"האינפלציה בשנה האחרונה עומדת על 3.4%"
דברי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית, התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. בתום הדיונים החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% .
דיוני הוועדה התמקדו במצב המשק, בניתוח התהליכים הכלכליים המקומיים והגלובאליים ובהשפעות אי הוודאות על הכלכלה.
הימים האחרונים לוו בטלטלה משמעותית בכלכלה העולמית. זאת, על רקע תכנית המכסים החדשה שהוכרזה על ידי הממשל האמריקאי וההשלכות הכלכליות הצפויות הנלוות לה. מדדי המניות בעולם רשמו ירידות חדות, בהובלת שוק המניות בארה"ב, ותשואות האג״ח הממשלתיות ירדו בצורה ניכרת. תחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי עודכנו בחדות כלפי מטה. במקביל, בארצות הברית נרשמה ירידה בתוואי הריבית החזוי בשווקים, וכן עלייה בציפיות האינפלציה – עלייה שיתכן ותחלחל גם למדינות נוספות. להתפתחויות אלו צפויה השפעה לא מבוטלת על הכלכלה הישראלית, וגם הן נלקחו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה המוניטרית, ובתחזית חטיבת המחקר.
המשק הישראלי ממשיך להפגין עמידות, ומתאושש באופן מתון על רקע התקופה המורכבת בה אנו נמצאים, המאופיינת באי-ודאות גבוהה מאד. על אף סימני התמתנות שנרשמו לאחרונה, האינפלציה ממשיכה לשהות מעל היעד. במקביל, פרמיית הסיכון של ישראל עלתה באופן ניכר, בהשפעת אי-הודאות הגיאופוליטית. לכך נוספו התהליכים הכלכליים הגלובליים ובראשם מדיניות המכסים החדשה בארצות הברית.
אתייחס כעת יותר בפירוט לשיקולים העיקריים שעמדו לנגד עינינו בקבלת ההחלטה וארחיב על ההתפתחויות הכלכליות המרכזיות בארץ ובעולם.
האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 3.4% – מעל הגבול העליון של טווח היעד. בחודש פברואר נרשמה התמתנות מסוימת, ובהסתכלות קדימה, לפי תחזיות החזאים, האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן אל עבר היעד במהלך החודשים הקרובים. האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על שיפור מתון בפעילות, אשר טרם שבה לרמתה ערב המלחמה. ההוצאה בכרטיסי האשראי עלתה בתקופה הנסקרת. מאזן הנטו של סקר המגמות רשם שיפור בחודש פברואר וחזר לרמתו טרם המלחמה. גיוסי ההון של חברות ההייטק ברביע האחרון דומים לרביע הרביעי של שנת 2024, וההכנסות ממסים נותרו ברמה גבוהה, בין היתר על רקע התאמות המיסוי של הממשלה שנכנסו לתוקף בתחילת השנה.
בדומה לחודשים הקודמים, שוק העבודה הדוק, אך ניכרת התמתנות מסוימת במגבלת היצע העובדים. בחודש פברואר, שיעור האבטלה הרחבה ושיעור המשרות הפנויות נותרו יציבים. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות של גילאי 64-25 עדיין שוהים ברמה גבוהה.
הפעילות בענף הבינוי מתאוששת תוך עלייה במספר העובדים בענף זה, אך עדיין מושפעת ממגבלות כוח אדם. מנתוני הלמ"ס עולה כי חלה עלייה בנתוני התחלות והיתרי הבנייה ביחס לרביע הקודם. גם בסיומי הבניה חלה עליה, אולם רמתם עדיין נמוכה מטרם המלחמה. ביצועי המשכנתאות בחודש פברואר עומדים על כ-7.4 מיליארדי ש"ח. במקביל נמשכה מגמת העלייה במחירי הדירות שעלו בשנה האחרונה ב-7.7%.
בשנה האחרונה חלה עלייה חדה במבצעי מימון בשוק הדיור, שהקטינו זמנית את השפעת הירידה בביקושים אך לוו בגידול בסיכון לרוכשים וליזמים. לנוכח זאת, בנק ישראל פרסם הנחיות לחיזוק הגנת הצרכן וניהול הסיכונים, במטרה לאזן בין המשך הפעילות בשוק לבין הגנה על יציבותו.
מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת ועד לשער היציג שנקבע ביום שישי, השקל פוחת ב-4.3% מול הדולר וב-9.5% מול האירו – מגמה שהתחזקה מאז יום שישי. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת ע"י ה-CDS ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות, עלתה בתקופה הנסקרת ורמתה גבוהה בהשוואה לתקופה טרם המלחמה. בדומה לעולם, גם בשוק ההון הישראלי נרשמה ירידה במדדי המניות, אם כי הירידה מתונה יותר.
סוכנויות דירוג האשראי "מודי'ס" ופיץ' הותירו את הדירוג של ישראל ללא שינוי, עם תחזית שלילית. בדוחותיהן, הן ציינו לחיוב את עמידות המשק על רקע המלחמה והביעו חשש מפגיעה אפשרית במוסדות. כפי שציינתי בעבר, הספרות הכלכלית מראה כי ישנו קשר חיובי והדוק בין חוזקם ועצמאותם של המוסדות לבין צמיחה כלכלית בת קיימא. בנוסף, כדי להבטיח את המשך אמון השווקים חשוב לפעול לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוחות חברות הדירוג, וכן בדוח האחרון של ה-OECD על כלכלת ישראל. אלו, תואמות במידה רבה את המלצות בנק ישראל, ובפרט העלאת הפריון באמצעות שיפור מערכת החינוך, השקעה בתשתיות, וצמצום תמריצים שליליים ליציאה לעבודה.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו כלכלית שלה. התחזית העדכנית מתכללת גם את ההתפתחויות בעקבות מדיניות המכסים החדשה של הממשל האמריקאי. תרחיש הבסיס של התחזית גובש תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה בעקבות ההתעצמות המתונה של הלחימה תימשך לזמן מוגבל במהלך הרבעון השני של השנה.
להערכת החטיבה במהלך תקופת התחזית ההיצע צפוי להמשיך להתאושש, באופן שיתרום להתמתנות עודפי הביקוש על פני זמן. כמו כן, על פי התחזית מדיניות המכסים החדשה עליה הכריז הממשל בארה"ב צפויה למתן את היקף הסחר העולמי ולצמצם את הייצוא הישראלי.
על פי הערכת החטיבה, התוצר יצמח בשיעור של 3.5% בשנת 2025 ובשיעור של 4.0% בשנת 2026, נמוך מהתחזית הקודמת. על פי התחזית, האינפלציה השנתית בסוף 2025 תעמוד על 2.6% ועל 2.2% ב-2026. להערכת החטיבה, הגרעון בתקציב הממשלה יקטן לעומת התחזית הקודמת, וצפוי להסתכם ב-4.2 אחוזי תוצר בשנת 2025 וב-2.9% בשנת 2026. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-69 אחוזי תוצר בסוף 2025 ולרדת ל-68 אחוזי תוצר ב-2026.
מעבר לאי הוודאות הגבוהה הנובעת מההתפתחויות בתחום המכסים המגולמות בתרחיש הבסיס, ישנה אי וודאות גם בנוגע להתפתחות הלחימה. בדומה לתחזיות קודמות, בתהליך התחזית נבחן תרחיש נוסף של התרחבות הלחימה. בתרחיש זה, הכולל התרחבות משמעותית של הלחימה בדרום, לכשני רביעים נוספים, צפויה עלייה בהוצאות הביטחון של כ-2 אחוזי תוצר, בגירעון ולעלייה ביחס החוב לתוצר לכ-71 אחוזים. זאת לצד גידול בפרמיית הסיכון ופיחות נוסף בשער החליפין. תרחיש זה כולל גם פגיעה בהיצע העבודה והתרחבות עודפי הביקוש, באופן שעלול להוביל לתוואי צמיחה מתון יותר, הנמוך בכחצי אחוז מבתרחיש הבסיסי ב-2025, לתוואי אינפלציה גבוה יותר, ולתוואי ריבית גבוה יותר.
בנוגע לכלכלה העולמית, מדיניות המכסים עליה הכריז הממשל האמריקאי גררה תגובה חדה בשווקים הפיננסיים, עדכון חד בתחזיות הצמיחה כלפי מטה, עלייה בציפיות לאינפלציה וירידה בתוואי הריבית הצפוי במשקים מובילים.
בארה"ב, חלה ירידה במדדי המניות המובילים כאשר מדד S&P ירד בכ-16% בתקופה הנסקרת ועד יום שישי, שמתוכם10.5% מאז ההצהרה ביום רביעי. תשואות האג"ח האמריקאיות ירדו בכ-40 נקודות בסיס בתקופה הנסקרת. מאז ההצהרה על תכנית המכסים ביום רביעי תוואי הריבית הצפוי של הFED- בשוק ירד בחדות.
טרם הכרזת תכנית המכסים, בארה"ב מדד המחירים לצרכן (CPI) ומדד הליבה ירדו בפברואר לקצב שנתי של 2.8% ו-3.1%, בהתאמה. בגוש האירו, האינפלציה ירדה ל-2.2% ומדד הליבה ירד ל-2.4% בקריאה המקדמית לחודש מרץ. ה-ECB הוריד בפעם השישית את הריבית ב-25 נ"ב, בעוד ה-FED הותיר את הריבית ללא שינוי בהתאם לצפי.
לסיכום, חשוב לזכור כי על רקע ההתפתחויות הגלובליות והמצב הגיאופוליטי בישראל, והתנודתיות הגדולה בשווקים הפיננסיים אי הוודאות נמצאת ברמה מאד גבוהה. משכך, ועוד יותר מתמיד, הוועדה המוניטרית תפעל בהתאם להתפתחויות בשווקים ובנתונים כפי שמכונה בספרות הכלכלית - DATA DEPENDENT.
בנק ישראל והוועדה המוניטרית ממשיכים לחזק את ידי החיילים והחיילות ושאר כוחות הביטחון אשר נלחמים בגבורה למעננו בחזיתות השונות, וממשיכים לייחל לחזרתם המהירה של כל החטופים, ולהחלמתם של כלל הפצועים, בגוף ובנפש.
