ניתוח יישום תוכנית החומש למגזר הערבי
החלטת ממשלה 922 ותוכנית החומש הכלכלית שפעלה מכוחה בשנים 2016-2021 מהוות ציון דרך משמעותי בקידום החברה הערבית בישראל, במסגרת התוכנית תוקצבה בכ-13 מיליארד ₪, כאשר הניצול התקציבי עמד על כ-9 מיליארד ₪ 70% מההקצאה. מרבית התקציבים הוקצו לתחומי החינוך, התשתיות והבינוי.
בנק ישראל מפרסם ניתוח יישום תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של האוכלוסייה הערבית במסגרת החלטה 922: תקציבים, הישׂגים וחסמים
הישגי התוכנית ניכרו בצמצום פערים, בעיקר בחינוך ובתחבורה. לצד ההישגים, יישום התוכנית לווה בחסמים וקשיים, בעיקר ברמת הרשויות המקומיות. החסם המרכזי היה מחסור בקרקעות מוסדרות לפיתוח היישובים הערביים, שהיווה "צוואר בקבוק" משמעותי לבינוי תשתיות ומוסדות ציבור.
קושי נוסף היה הדרישה להשתתפות במימון מצד הרשויות עקב היותן גרעוניות ובשל המצב החברתי-כלכלי הנמוך של תושביהן. התוכנית הדגישה את החשיבות בהמשך קידום תהליכי תכנון מותאמים לצרכים הייחודים של הרשויות הערביות, בהגדלת יכולתן של הרשויות המקומיות למצות משאבים, ובשיפור המנגנונים לשיתוף פעולה בין הרשויות למשרדי הממשלה. שמירה על הישגי תוכנית החומש והפקת לקחים הם חיוניים לשילוב החברה הערבית במשק הישראלי ולצמיחתו.
החלטות הממשלה ותוכניות החומש שפעלו מכוחם נועדו לקדם את מגזרי המיעוטים בתחומים רבים וביניהם: שיפור החינוך, פיתוח התשתיות והנגישות לתחבורה, קידום התעשייה והמסחר, הרחבת הזדמנויות התעסוקה, העצמת הרשויות המקומיות ושינוי מנגנוני התקצוב, כך ששיעור ההקצאה לאוכלוסיות המיעוטים תתאים לשיעורם באוכלוסייה.
יישום החלטות הממשלה כלל משרדי ממשלה רבים, וניהולם הופקד בידי מספר משרדים מרכזיים: המשרד לשוויון חברתי )החלטה 922, משרד החקלאות החלטה 2397, והמשרד לשיתוף פעולה אזורי החלטה 959.
יישום החלטות הממשלה נועד להתבצע בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, אליהן יועברו חלק מן התקציבים למימוש המטרות השונות שנקבעו בהחלטת הממשלה.
כיצד נוצלו תקציבי התוכנית? זאת תוך התייחסות לסדרי העדיפויות בהחלטת הממשלה והניצול התקציבי בתחומי הפעילות השונים וברמת משרדי הממשלה.
באיזו מידה התוכנית הׂשיגה את מטרותיה? סקירת צעדי המדיניות והתוכניות שהופעלו בתתי התחומים
השונים, תוך התייחסות להיקף הביצוע ולמגמות שונות שהתרחשו בתחומים שתוקצבו טרם יישום
התוכנית ואחרי כן.
מהם החסמים העיקריים שהקשו על יישום התוכנית? סקירת חסמים שונים שהקשו על הרשויות המקומיות להוציא את התוכניות לפועל והובילו לשונּות בהיקף ניצול התקציב בין רשויות מקומיות שונות.
תוכנית 922 היא המשך של שורת החלטות ממשלה שהתקבלו החל מראשית שנות ה2000 כתוצאה מיישום המלצות "ועדת אור" ומטרתן קידום ופיתוח של חברות המיעוטים בישראל.
חלק מהחלטות הממשלה יועדו לכלל אוכלוסיות המיעוטים, ואילו חלקן מוקדו באוכלוסיות או ביישובים ספציפיים.
המשותף להן, הוא ההכרה שבין החברה הערבית לאוכלוסייה היהודית קיימים פערים 2 כלכלים חברתיים משמעותיים ובצורך בסגירת פערים אלו.
השוני העיקרי בין החלטות הממשלה לקידום אוכלוסיית המיעוטים הוא בכך, שהחלטת ממשלה 922 הייתה נרחבת באופן משמעותי מכלל התוכניות הקודמות.
ניתוח תקציבי של החלטת ממשלה 922 בסעיף זה בעבודה נבחן כיצד נוצלו תקציבי החלטת הממשלה 922 במטרה לבחון את סדרי העדיפויות מהפן התקציבי, תוך התמקדות במקורות המימון ובתחומי הפעילות השונים.
1.2 מקורות ההקצאה התקציבית
2 איור 2 - א: התפלגות תקציב הוצאה בפועל בתכנית החומש 922 לפי מקור תקציב
3 תרשים עוגה המציג את התפלגות תקציב ההוצאה בפועל בתכנית החומש 922 לפי מקור התקציב.
הנתח הגדול ביותר 75% הגיע מתקציבי הבסיס של המשרדים, 17% היו תקציבים תוספתיים, ו8%- היו תקציבי אכיפה מותנית
