כשלים בניהול משק הדלק הלאומי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח ביקורת קשה על קצא"א, מהדו"ח עולה כי "במלחמת חרבות ברזל ובמבצע שומר החומות המדינה נמצאה על סף משבר דלק חמור, "ממשלות ישראל לא השכילו להיערך כנדרש לשעת חירום והשתהו בקבלת החלטות".

29.01.2025 מאת: פורטל הכרמל והצפון
כשלים בניהול משק הדלק הלאומי

 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "לקו הצינור אירופה-אסיה חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל.  ממשלות ישראל לא השכילו להיערך כנדרש לשעת חרום והשתהו בקבלת החלטות. משכך, במלחמת 'חרבות ברזל' וגם במבצע 'שומר החומות'  מדינת ישראל נמצאה על סף פגיעה במשק הדלקים בחירום.

 

קצא"א לא השלימה הערכות כנדרש למניעת פגיעה בסביבה. לא יתכן שבתשלום רכיבי שכר מסוימים לעובדים בכירים לא יובאו בחשבון אירועי דליפה.

 

בנוסף, מצאנו פגמים מהותיים בהתקשרויות החברה עם היועמ"ש החיצוני, מבקר הפנים ודוברות החברה"

 

סיכון לפגיעה ולדליפות מצנרת החברה - אף שבסקר הסיכונים שנערך עבור החברה בשנת 2015, שהוא תנאי לחידוש היתר הרעלים (מדי שנה בשנה) לקווי החברה, הומלץ על התקנת שני מגופים נוספים לאורך קו 42 (בעניינם נקבע כי אלה כרוכים בסיכון גבוה ולפיכך יש לבחון חלופות להתקנתם) ועל העתקת מגוף נוסף (בסיכון נמוך) (שמחבר בין נמל אשקלון לנמל אילת), לא הושלמה בחינת החלופות להתקנת שני המגופים, והמגוף השלישי לא הועתק נכון למועד סיום הביקורת (בחלוף תשע שנים מאז ההמלצה). עוד נמצא כי רק בשנת 2022, שבע שנים לאחר שנקבע שיש להתקין את שני המגופים או לבחון חלופות להתקנתם ולהעתיק מגוף נוסף, קבע המשרד להג"ס בהיתר הרעלים כי החברה תבחן חלופות לצמצום הסיכון מאירוע דלף במקום התקנה והזזה של המגופים שנקבע שיש לטפל בהם כבר בשנת 2015. עוד עולה כי כתוצאה מזרימת מי שיטפונות באזורים מסוימים בנגב קווי החברה נחשפים מפעם לפעם, כפי שעלה בסיור המשותף של רט"ג עם החברה בנגב בדצמבר 2019 וכפי שנמצא בעבודת תחזוקה בקו 42 בשנת 2022, זאת בניגוד לתקנות המים,  הגם שאלה לא חלות בעניין זה על קווי החברה שהונחו לפני התקנת התקנות.

 

קווי דלק חשופים הם בסיכון מוגבר לאירוע דליפה כתוצאה מסחף של אבנים ומפגיעות חיצוניות. יש לציין כי בשנים עברו התרחשו כמה דליפות משמעותיות מקווי החברה, כך בתקופתה של קצא"א ההיסטורית (דליפה בשמורת עברונה ב-2014 ודליפה בנחל צין ב-2011) ודליפה בתקופת הפעילות של קצא"א באזור היישוב משען משנת 2021.

 

סיכון לפגיעה במשק הדלקים בחירום במלחמת "חרבות ברזל" - בישראל ארבעה נמלים שבהם ניתן לפרוק תזקיקים ונפט גולמי נדרשים לצורכי המשק בחירום שמשפיעים על מלאי החירום של דלקים בישראל - נמל הדלק של תש"א בחיפה, מקשרי דלק מול נמל אשדוד, נמל קצא"א באשקלון ומזח הדלק של קצא"א בנמל אילת. בביקורת עלה כי במלחמת "חרבות ברזל" (2023 - 2024) וגם במבצע "שומר החומות" (2021) מדינת ישראל נמצאה על סף פגיעה במשק הדלקים בחירום. נמצא כי מחד גיסא, נמל אשקלון הושבת עקב איומים בטחוניים ונמל חיפה ומקשרי הדלק באשדוד עלולים היו להיות מושבתים בתרחיש של התפתחות לחימה בחזית הצפונית, ומאידך גיסא, נמל אילת נמצא באי-כשירות לפריקת תזקיקים, כמו גם להיעדר שימור היתירות והאפשרות להמשך הפעלתו של נמל אילת לקליטה ולאחסון של נפט גולמי, זאת בשל הגבלות על כמות הפריקה של נפט גולמי שהוטלו ע"י המשרד להג"ס, ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

 

כך נמצא כדלהלן:

 

ההגבלות שהטיל המשרד להג"ס במאי 2022 על פעילות החברה באשקלון ובאילת לפני מועד זה, לצד הגבלת הפעילות של לקוחות זרים באילת, צמצמו את מלאי הנפט הגולמי שמשמש את שני בתי הזיקוק באופן ניכר. ומשכך, עם פרוץ "חרבות ברזל", בהמשך למכתבו של מנכ"ל קצא"א למנכ"ל משרד רה"מ ב-8.10.2023, התיר המשרד להג"ס לקצא"א לחרוג מהגבלת הכמויות של פריקת נפט גולמי בתקופת המלחמה וכמה שבועות לאחריה. כלומר, צורכי משק האנרגייה בשעת חירום התנגשו עם מדיניות אפס תוספת סיכון שבה נקט המשרד להג"ס.

 

משרד האנרגייה לא העביר את התקציב שהקצה בשנת 2020 במסגרת התוכנית לקידום הצמיחה במשק על רקע משבר הקורונה, להכשרת נמל אילת לצורך פריקת תזקיקים ואחסונם או את חלקו, בסכום של 130 מיליון ש"ח. היעדר מימון לפרויקט הביא בין השאר לכך שבמלחמת חרבות ברזל, קצא"א נערכה בזמן קצר והכשירה יכולת פריקה מהירה של תזקיקים ישירות אל משאיות ומשם צפונה, בלי יכולת אחסון והזרמה מהאתר.

 

משמע, שמדינת ישראל לא הייתה ערוכה למצבי החירום ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשל היעדר היכולת לפרוק תזקיקים באילת ובשל הגבלות על פריקת נפט גולמי שהטיל המשרד להג"ס.

 

הכפפת קצא"א לשר הייעודי למשק האנרגייה - אף שמשרד האנרגייה מעיד כי קצא"א היא גורם מרכזי באספקה של כמה שירותים חיוניים במשק הדלק והאנרגייה בישראל, פעילותה העיקרית כפופה לשר האוצר מכוח חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017, והיא לא הוכפפה לשר ולמשרד הייעודיים - שר האנרגייה ומשרד האנרגייה. זאת על אף בקשת משרד האנרגייה משנת 2016 להעביר אליו את האחריות לחברה בדומה לחברות ההולכה במשק האנרגייה - נתג"ז ותש"א. כך, לטענת משרד האנרגייה (משנת 2021) החברה - בשונה מחברות ממשלתיות שכפופות לו, לא יידעה אותו בדבר הסכם מד-רד שלו השפעות ניכרות על משק הדלק. לא נמצא כי טענות משרד האנרגיה נבחנו, ואילו הוא לא המשיך לפעול בנושא זה.

 

העסקת יועמ"ש, רו"ח מבקר ומבקר פנימי - קצא"א לא השלימה את כל האסדרות הנדרשות ממנה כחברה ממשלתית בהתאם לחוזרי רשות החברות הממשלתיות: יועץ משפטי, רו"ח המבקר, המבקר הפנימי.העסקת מבקר פנים: מבקר הפנים החיצוני מכהן בקצא"א שלא בהתאם לנושא מסוים בחוזר רשות החברות הממשלתיות. נמצא שקצא"א לא ביצעה השוואת עלויות של העסקת מבקר פנימי שכיר לעומת מבקר פנימי חיצוני. מכאן שדירקטוריון החברה קיבל את המלצת הדוח על הביקורת הפנימית להעסיק מבקר פנים חיצוני בלי שהושוו עלויות ביקורת הפנים במיקור חוץ לעומת העסקה ישירה של מבקר פנים שכיר שלא בהתאם להמלצת הדוח על איכות הביקורת הפנימית וחוזר רשות החברות הממשלתיות.

 

העסקת יועמ"ש חיצוני: נמצא כי העסקת היועץ המשפטי  בקצא"א היא לא בהתאם לחוזר רשות החברות הממשלתיות. עוד נמצא כי העסקתו של היועץ המשפטי החיצוני נעשתה בפטור ממכרז, כפי שהוצג בישיבה של ועדת הביקורת לרבות בנימוק,  של ידע , וניסיון רב. בהמשך, ועדת מכרזים, אישרה את המשך ההתקשרות בפטור ממכרז עם היועץ המשפטי, בהתאם לסעיף 3(4)(ב)(3) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, והאריכה את ההתקשרות איתו בשנים נוספות עד לפברואר 2026.

 

בשנים 2021, 2022 ו-2023 שילמה החברה ליועץ משפטי שכר טרחה בסכום של כ-2.8 מיליון ש"ח, כ-3.2 מיליון ש"ח וכ-1.6 מיליון ש"ח בהתאמה, ובסה"כ 7.6 מיליון ש"ח. יוצא אפוא, כי קצא"א שילמה ליועץ המשפטי החיצוני כ-2.5 מיליון ש"ח לשנה בממוצע. רשות החברות הממשלתיות לא אישרה את שכר הטרחה ששולם ליועץ המשפטי החיצוני של קצא"א בשנים 2020 עד 2023, בהיקף ממוצע שנתי של כ- 2.5 מלש"ח ולא אישרה את העסקתו, זאת כיוון שהוועדה למינוי יועצים משפטים  הייתה חסרה מניין חוקי מאז יולי 2020 ולפיכך לא התכנסה. עוד נמצא כי הרשות אינה יכולה לטפל במינויים של היועץ המשפטי ולאשר אותם ואת שכר הטרחה שלהם, בהיעדר הוועדה.

 

החוזר קבעכי "המבקר הפנימי בחברה ימסור, לפחות אחת לשנה, דוח לוועדת הביקורת על ביצוע הכללים וחוזר זה". נמצא כי שלא בהתאם להנחיות חוזר רשות החברות הממשלתיות, בשנים 2020 עד 2023, המבקר הפנימי בחברה לא מסר דוח לוועדת הביקורת על ביצוע הכללים והחוזר, והחברה לא דיווחה  לרשות החברות הממשלתיות בשנים 2020 עד 2023 על כלל התקשרויות החברה עם יועצים משפטיים. יוצא כי בשנים 2020 עד 2023 העסיקה קצא"א יועץ משפטי חיצוני שלא בהתאם להנחיות חוזר הרשותבלא שהרשות אישרה את המינוי ואת שכר הטרחה שלו בכ-2.5 מיליון ש"ח לשנה ש"ח בשנה בממוצע.

 

שכירת שירותי דוברות: במרץ 2024 מסרה קצא"א כי היא מעסיקה את חברה א' , שבעליה הוא מר ב', וכי סכום ההתקשרות בשנת 2023 היה כ-400,000 ש"ח. בנובמבר 2017 הוגש כתב אישום נגד מר ב' בגין עבירות בקשר לשירותי ייעוץ תקשורתי למשרדי ממשלה. כתב אישום תוקן ובספטמבר 2019 הוא הורשע בבית משפט מחוזי בסיוע למרמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו תשעה חודשי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, 12 חודשים של מאסר על תנאי ותשלום קנס בסך 900,000 ש"ח.

 

משרד מבקר המדינה פנה לקצא"א לברר את נושא העסקת הדובר. קצא"א מסרה לו במרץ 2024 כי מר ב' לא מסר לה דיווח בעניין כתב האישום והרשעתו בפלילים, ולא נמצאו מסמכים המוכיחים שהחברה שקלה מחדש את המשך העסקתו לאחר שהורשע. יצוין כי ביצוע חלק מהמעשים שבהם עוסק כתב האישום, וכל ההליך המשפטי - החל בהגשת כתב האישום וכלה בהרשעתו ובמתן גזר הדין - חלו בתקופת העסקתו על ידי החברה.

 

נמצא כי עלו פערים מסוימים בהתקשרות  עם חברה א'. ועדת המכרזים לא דנה בהתקשרות זו ולא האריכה את ההתקשרות כנדרש, ולמעשה מרבית היקף ההתקשרות כלל לא אושר על ידי ועדת המכרזים כנדרש. נמצא כי לא בוצע מכרז פומבי רגיל לקבלת שירותי דוברות בקצא"א, אף שתקנות חובת המכרזים קובעות כי עדיף לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל גם אם לפי תקנות אלה ניתן להתקשר שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל. נוסף על כך, הפטור ממכרז להתקשרות זאת נקבע בהתאם לתקנה 5(א)(2) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג-1993, שעניינה התקשרות לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים.

 

ייצוג הולם בדירקטוריון ובהנהלת החברה - עלה כי בדירקטוריון קצא"א אין ייצוג הולם של נשים, ומשנת 2021 מכהנת דירקטורית אחת בלבד מתוך שישה דירקטורים (כ-17%), שלא בהתאם לחוק החברות הממשלתיות ולהחלטת הממשלה 1362, שקבעה יעד של ייצוג שווה בין נשים לגברים בדירקטוריון של חברות ממשלתיות. כמו כן, יש רק 13% נשים בהנהלת החברה , ושיעור הנשים בניהול הדרג הראשון ובדרג הביניים הוא 9% ו-19% בהתאמה. עוד נמצא כי בדירקטוריון אין ייצוג כלל (0%) לאנשים עם מוגבלות, ליוצאי אתיופיה ולעולים חדשים, שלא בהתאם לחוק החברות הממשלתיות שקבע שיינתן ביטוי הולם לייצוגם.

 

התמשכות הדיונים הממשלתיים בעניין הרחבת פעילות הדלקים באילת

  • החברה חתמה על הסכם מסחרי  עם חברת מד-רד , בין היתר לצורך פריקה והזרמה של נפט גולמי בקו 42 (שמחבר בין אילת לאשקלון) שונות.בנובמבר 2021 הודיעה מנכ"לית המשרד להג"ס (דאז) עם העתק לשרה (דאז) כי המשרד החליט לאמץ "מדיניות של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת", ושהמשרד לא יתיר כל הגדלה בהיקף הפעילות בנמל אילת "מעבר למה שהותר לחברה בהיתר רעלים ולתוכנית החירום המפעלית שבידה". בפועל, נוכח מדיניות אפס תוספת סיכון של המשרד להג"ס, הוא לא קידם את בדיקת סקר הסיכונים המתוקן שהגישה קצא"א, וכפועל יוצא מכך לא עודכנה תוכנית החירום המפעלית של החברה. המשרד להג"ס התנה את בחינת סקר הסיכונים המתוקן בהחלטת ממשלה.

 

  • בעקבות ההגבלות של המשרד להג"ס,  נחתם נספח עדכון להסכם בין החברה למד-רד שבמסגרתו הסכימו הצדדים להקטין את כמויות הנפט שניתן לפרוק ולשנע. ביטול הסכם מד-רד המקורי (מ-2020) בקיזוז הסכם מד-רד החדש שהותאם להגבלות המשרד להג"ס, הביא לפגיעה בהכנסות החברה.

 

  • נמצא כי קצא"א יידעה בשלב מוקדם את המשרד להג"ס בעניין הרחבת הפעילות הצפויה בנמל אילת במסגרת הסכם מד-רד, באוקטובר 2020, כבר בשלב החתימה על מזכר ההבנות הלא מחייב. עם זאת, קצא"א לא יידעה את משרד האנרגייה על תוכן ההסכם, על אף ההשלכות המהותיות של הסכם זה על משק האנרגייה בעת שגרה ובשעת חירום. יצוין כי אין חובה חוקית ליידע את משק האנרגיה.

 

  • עולה כי בסיכום הדיונים הממשלתיים בעניין הסכם מד-רד ומדיניות אפס תוספת סיכון בספטמבר 2023, כשנתיים מראשיתם, משרד האוצר, המשרד להג"ס, משרד האנרגייה ומשרד רה"ם שריכז את הדיונים בעניין מדיניות אפס תוספת סיכון החל מאוגוסט 2023, היו חלוקים על תרחיש הייחוס לאירוע שפך נפט (בהשוואה לתרחיש שקבע המשרד להג"ס - 25,000 טונות); ולא הוצגה ההסתברות לאירוע דליפה - שהם הבסיס להערכה ולכימות ההשלכות השליליות מהרחבת הפעילות באילת. כך גם העלויות הכלכליות ובהן עלות היתירות האנרגטית שתוטל על המשק כתוצאה ממדיניות אפס תוספת סיכון טרם נאמדו.

 

  • רק במהלך הביקורת, ולאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פרסם משרד רה"ם במאי 2024 את מסקנות הבחינה של הצוות הבין-משרדי שהוביל ושורת המלצות. הצוות הבין-משרדי, למעט נציגי המשרד להג"ס, המליץ בין היתר להשיב את "עבודת משרדי הממשלה למסלולה הרגיל" כמפורט להלן:

 

  • המשרד להג"ס יבחן פרטנית את הבקשה להרחבת היקף שינוע הנפט דרך נמל אילת במסגרת הסמכויות הנתונות בידו בתוך שלושה חודשים ממועד המלצות אלו. במסגרת זו יושלם סקר הסיכונים בהתאם להנחיות המשרד להג"ס.

 

  • המשרד להג"ס ייתן הנחיות לצעדים הנדרשים לצמצום ההסתברות לאירועי שפיכת נפט, לרבות התייחסות ומתן הנחיות לצעדי ההגנה הנדרשים בנוגע לחופי אילת, למגוון הביולוגי במפרץ כולל שונית האלמוגים, לבריאות הציבור ולמתקן ההתפלה באילת, ובכלל זה צעדים לאספקת מי שתייה בקרות תרחיש הייחוס, והכול בהתאם לסמכויות המשרד שבדין ולפרקטיקה המקובלת.

 

  • המשרד להג"ס יבצע בחינה של מדיניות אפס תוספת סיכון ושל ההנחיות שניתנו לעובדי המשרד להג"ס מכוחה בראי המשפט המנהלי.

 

  • בלי קשר לבחינה הנידונה, ואף שהנושא לא עלה בדיוני הצוות, על המשרד להג"ס להיערך באופן מספק להתמודדות עם אירוע לאומי של זיהום ים בשמן במפרץ אילת כפי שנקבע בהחלטות הממשלה.

 

  • נמצא כי גם בתום שנתיים וחצי מתחילת בחינת הסכם מד-רד (יולי-ספטמבר 2021) ומדיניות אפס תוספת סיכון בהמשך (מאוגוסט 2023 עד מאי 2024), המשרד להג"ס נותר במחלוקת עם יתר משרדי הממשלה שלקחו חלק בצוות הבין-משרדי שבחן את מדיניות אפס תוספת סיכון (והעביר דעת מיעוט למסקנות הצוות).

 

  • נמצא כי בתום כ-3.5 שנים (החל מדצמבר 2020 - מועד החתימה הראשון על ההסכם, ועד לסיום מועד הביקורת) ואף לאחר שחלפו כשלושה חודשים ממועד סיכום עבודת הצוות הבין-משרדי (במאי 2024), הממשלה ובפרט משרדי רה"ם, האוצר, האנרגייה והמשרד להג"ס, טרם דנו במסקנות והמלצות הצוות הבין-משרדי ולפיכך טרם ניתן להן מעמד מחייב.

 

מצב זה ממחיש הליך ממשלתי טורי, ממושך ומסורבל לבחינת מדיניות שמשרדי הממשלה הרלוונטיים הסכימו שיש לה השפעות נרחבות על הסביבה, הכלכלה ומשק האנרגייה ועל פעילותה של קצא"א, בפרט על רקע התמשכות מצב החירום בעקבות מלחמת חרבות ברזל החל מאוקטובר 2023.

 

עבודת המפקח על המחירים במשרד האנרגייה וועדת המחירים - אף שבחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017, הוטל על שרי האנרגייה והאוצר לבחון את החלת צו הדלק והתאמתו לפעילותה של קצא"א לכל המאוחר בתוך שנה מתום הזיכיון (2017), ואף שקצא"א היא החברה המובילה, שנחשבת למונופול לכאורה במתן שירותי פריקה, אחסון והזרמה של נפט גולמי (אחראית לכ-75% מהנפט המיובא), צו הדלק הוטל בעיקר על שירותים דומים שמספקת תש"א, בין היתר על פריקה, הזרמה ואחסון של נפט גולמי בחיפה ובקריית חיים (שבהם מצויים מתקניה של תש"א) ולא על שירותים שמספקת החברה (לשוק המקומי). עוד עולה שעל אף מרכזיותה של החברה במשק הדלק, ועדת המחירים - אנרגייה וחבר בוועדת המחירים (דאז) (בכובעו שלא כחבר ועדה אלא כמנהל מינהל הדלק) לא ערכו בחינה תחרותית להתקיימות הוראות סעיף 6(א) להחלת פיקוח מחירים ולקבלת החלטות במשק הדלק לכל הפחות ממועד הקמת החברה.

 

תשלום רכיב שכר מסוים לעובדים בכירים -  ציון העמידה ביעדים האישיים של עובדי החברה בשנים 2020 עד 2022 היה גבוה, בין 95% ל-100%. יוצא אפוא שהיעדים האישיים לא היו מאתגרים מספיק בשנים אלו. עוד עלה כי בתשלום רכיב שכר מסוים לעובדים בכירים לא הובא בחשבון אירוע הדליפה במשען (מאוגוסט 2021), זאת על אף השימוע שקיים המשרד להגנ"ס בעניין.

 

בבחינה על מצבה הפיננסי של החברה עלה כי:

  • בשנת 2022 השקיעה החברה חלק מכספיה בניירות ערך סחירים. תשואת ההשקעה הייתה שלילית כתוצאה מירידת ערך בשווי הניירות וכתוצאה מהפרשי שערי חליפין.

 

  • החברה לא משקפת עם הסבר מילולי את כל מקורות הרווח או ההפסד מפעילות רגילה ומפעילות אחרת.

 

  • החברה לא מפרידה את הוצאות הנהלה וכלליות מסל עלות ההכנסות, שלא כמקובל בחברות ממשלתיות דומות. דבר הפוגע ביכולת ההשוואה לחברות דומות כמו תש"א ונתג"ז וביכולתם לבחון את יעילותה של החברה.

 

  • בשל הגבלות שונות שחלות על החברה, בין היתר, חסמים רגולטוריים סביבתיים, החברה עלולה להתקשות בגיוס הון מהבנקים ומהציבור באמצעות הנפקת אג"ח. זאת, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עמדת רשות החברות הממשלתיות.

 

  • לקצא"א חמישה מגזרי פעילות עיקריים. עלה כי קצא"א אינה מציגה את תוצאות  פעילותה לפי מגזרי פעילות מרכזיים. נחיצות ההצגה לפי מגזרי פעילות גוברת בעניינה של קצא"א הן בראייה גיאוגרפית נוכח אתגריה של החברה בנמל אילת לדוגמה (ראו בהמשך), והן בראייה לפי מגזרי פעילותה העסקית נוכח התמורות הצפויות במשק האנרגייה עם האצת המעבר למשק דל פחמן.

 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי על משרד רה"ם לקיים דיון בממשלה בהקדם לצורך הכרעה ואימוץ מסקנות הצוות הבין-משרדי בעניין הרחבת הפעילות בנמל אילת ובפרט נוכח מצב החירום בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל והסיכונים הנלווים לה מכלל הזירות. עוד אמר המבקר כי על משרדי האוצר (המאסדר של החברה) והאנרגייה ורשות החברות הממשלתיות, בשיתוף המשרד להג"ס, לפעול לגיבוש עמדה ממשלתית כוללת בעניין עתיד החברה נוכח הצמצום הצפוי בשימוש בדלקים, וזאת תוך איזון ההשפעות הסביבתיות מול צורכי משק האנרגייה בזמן שגרה ובזמן חירום, ובפרט על רקע החשש לפגיעה במשק האנרגייה כפי שבאה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל ובמבצע שומר החומות.

 

עוד מומלץ כי ראש הממשלה עם שר האנרגייה ושר האוצר ובשיתוף רשות החברות הממשלתיות והשר האחראי לרשות החברות הממשלתיות, יבחנו את עמדת משרד האנרגייה הנוגעת לצורך באסדרת פעילותה של קצא"א תחת השר והמשרד הענפיים - שר האנרגייה ומשרד האנרגייה, נוכח חשיבותה של החברה למשק האנרגייה ועל רקע צומת הדרכים שבו נמצא משק האנרגייה - עם המעבר משימוש בדלקים פוסיליים לאנרגייה מתחדשת, ובמידת הצורך יפעלו ליזום תיקון חקיקה בנושא.

 

בנוסף מומלץ כי משרדי האוצר (המאסדר של החברה) והאנרגייה ורשות החברות הממשלתיות, בשיתוף המשרד להג"ס, יפעלו לגיבוש עמדה ממשלתית כוללת בעניין עתיד החברה נוכח הצמצום הצפוי בשימוש בדלקים, וזאת תוך איזון ההשפעות הסביבתיות מול צורכי משק האנרגייה בזמן שגרה ובזמן חירום, ובפרט על רקע החשש לפגיעה במשק האנרגייה כפי שבאה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל ובמבצע שומר החומות.

 

תגובות

מומלצים