ד"ר אורי נאמן מונה למנהל ליחידת הטראומה של המרכז הרפואי לגליל

 

ד"ר נאמן (44), נשוי + 3, למד רפואה באוניברסיטת ת"א והתמחה בכירורגיה כללית בביה"ח איכילוב. לאחר מכן השלים השתלמות-עמיתים (Fellowship) בטראומה וכירורגיה דחופה במרכז הטראומה ריידר שבביה"ח Jackson Memorial Hospital שבמיאמי, ארה"ב.

 

לאחרונה התרחבה היחידה והתחדשה בשני רופאים: המומחית ד"ר אנה וקרב, לה יש תת-התמחות בטראומה, וד"ר מוחמד מנסור, שסיים השתלמות עמיתים בטראומה ב"The University Of British Columbia" שבקנדה, וצפוי לשוב לארץ בקרוב.

 

בתפקיד מתאם הטראומה משמש בילאל גנאים, ורשמת הטראומה היא רותי מימון.

 

מדי שנה מגיעים למרכז הרפואי כ-2,500 נפגעי טראומה בממוצע, מספר העומד בקנה אחד עם מרכזי-העל לטיפול בפצועים בישראל. בין השאר מטופלים במרכז הרפואי נפגעי תאונות דרכים, נפילות מגובה, פציעות חודרות שונות וכוויות.

 

במהלך המלחמה היו כ-2,800 פניות למיון של נפגעי טראומה, מתוכם כ-2,000 חיילים, שזכו לטיפול מיטבי. כמו כן, למרכז הרפואי ניסיון ייחודי ועשיר בתחום הטראומה, בעקבות הטיפול ב-3,000 פצועים ממלחמת האזרחים בסוריה, בין השנים 2018-2013.

 

במרכז הרפואי יש מחלקה נוירוכירורגית מובילה, המאפשרת מתן טיפול כולל לפציעות רב-מערכתיות קשות, לרבות פגיעות ראש מורכבות.

 

ד"ר נאמן: "המרכז הרפואי לגליל נמצא כל העת בחזית, הן בימי שגרה ובוודאי שבמלחמה, עם עומס גבוה של מטופלים המגיעים עם פציעות חודרות וקשות. כדי לטפל בנפגעי טראומה נדרשת מיומנות ייחודית, הן ברמה האבחונית והן הטיפולית, ושמחתי לגלות כאן צוות מקצועי מצוין, מנוסה ומחויב לפצועים. השאיפה שלי היא שהטיפול ינוהל כמו תזמורת, עם תחומים שונים ומגוונים מכלל הסקטורים, שעובדים יחד בסטנדרטים הגבוהים ביותר ובהרמוניה, תוך למידה מתמדת ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים - משירותי רפואת החירום האזרחית והצבאית, המחלקה לרפואה דחופה בביה"ח ובנק הדם, דרך מערך הדימות, חדרי הניתוח ומחלקות האישפוז השונות, ועד לשיקום המטופלים".

 

ד"ר נאמן הוסיף, כי ליחידה יצטרפו בהמשך כירורגים נוספים שיסיימו תת-התמחות בטראומה עפ"י תוכנית סדורה.

 

פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי: "אני מבקש לברך את ד"ר אורי נאמן ולהודות לד"ר וייס, שהקים את מערך הטראומה ואשר יש לו זכויות רבות בו. נמשיך לבסס את מעמדנו כמרכז טראומה מוביל, כאשר המטרה הבאה העומדת לנגד עיניי היא לקבל הכרה כמרכז טראומה על-אזורי בפרט וכמרכז-על בכלל".