האם נמצא הכפר של הכהן הגדול יאסון?

 

בית יוצר שהופעל ע"י יהודים, מהגדולים שפעלו בארץ ישראל בעת העתיקה. מפעל זה, פעל בין המאה ה-2 לפנה"ס למאה ה-2 לספירה, ויוצרו בו כלי חרס, בעיקר כלי בישול, רעפים וחומרי בנייה, שנועדו לשרת את תושבי ירושלים ואת אלפי עולי הרגל שהגיעו לעיר.

 

אז ממש כמו היום, האתר חלש על הכניסה המערבית לירושלים. הוא השתרע על שטח של כ־ 170 דונם ונחלק לאזור תעשייה ואזור מגורים.

 

"המפעל הוקם ליד דרך שהובילה מאמאוס (ליד לטרון, עיר קדומה בשפלה) לירושלים, דבר שהקל על הובלת התוצרים לשווקים, לתושבי ירושלים ולעולי הרגל לבית המקדש", אומרים ד"ר רון בארי ודנית לוי, שניהלו את החפירות מטעם רשות העתיקות.

 

"מיקום האתר, כ-2 ק"מ ממערב לעיר, היה מושלם – מספיק רחוק כדי לחסוך מהתושבים זיהום תעשייתי, אבל גם מספיק קרוב כדי שהכלים יגיעו בשלמותם אל ירושלים ולמקדש, ללא חשש לטומאה".

 

החפירות חשפו את בית המלאכה של הקדרים אשר בו יצרו את כלי החרס, את הכבשנים ששימשו לשריפת כלי החרס, את בריכות השיקוע ששימשו להכנת הטין וכן את מקוואות הטוהרה ששמשו לטבילה של הקדרים.

 

ד"ר רון בארי ודנית לוי: "השילוב בין מיקום אסטרטגי לטכנולוגיה מתקדמת, הקל על ייצור כמות גדולה של כלים במהירות וביעילות", הם אומרים.

 

ומי האוכלוסייה שפעלה באתר המרשים?

"ממצאים רבים שנחשפו בחפירות מעידים על זהותם היהודית של הקדרים" אומרים החוקרים. "נחשפו מקוואות טהרה ששימשו את הקדרים, ושהבטיחו את טהרתם וטהרת תוצרתם, שברי ספלים וקערות מאבן גיר, ידיות קנקנים שעליהן טביעות חותם 'ירשלם' ו'יהד', האופייניות לאזור יהודה בתקופה החשמונאית; עשרות אותיות או כתובות ושמות עבריים שנחרטו על כני חרס טרם צריפתם בתקופת הבית השני. בנוסף, לא נמצאו עצמות חזירים בשכבות הפעילות של קדרים אלה".

 

חוקרים מציעים לזהות את האתר עם "הכפר של יאסון" על סמך שמות שנמצאו על כני חרס אשר מחזקות את הקשר בין יאסון ובית היוצר. מטבעות חשמונאיים ומטבעות בית הורדוס שנמצאו במקום מעידים על פעילותו עד ערב חורבן בית המקדש השני.

 

גם לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה המשיך בית היוצר לייצר כלי בישול, כנראה על ידי קדרים יהודיים, בנוסף החל לייצר כלי חרס וחומרי בנייה מקרמיקה עבור הלגיון הרומי ועבור העיר הרומית אילייה קפיטולינה שהתפתחה מעל החורבות של ירושלים. בתחילת המאה השנייה לספירה הקימו הרומאים בית יוצר חדש לייצור חומרי בנייה מחרס שפעל במתכונת שונה.

 

"המטבעות החשמונאיים ומטבעות בית הורדוס שנמצאו באתר, מעידים כי האת נוסד בתקופה החשמונאית בזמנו של המלך והכוהן הגדול אלכסנדר ינאי, שיא פעילותו של בית היוצר התרחש בתקופה הרומית, כנראה בימיו של המלך הורדוס. ממצאים אלו משרטטים תמונה של כפר יהודי משגשג, שבצד עיסוקו בתעשייה, שירת את העולים לרגל לירושלים והיווה עדות לשיגשוג של התקופה" מסכמים החוקרים.

 

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות