החוק שימנע פגיעה בביטחון המדינה

ח"כ שלמה קרעי, שר התקשורת: "חופש הביטוי אינו חופש ההסתה והחופש לפגוע בביטחון המדינה. אנו עדיין במלחמה ויש פערים, אל ג'זירה ואל מיאדין משודרים בשידור חי ביוטיוב. לא מדובר על פיקוח וניטור רשתות אינטרנט אלא על חסימת השידור החי של הערוץ שמסית".

 

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: " האויב יודע לנצל אמצעים שונים כדי להעביר מידע למשימה והוא משתמש באמצעי תקשורת לעשות זאת. ההצעה מעמידה את הצורך להתמודד עם האמצעים הללו תוך איזון בין חופש העיתונות".

הוועדה לביטחון לאומי המשיכה לדון בהכנת הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד- 2024, של ח"כ אריאל קלנר לקריאה ראשונה. הצעת החוק מבקשת בין היתר, לקבוע בחקיקה קבועה את הסמכויות שנכללו בהוראת השעה ולקבוע כי תכנים מסיתים של גוף שידורים זר יחסמו בשידורי לוויין ואינטרנט.

 

ח"כ שלמה קרעי, שר התקשורת:"חופש הביטוי אינו חופש ההסתה והחופש לפגוע בביטחון המדינה. אנו עדיין במלחמה ועלינו להקל על גורמי הביטחון מהצורך לחדש את חוות דעתם בפני הממשלה. יש פערים, אל ג'זירה ואל מיאדין משודרים בשידור חי ביוטיוב. לא מדובר על פיקוח וניטור רשתות אינטרנט אלא על חסימת השידור החי של הערוץ שמסית. החוק הוא לא לניתור האינטרנט אלא מניעה של פגיעה בביטחון המדינה וצמצום הפערים הקיימים".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר כי האויב יודע לנצל אמצעים שונים כדי להעביר מידע למשימה והוא משתמש באמצעי תקשורת לעשות זאת. "מכנים זאת 'אל ג'זירה' אבל זה אחד הדרכים. אפילו בית המשפט ציין, שהוא רואה קשר בין ארגוני הטרור לגופי תקשורת שונים והפעלתם כאמצעי. ההצעה מעמידה את הצורך להתמודד עם אמצעים נוספים בנוסף לנטרול שידורי הטלוויזיה מול חופש העיתונות ובאיזון הזה אנו דנים".

 

יוזם ההצעה, ח"כ אריאל קלנר, הסביר, כי אין שום דבר בהצעת החוק שיפגע בחופש הביטוי של מישהו מאזרחי ישראל. "מה הקשר בין חופש ביטוי לערוץ תקשורת ממדינה זרה שיושב כאן מעליל ומסית נגד מדינת ישראל . על החוק להיות קבוע תוך סגירת הערוצים הנוספים בהם מקבלים את התכנים המסיתים".

 

ח"כ גלעד קריב, טען כי ההצעה עברה כהוראת שעה ולא עבר מספיק זמן לבחון אותה. "זה מה שיש לוועדה לדון כאשר יש נרצחים בתאונות דרכים והפשיעה משתוללת? הזמן של הפיקוח הפרלמנטרי יקר. הוועדה נותנת עדיפות להצעת חוק פרטית שתכלה את זמנה".

 

ח"כ שלי טל מירון, ציינה כי אף אחד מאיתנו לא חושב שאל ג'זירה שהם חובבי ציון והם האויבים שלנו. "הדאגה שלי בהצעה היא הגנה על חופש הביטוי והתקשורת במדינת ישראל. המעבר מהוראת שעה להוראת קבע יכול להוות תקדים שיסכן כלי תקשורת אחרים".

 

ח"כ עמית הלוי, ביקש להצמיד את הצעת החוק שלו וטען כי אל ג'זירה משודר בחי בבתי קפה בלוד ובערים נוספות ויש פערים. "ההצעה מגשרת על הליקויים במיוחד בחסימת היוטיוב ושידורי הלוויין והצלחות. אל ג'זירה הוא כלי נשק לכל דבר ועניין".

 

ח"כ יסמין פרידמן:"אל תנסו להאשים שלנו לא אכפת. איך אתם רוצים לתת יכולת לשר אם להחליט לסגור אתר אינטנרט או לא? אני מוטרדת מכך". ח"כ לימור סון הר מלך: "החוק הוא חד משמעי במתן סמכויות רק כשמדובר בגוף זר שפוגע באופן ממשי בביטחון המדינה".

 

פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, הסבירה, כי ניתן לעקוף חסימה של אתר שלם וכי חלק מהתכנים הם לגיטימיים. "יש בעייתיות בדרישה מספקיות ומרשתות להוריד ולחסום אתר שלם, לכן לא ברור אם החקיקה תהיה אפקטיבית". היא הוסיפה, כי למדינות אין ממש כוח מול הפלטפורמות ויש להיזהר בהפעלה של בקשות שכאלה כי בסוף ניפגע בבקשות במקרים שהם הכרחיים יותר".

 

פיני שומר, מנכ"ל מועצת העיתונות, הזהיר כי מדובר בחקיקה נוספת שמובילה להגבלה ובפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות ופגיעה בדמוקרטיה. "יש שיקולים בינלאומיים וכלכליים שעלינו לקחת בחשבון וזה מקרב אותנו למדרון חלקלק של סגירת תקשורת גם בארץ".

 

שי רוזנגרטן, מתנועת 'אם תרצו':" שמענו לא מעט דוגמאות למה לא ועל הפגיעה בדמוקרטיה. אבל מה עם הפגיעה הנוכחית? אספנו 30 עדויות מתחילת המלחמה בהם: הכפשת מדינת ישראל והפצת שקרים כאילו אנו מבצעים טבח וסוג חמור יותר של סרטוני הדרכה ממש איך לפגוע בחיילי צה"ל, בטנקים, במסוקים ובאזרחי ישראל. זו פגיעה אנושה ואסור לאפשר חשיפה אליהם".

 

מימון שמילה, מנהל הנדסה, במשרד התקשורת, הסביר לוועדה על היכולות בחסימת תכנים זרים בהם: פניה לספק להסיר תוכן ושידור חי שפוגע ביטחונית ויכולות טכנולוגיות לחסום ערוצי לוויין כאשר האפשרות המומלצת היא לחסום בתוך מדינת ישראל וביו"ש תוך הצבת משדר המשבש את הקליטה של הערוץ. הוועדה תמשיך בדיוניה בהכנת החוק.