איך הכלכלה שלנו עובדת?

 

מחקר חדש של בנק ישראל שבחן אינפלציית שכר ומחירים, ניתוח ענפי. מחקר זה בוחן את התמסורת מהשכר אל המחירים, ולהפך, תוך שימוש בנתונים ענפיים מישראל בשנים 2006-2022, תוך שימוש במתודולוגיות שונות לזיהוי ההשפעה האינפלציונית של השכר, המחקר מזהה טווח אומדנים עקבי לתמסורת מהשכר אל המחירים: עליה של 10% בשכר, בהשוואה לחודש הקודם, תוביל לעליה מצטברת במחירים בהיקף מוגבל של 3%-1% בשנה שלאחר מכן.

 

בכיוון הנגדי, בחינת התמסורת מהאינפלציה אל השכר מעלה כי השכר מגיב באופן משמעותי לעליות בלתי צפויות במחירים, אך בפיגור של שנה.
 

 

התקופה שלאחר ההתאוששות ממשבר הקורונה התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ושוק עבודה הדוק. המחקר מצביע על עדויות ראשוניות לכך שהקשרים ההדדיים בין השכר והמחירים התחזקו בתקופה זו.
 

 

העלייה המשמעותית בסביבת האינפלציה בשנים האחרונות, לצד שוק העבודה ההדוק, בישראל ובמדינות נוספות, מעוררת מחדש את הדיון בלחצים האינפלציוניים מכיוון שוק העבודה. מחקר זה בוחן את שני הכיוונים האפשריים של ספירלת שכר ומחירים- התמסורת מהשכר אל המחירים והתמסורת מהמחירים אל השכר. 

 

במחקר זה, שנערך על ידי שירה בוזגלו-בריס מחטיבת המחקר, נעשה שימוש בשיטות שונות, המתבססות על נתונים ברמת הענף על שכר, מחירים ופריון עבודה לצורך אמידת האופן בו המחירים מושפעים משינויים בשכר. לצורך זיהוי מדויק של השפעת השכר על המחירים, המחקר משתמש בשני מקורות לעליית שכר:

 

עליית שכר הנובעת מתחרות בין ענפים על עובדים דומים וצעדי חקיקה להעלאת שכר המינימום. המחקר מזהה טווח אומדנים עקבי לתמסורת מהשכר אל המחירים - עליה של 10% בשכר, בהשוואה לחודש הקודם, תוביל לאחר שנים עשר חודשים לעליה מצטברת במחירים בהיקף מוגבל של 3%-1%. השפעה זו הולכת ודועכת בחודשים שלאחר מכן. בכיוון השני, המחקר בוחן כיצד השכר מגיב לשינויים בלתי צפויים במחירים. תגובת השכר להפתעה חודשית במדד המחירים לצרכן (ביחס לממוצע תחזיות החזאים הכלכליים) תתבטא במלואה רק לאחר שנים עשר חודשים.

 

המחקר מצביע על עדויות אמפיריות לכך שהקשרים ההדדיים בין השכר והמחירים התחזקו בתקופה שלאחר היציאה ממשבר הקורונה, אולם ממצאים אלו מאופיינים ברמה גבוהה של אי ודאות לאור מגבלות הנתונים.

 

המחקר מתבסס על נתונים ענפיים שנאספו מכל מיני שנים, ומנתח את ההשפעה של השינויים בשכר על מחירים ברמת הענף. בנוסף, המחקר בוחן את ההשפעה ההפוכה – כיצד שינויים במחירי מוצרים משפיעים על רמות השכר.

 

אחד מהממצאים המרכזיים של המחקר מצביע על כך שהשכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים. כלומר, כשמחירי המוצרים עולים מעבר לציפיות, השכר מתעדכן בהתאם לאחר כשנה. נתון זה משלים את התמונה של ספירלת שכר-מחירים, שבה עליית שכר גורמת לעליית מחירים, והעלייה במחירים גורמת בתורה לעליית שכר.

 

המחקר מצא כי בענפים שבהם יש תחרות גבוהה על עובדים, נרשמה השפעה חזקה יותר של עליית השכר על המחירים. כמו כן, חוקים שנוגעים להעלאת שכר המינימום השפיעו באופן ישיר על מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום.

 

המחקר גם מצביע על כך שמשבר הקורונה הוביל להידוק הקשר בין שכר ומחירים. לפני המשבר, הקשר היה חלש יותר, אך לאחר היציאה ממנו, נצפו עדויות לכך שהשפעת עליות שכר על המחירים התחזקה. בתקופה זו, גם ההשפעה של עליות מחירים על השכר היתה חזקה יותר - מה שמעיד על לחצים אינפלציוניים מוגברים מצד שוק העבודה.

 

נתון מעניין נוסף שנמצא במחקר הוא ההשפעה של העלאות שכר המינימום על המחירים. בענפים עם שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום, נרשמה השפעה חזקה של העלאות שכר המינימום על עליות מחירים. כך לדוגמה, העלאה של 10% בשכר המינימום מובילה לעלייה של 2% במחירי מוצרים ושירותים בענף שבו שיעור העובדים בשכר מינימום גבוה. זו תופעה המצביעה על כך שהעלאות שכר המינימום עשויות להוביל לעליית מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש כוח עבודה נמוך יחסית.

 

למרות ההשפעה של עליות שכר על המחירים, המחקר מצביע על כך שההשפעה הכוללת של עליית השכר על המחירים נחשבת מוגבלת יחסית. אחת הסיבות לכך היא שבחלק מהענפים, החברות מצליחות לספוג חלק מעלויות השכר מבלי לגלגל את כל העלות לצרכנים. כך לדוגמה, בענפים כמו תעשייה ומסחר קמעונאי, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על קביעת המחיר, כמו תחרות מקומית ובינלאומית, שמפחיתים את האפשרות לגלגל עליות שכר באופן ישיר לצרכן.

 

כמו כן, בענפים מסוימים כמו שירותי בריאות וחינוך, השכר לא תמיד מושפע ישירות משינויים באינפלציה, מה שמחליש את הקשר בין השניים. אלה הם ענפים שבהם המחירים נקבעים לעתים על ידי הממשלה או גופים רגולטוריים, מה שמגביל את השפעת השכר על המחירים.

 

המחקר מציג גם את ההשפעה ההפוכה מהמחירים אל השכר. במקרה הזה, כשהמחירים עולים באופן בלתי צפוי, השכר מגיב לאחר זמן מה, אך השפעת המחירים על השכר נחלשת עם הזמן. כלומר, בעוד שהשכר מגיב לעליות מחירים, התגובה אינה מיידית ואינה חזקה כמו ההשפעה ההפוכה של השכר על המחירים.