האם חוק חדלות פירעון הצליח להביא לשיקום החייבים?

בקרב החייבים, אשר עברו בהליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי, הכשרות כלכליות, ניכרת השפעה חיובית על דפוסי התנהלות פיננסית, עם דגש מיוחד לתכנון וניהול ארוך טווח לעומת פתרונות מידיים. חייבים אלה דווחו על תפיסה חיובית יותר של מצבם הכלכלי לאחר תשעה חודשים, בהשוואה לנקודת ההתחלה. הרוב המכריע של המשתתפים תיארו גם את ההכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, כחיובית.

 

המחקר, שנערך על ידי סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה ברשות האכיפה והגבייה, הגברת רבקה אהרוני, ומנהלת אגף המחקר, הגברת יולנדה גולן, מתמקד בהערכת האפקטיביות של ההכשרות להתנהלות כלכלית נכונה, ככלי נוסף שפותח במסגרת הרפורמה בתחום חדלות הפירעון ליחידים. כלי זה נולד כצורך במענים ארוכי טווח, שיאפשרו לחייבים שיקום כלכלי מירבי והקטנת חזרתם למעגל החובות. 

 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, הביא לשינויים משמעותיים בדין ובסמכות הגופים הממונים על הטיפול בחייבים יחידים. לצד שינויים אלה פותח, במיזם משותף לרשות האכיפה והגבייה ולממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, מערך הכשרות להתנהלות כלכלית נכונה, על מנת לצמצם את שיעורי החזרה של החייבים למעגל החובות לאחר ההליך. מחקר חשוב זה, שנעשה ביוזמה עצמאית  של רשות האכיפה והגבייה, בחן את אפקטיביות ההכשרות.  

 

ההכשרות הכלכליות, נועדו לספק לחייבים יחידים "מסגרת מלמדת", אשר תיתן בידם כלים לצלוח את הליך חדלות הפירעון עד סיומו, כמו גם להימנע ממצב של חזרה למעגל החובות בסיום ההליך. לפיכך, המחקר התמקד בבחינה, האם ובאיזו מידה ההכשרות הכלכליות אכן משיגות את מטרתן בהקניית כלים להתנהלות כלכלית נכונה ובמניעת חזרה למעגל החובות. המחקר בחן את מצבו של החייב אשר השתתף בהכשרה כלכלית במשך שלוש שנים, תוך השוואה לחייבים שלא עברו הכשרה כלכלית, באמצעות סקרים ושאלונים. במחקר הודגש, כי הוא מתמקד בהערכת האפקטיביות של ההכשרה מנקודת מבטו הסובייקטיבית של החייב והוא אינו עוסק באיכות ההכשרה. 

 

 

במסגרת המחקר נבחרו במדגם אקראי 408 חייבים יחידים אשר החלו בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, החל מהרבעון השלישי של שנת 2021 ועד לסוף שנת 2022. כמו כן, נבחרו שאלות המייצגות היבטים מרכזיים במצבו הכלכלי של החייב היחיד, על מנת לבנות פרופיל סוציו-דמוגרפי של חייבים בחדלות פירעון.  

 

 

סיכום ניתוח של שאלונים שמולאו טרם כניסה להליך חדלות פירעון, מצייר תמונה של מצבם הכלכלי של חייבים. הממצאים העיקריים מצביעים על מצוקה כלכלית, מאזן הוצאות והכנסות שלילי וכאשר שליש מהם מתקיימים מקצבאות ומתמיכות. ביחס לתעסוקה והכנסה: כ-60% מהחייבים העובדים בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע במשק, ואילו כ-40% אינם עובדים.

 

 

ביחס להשכלה: מרבית החייבים בעלי השכלה תיכונית; מצב משפחתי: לכ-70% מהחייבים יש ילדים קטינים (מתחת לגיל 18), מה שמגדיל את נטל ההוצאות המשפחתיות; מאזן כלכלי: ממוצע ההוצאות של החייבים גבוה מממוצע ההכנסות ברוטו, מה שמעיד על גירעון תקציבי מתמשך; חסכונות: ניכר מחסור באפיקי חיסכון פנסיוניים, מה שמגביר את הפגיעות הכלכלית לטווח הארוך. בריאות: 15% מהחייבים מקבלים קצבת נכות, המצביעה על אתגרים בריאותיים נוספים. דיור: כ-70% מהחייבים מתגוררים בשכירות וכ-10% מהחייבים מקבלים סיוע בשכירות. מכלול נתונים אלה משקף את המורכבות והקשיים הכלכליים המאפיינים את אוכלוסיית החייבים היחידים בפתחו של הליך חדלות הפירעון, ומדגיש את הצורך בפתרונות עזר נוספים, מעבר לצו ההפטר מחובות עצמו, לשם שיקומם הכלכלי.

 

 

ממצאי המחקר חושפים, כי הרוב המכריע של המשתתפים תיארו את ההכשרה כחיובית (90%-80%). יתרה מזאת, חייבים שעברו הכשרה מדווחים על תפיסה חיובית יותר של מצבם הכלכלי לאחר תשעה חודשים, בהשוואה לנקודת ההתחלה. ניכרת השפעה חיובית על דפוסי התנהלות פיננסית, עם דגש מיוחד על תכנון וניהול ארוכי טווח.

 

 

חייבים רבים אשר השתתפו בהכשרות הכלכליות העידו, כי למפגש בקבוצת ההכשרה היתה השפעה על האמונה ביכולתם לנהל ענייניהם ביתר יעילות ולצאת לדרך חדשה. ניכרה השפעה חזקה וחיובית של המפגש הקבוצתי בקרב החייבים, אשר העידו כי עצם הימצאותם עם אנשים המתמודדים עם אותן בעיות חיזקה אותם והניעה אותם לשינוי.

 

 

במימד ההשוואתי, בין קבוצת החייבים שעברו הכשרה לקבוצת הביקורת, מתגלים הבדלים משמעותיים. חייבים שעברו הכשרה מדווחים על יכולת טובה יותר להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות, מה שמעיד על שיפור בחוסן וביכולת הניתוח הכלכלי. קבוצה זו מציגה גם נטייה גבוהה יותר לניהול מעקב מסודר אחר הוצאות והכנסות, המצביעה על אימוץ הרגלים פיננסיים בריאים יותר. 

 

 

בנוסף, חייבים שעברו הכשרה, נטו יותר לחפש משרה נוספת להגדלת הכנסה, בעוד שקבוצת הביקורת נוטה יותר לצמצם הוצאות שוטפות ולחפש משרה חדשה עם הכנסה גבוהה יותר. הבדל זה מרמז על גישה פרואקטיבית יותר לשיפור המצב הכלכלי בקרב משתתפי ההכשרה.. 

 

 

גם בחלוף תשעה חודשים ממועד ההכשרה הכלכלית קבוצת החייבים אשר עברו הכשרה כלכלית הצביעה על מגמות חיוביות יותר. כך למשל, כאשר נשאלו על מצבם הכלכלי הנוכחי ביחס למצבם לפני כניסתם להליך של חדלות פירעון, נמצא פער משמעותי: 39% מקבוצת החייבים שעברו הכשרה כלכלית דיווחו על שיפור ניכר בהרגשתם, לעומת 7% בלבד מקבוצת החייבים שלא עברו הכשרה כזו.

 

 

במימד הזמן, בחינת ההשפעה של ההכשרה הכלכלית לאורך זמן מגלה מגמות מעניינות. רוב המשתתפים בהכשרות הכלכליות מדווחים על שיפור מתמשך ביכולתם לנהל את ענייניהם הכלכליים, מה שמעיד על השפעה ארוכת טווח של ההכשרה. עם זאת, ניכרת ירידה מסוימת ביישום הנלמד בחיי היום-יום לאורך זמן, אם כי עדיין הרמה גבוהה. ממצא מעניין נוסף הוא שעם הזמן, יותר חייבים מביעים רצון לתוכן נוסף במסגרת ההכשרה. דבר זה עשוי להצביע על העמקת ההבנה הפיננסית ורצון להרחיב את הידע, או על צורך בתמיכה מתמשכת לשמירה על ההרגלים החדשים שנרכשו.

 

 

במקביל לבחינת קבוצת החייבים אל מול קבוצת הביקורת, נבחנה גם קבוצה קטנה של חייבים שנשלחו כפיילוט לתכנית ליווי פרטנית, השונה בתכניה מההכשרות הכלכליות. הממצאים הצביעו על אפקטיביות גבוהה של תכניות ההכשרה, הפרטנית והקבוצתית, אך ניכר יתרון מסוים להכשרה הקבוצתית. 
 

 

מנהל רשות האכיפה והגבייה, מר אורי ולרשטיין, בירך על המחקר, וציין: "מחקר זה מוכיח הנחה שהיתה בבסיס חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל, ולפיה הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, תספק ערך משמעותי לחייבים בשינוי דפוסי התנהגות כלכליים ובתכנון התנהלות פיננסית לטווח ארוך. תוצאות המחקר עשויות לתרום משמעותית לעיצוב מדיניות עתידית בתחומי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי, תוך התמקדות בשיפור יעילותן של תכניות ההכשרה ובהתאמתן לצרכי החייבים היחידים ויסייעו בצמצום ומניעה של חייבים יחידים לחזרה למעגל חובות, באמצעות הענקת כלים יעילים וישימים, לטובת התנהלות כלכלית נכונה".