"כל בוקר אנחנו מתפללים לשלומו של מלך ירדן"

 

הוועדה המיוחדת לישובי הגבול המזרחי בראשות ח"כ מישל בוסקילה, התכנסה הבוקר (ד') לדיון בנושא צורכי יישובי הגבול המזרחי לשנת 2025. הסוגיה המרכזית לכל אורך הדיון היתה היעדר תחושת הביטחון של התושבים והקריאה למשרד הביטחון להכליל את הישובים בגבול המזרחי כיישובי ליבה קדמית, על כל המשתמע, עם מענה מיידי של משרד הביטחון ולא של המשרד לביטחון לאומי. נציגי משרד הביטחון לא הופיעו לדיון. היו"ר בוסקילה: "משרד הביטחון לא רצה לשלוח נציג כי הנושא קשור לוועדת חוץ וביטחון לדבריהם."

 

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ מישל בוסקילה: "חבל ארץ שמתחיל באילת ומסתיים ברמת הגולן, צריך להיות אזור מאד בטוח. כשיש ביטחון אז יש כלכלה שמזמנת גם תיירות, פריחה ריבוי טבעי של תושבים. הישובים באזורים אלו מתפתחים בצורה מדהימה."
קב"ט ערבה תיכונה אורי לב: "אנחנו קמים בבוקר ומתפללים למלך ירדן. הירדנים שומרים עלינו יותר מהצבא שלנו. אנחנו לא מרגישים ביטחון. בזמן חירום, הצבא בונה על כיתות הכוננות שלנו ואומר שעלינו להחזיק שעה-שעתיים לבד, אבל לא נותנים לנו אמצעים. הצלחנו לקבל מאג אחד לכל ישוב. אני לא חושב שתהיה אצלנו פלישה כמו מה שהיה בשבעה באוקטובר, אבל חדירה של חוליית 5-10 מחבלים בטח כן. כיתת כוננות צריכה רבע שעה להתארגן, להתחמש ולצאת להילחם. אנחנו מרגישים עירומים." היו"ר ח"כ בוסקילה הביע הזדהות עם הדברים: "אני מרגיש את התחושה שלך כאילו אני גר שם. לפני ההתנתקות הצעתי לרה"מ שרון ולגדי איזנקוט לעשות חפיר מסביב לכל רצועת עזה כדי לעצור פלישה. באזורים מאילת עד רמה"ג זה חלק מהכלי שיעצור חס וחלילה פלישה".
תושבת הערבה ליאת אייזנר: "אנחנו עושים ציונות, אבל איך נעשה ציונות בלי ביטחון? אין גדר, אין התרעה. רחפנים לא ידועים בודקים אותנו כל הזמן. חלק מציר הרשע של אירן עובר אצלי בבית! אפילו וסט ואפוד קרמי אין בכיתת הכוננות".

 

"איך נחזיק שעה לבד? עזרו לנו לשנות את סיווג הישובים כישובים קדמיים שנרכוש את הציוד החסר. חייב לקדם את בניית הגדר עכשיו ולא עוד 3 שנים. כשאצלי לא בטוח, גם באזור חיוג 03 לא בטוח." "בואו לביקור אצלנו." קראה בסוף דבריה והיו"ר ח"כ בוסקילה נענה להזמנה: "נגיע".

 

ח"כ מישל בוסקילה

 

נציג מועצה אזורית חבל אילות-ערבה דרומית ניצן גלוסמן: "במועצה שלנו יש קרוב ל-6000 תושבים, המתגוררים בישובים לאורך כמעט 60 ק"מ גבול עם ירדן, בחלקו בלי גדר. עוד לפני ה-7 באוקטובר אנחנו רואים את ההתחממות בגזרה שלנו עם הברחת אמל"ח והברחת מהגרים בלתי חוקיים. תשתית להעברת אמל"ח יכולה להיות פלילית. אני קורא להגדיר את הישובים שלנו כליבה קדמית, לחזק את הגבול באמצעות המכשולים הקיימים, ולהוסיף הגנה לישובים עצמם לצד הגדלת כוחות הצבא. אנחנו רוצים שהצבא ישמור עלינו ולא כיתות הכוננות של אנשים שביומיום עובדים בעבודה אחרת והנשק נמצא בבית".

 

 

ראש המועצה האזורית עמק המעיינות איתמר מטיאש דיבר על סיווג הישובים במשרד הביטחון: "יש החלטה קטגורית שכל הישובים ממערב לכביש 90 ייצאו מהסיווג ואצלי מדובר על מנחמיה, חמדיה וגשר. זה אבסורד. הם רק מאות מטרים בודדים מהגדר. יש שם חדירות בתדירות בלתי נתפסת. הצבא דן עם עצמו ולא משתף אותנו ראשי הרשויות וכל זה בגלל שיקולי כסף קטנים וצרים. אנחנו שוקלים עתירה לבג"צ בנושא." גם ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום הזכיר ישובים בשטחו שהסיווג שלהם אמור להשתנות: "דגניה א, דגניה ב, אפיקים ובית זרע. כולם לטעמנו צריכים להיות באחריות ביטחונית מלאה של משרד הביטחון."

 

 

ראש מועצה אזורית תמר ניר וגנר: "במרחב הזה צריך לחזק את הרשויות ואת התושבים. לפני כשש שנים בוטלה הטבת עיר-עולים, והפכה לקרן במשרד הפנים שיש בה 500 מלש"ח. המהלך הזה החליש הרבה רשויות בנגב ובעיקר בגבול המזרחי. המועצה שבעבר קיבלה 100% ארנונה מבסיסי צהל, ואח"כ ירד ל-30%" היו"ר בוסקילה: הבטיח שיאיץ את המאמצים מול שר הפנים על מנת שההטבה תחזור." וגנר ביקש להתייחס גם לענפי התיירות והחקלאות: "עלויות המים גבוהות ויש גם אגרות מטורפות שמשלמים לעובדים זרים. העובדים היחידים בתאילנד שמקבלים פנסיה וימי חופשה, הם העובדים התאילנדים בישראל. בתאילנד זה בכלל לא קיים. רק פה. בגבול המזרחי ברובו אין גדר. עץ התמר האחרון והחממה האחרונה היא הגבול".

 

 

בתום הדיון הבטיח היו"ר בוסקילה לנוכחים כי יזמן אותם לדיון בוועדת חוץ וביטחון: "נעשה הכל לראות איך עוזרים לכם".