאות הצבאיות והוצאות השיקום בכ-250 מיליארד ש"ח (כ-13% מהתוצר), על סמך ההנחה שהמלחמה תסתיים במהלך שנת 2024 ושלא תיפתח חזית בצפון. העלות הנוספת עקב התמשכות המלחמה והלחימה בצפון טרם הוערכה באופן מסודר, אבל תגיע ככל הנראה לכ-100 מיליארד ש"ח נוספים (כ-5% מהתוצר).

 

למרות ירידה בתמ"ג ברבעון האחרון של 2023, בולט תיקון מתון בתחילת 2024
 

החוקרים מראים כי ברבעון האחרון של שנת 2023 הייתה ירידה חדה בתמ"ג, בקצב שנתי של 4.1% בהשוואה למקבילו בשנה הקודמת, אך קטנה בהרבה מהירידה ברבעון השני של שנת 2020 – הרבעון הראשון של משבר הקורונה – בהשוואה למקבילו בשנת 2019 (8%). בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2024 התמתן מאוד קצב הירידה בתמ"ג.
 
בחלוקה לפי התמ"ג ומרכיביו, עליית הצריכה הציבורית קיזזה את ירידת ההשקעה ואף יותר מכך. יש לציין כי רוב הירידה בהשקעה מוסברת בירידה בהשקעה במבנים עקב מחסור חריף בעובדים בענף הבניין בשל האמברגו על כניסת עובדים פלסטינים לשטח ישראל. עם זאת, צמיחת התוצר של שנת 2024 צפויה להיות שלילית. משמעות הדבר היא ירידה משמעותית בתוצר לנפש. אשר לסחר החוץ, ברבעון האחרון של שנת 2023 הייתה הירידה ביבוא גדולה מן הירידה ביצוא, אך בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2024 התהפכה המגמה במידת מה. לאור העובדה שחלקו של היצוא בתמ"ג קרוב מאוד לזה של היבוא, לשינויים אלה לא הייתה השפעה גדולה על העודף בחשבון השוטף של ישראל. בצריכה הפרטית נרשמה התאוששות מהירה ומפתיעה: מירידה חדה של 7.8% ברבעון האחרון של שנת 2023 לעלייה של 3.5% ברבעון השלישי של 2024 ביחס למקביליהם מן השנה הקודמת להם.
 
 

עלייה תקציבית חריגה – השינויים בהוצאה הציבורית בתקופת המלחמה
המחקר מדווח על הוצאות הממשלה והכנסותיה, כולל בשנת 2022 ("ממשלת השינוי"), ומציג את החריגה הדרמטית בהוצאות שהתחילה ברבעון האחרון של שנת 2023, שבו פרצה המלחמה, בהשוואה לתקופות קודמות. הכנסות הממשלה היו במגמת ירידה עוד לפני המלחמה והגיעו לשפל בסוף שנת 2023, אך במהלך 2024 הן חזרו בקירוב לרמה שנמדדה בשנת 2022. אחרי הגירעונות הגדולים בחודשים האחרונים של שנת 2023, בשנת 2024 התייצב הגירעון סביב ממוצע חודשי של כ-12 מיליארד ש"ח, המסתכמים בחישוב שנתי ל-7%–8% מהתוצר.

 

המחקר מראה כי בהיעדר תִקנון לגודל האוכלוסייה הייתה עלייה בהוצאות האזרחיות בשנים 2023–2024 בהשוואה ל-2022 (ומאז תחילת המלחמה הן עלו בכ-5–6 מיליארד ש"ח בחודש). מבדיקה לאחר תִקנון ההוצאה האזרחית בהתאם למדד המחירים לצרכן ולגידול האוכלוסייה עולה שעד פרוץ המלחמה היו ההוצאות האזרחיות לשנת 2023 דומות מאוד לאלה של 2022, אך בשל הצרכים האזרחיים הגדולים בחודשי המלחמה הראשונים, ההוצאות האזרחיות היו גבוהות מאלה שנמדדו בתקופה המקבילה שנה קודם לכן. עם זאת, למרות הצרכים הגוברים של האוכלוסייה האזרחית, בהמשך 2024 נותרו ההוצאות האזרחיות החודשיות ברמה קבועה, ולמעשה ההוצאות האזרחיות המתוקננות חזרו לרמה שהיו בה לפני פרוץ המלחמה. לעומת זאת, הוצאות הביטחון החודשיות, שעמדו על כ-7 מיליארד ש"ח בממוצע הן בשנת 2022 והן בשנת 2023 טרם פרוץ המלחמה, הוכפלו בחודשי המלחמה.
 
 

תחזיות הגופים הכלכליים מציגות עלייה דרמטית בגירעון ובנטל החוב
 

גירעון: לפני פרוץ המלחמה הן בנק ישראל והן קרן המטבע הבין-לאומית חזו לשנת 2023 גירעון של פחות מ-2%. P&S אף חזתה עודף תקציבי קטן. לאחר פרוץ המלחמה ההערכות תוקנו ל-5%, ובפועל הסתיימה השנה בגירעון של 4.1% מהתוצר. בנק ישראל תיקן את תחזית הגירעון לשנת 2024 מ-1.5% ל-6.6% מהתוצר (בהתאם להערכת משרד האוצר), וסוכנות P&S דבקה בהערכה הראשונית של משרד האוצר שלפיה יגיע הגירעון רק ל-4.4% מהתוצר. קרן המטבע הבין-לאומית סברה אפילו לפני ההסלמה בצפון שהגירעון יגיע ל-8% מהתוצר ועדכנה לאחרונה את תחזיתה ל-9%. גם בשנת 2025 הגירעון צפוי להיות גבוה בהרבה מזה שהיה מתממש אלמלא המלחמה.
 
 

יחס החוב לתוצר: שלושת הגופים שינו את תחזיותיהם גם לגבי ההתפתחות ביחס החוב לתוצר בישראל בעקבות המלחמה. על פי הערכותיהם, יחס החוב לתוצר, שעמד על 60.5% בסוף שנת 2022, היה צפוי להמשיך במגמת הירידה, וקרן המטבע הבין-לאומית אף צפתה שהוא ירד מסף ה-60% כבר בשנת 2023. השפעת המלחמה על הגירעון ועל קצב צמיחת התוצר הפכו את מגמת הירידה, ובסוף שנת 2023 עמד יחס זה על 62%. על פי התחזיות החדשות, בשנים 2024–2025 הוא יתקרב לרף ה-70% ואף עלול לחצות אותו.

 

ענף ההיי-טק נותר עוגן כלכלי יציב
 

לענף ההיי-טק מקום מרכזי וייחודי בכלכלת ישראל. בשנת 2023 העסיק הענף 11.6% מהשכירים בישראל (בני 25 ומעלה), שייצרו כחמישית מהתוצר והיו אחראים ל-53% מהיצוא הישראלי. בשנים 2018–2023 ההיי-טק היה אחראי לכ-40% מצמיחת התוצר בישראל – תוצאה של הגדלת התעסוקה בענף ופריון עבודה גבוה. בהתאם, בשנת 2020 תרם הענף כ-24% מכלל תקבולי המיסים בישראל, ובשנת 2021, הודות לשכרם הגבוה, תרמו עובדי הענף (שהיוו כ-11% מהמועסקים במשק) כ-36% מתקבולי מס ההכנסה משכר.
 

 
ברבעון האחרון של שנת 2023, בחודשי המלחמה הראשונים, נצפתה ירידה מתונה במספר המשרות בענף. החוקרים מדווחים גם על התפתחות השכר בענף ובכל אחד משלושת ענפי המשנה העיקריים – מחקר ופיתוח, תכנות וייעוץ, ייצור מחשבים – בשנים 2012–2024 בהשוואה לשאר ענפי המשק. בשנת 2012 היה השכר הממוצע בהיי-טק כפול מזה של שאר העובדים במשק, ועד אמצע שנת 2024 גדל היחס הזה לפי שלושה בקירוב. התפתחות השכר בשלושת ענפי המשנה דומה, אך ההאצה גדולה יותר בענף התכנות. התפתחות השכר של עובדי ההיי-טק משקפת את התפתחות התעסוקה ואת עודף הביקוש לעובדים בענף.

 

 

בעוד שיעורו של התמ"ג הישראלי הוא רק כ-0.3% מהתמ"ג העולמי וכ-1.6% מהתמ"ג של ארצות הברית, ההשקעות בהיי-טק הישראלי בשנים 2024-2019 נעות בטווח של 2%–4% ביחס להשקעות בהיי-טק בעולם, ו-4%–8% ביחס לארצות הברית.
 
 

בשנות הקורונה משקיעים רבים בעולם ניתבו את השקעותיהם להיי-טק וההשקעות בענף גדלו משמעותית. אולם בעוד בעולם ההשקעות בהיי-טק גדלו פי שניים בשנים 2020–2022 לעומת השנתיים שקדמו להן, בישראל הן גדלו ברבעון הרביעי של שנת 2021 פי ארבעה ביחס לרמתן טרם משבר הקורונה והגיעו ליותר מ-8 מיליארד דולר. בשנים 2023 ו-2024 חזרה רמת ההשקעות בעולם בקירוב לרמה ששררה בשנים שלפני משבר הקורונה, ובישראל מסתמנת מגמה דומה (עם תנודתיות). למרות חוסר הוודאות הכרוך בהמשך המלחמה, במחצית הראשונה של שנת 2024 היו מספר השקעות חריגות וברבעון השלישי של שנת 2024 עמדה ההשקעה בענף על קרוב ל-2.5 מיליארד דולר – דומה לרמה שהייתה בה בשנת 2019. מכל מקום, גם אם התמשכות המלחמה תפגע בהשקעות בענף בישראל, הסכומים הגדולים שהוזרמו אליו בשנות הקורונה מבטיחים את המשך פעילותו לכמה שנים קדימה.
 
 

פרופ' בנימין בנטל, מעורכי המחקר, אומר: "כדי לייצב את כלכלת ישראל יש לנקוט צעדים כלכליים נחושים, בדומה לצעדי המדיניות והרפורמות שננקטו לפני שני עשורים, בתקציב 2003. צעדים תומכי צמיחה חיוניים להחזרתו של המשק למסלול הצמיחה שהיה בו לפני המלחמה, להגברת אמון האזרחים והמשקיעים הזרים בכלכלת ישראל ולהורדה הדרגתית ביחס החוב לתוצר לרמה שהיה בה ערב המלחמה. המלחמה שעדיין נמשכת וההגדלה הצפויה בתקציב הביטחון מציבות אתגרים כלכליים מורכבים, אך באמצעות מדיניות אחראית ורפורמות מבניות ניתן להחזיר את המשק למסלול צמיחה בר קיימה".

 

ד"ר לביב שאמי, מעורכי המחקר, הוסיף: "הודות לצמיחה מהירה ולסביבת ריבית נמוכה, במהלך העשור האחרון נרשמה ירידה בנטל החוב הלאומי למרות העלייה במצבת החוב של מדינת ישראל. המלחמה הפכה את המגמה הזאת: חלה עלייה חדה בגיוסי החוב הממשלתיים, לצד גידול בשיעורי הריבית. כתוצאה מכך נטל החוב צפוי לגדול ולהכביד על תקציב המדינה. הממשלה חייבת לנקוט צעדים דרסטיים כדי להקטין אותו ולהחזיר את המשק למסלול של צמיחה".

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.