כסרא סמיע נגד הרשות לאכיפה במקרקעין

נקבע כי אין הצדקה לפרשנות המצומצמת של העותרים של סעיף 254יג (העברת הטיפול בהליך אכיפה מסוים) לחוק התכנון והבניה. נקבע כי הסעיף אינו מתייחס רק למבנה מסוים או עבודת בניה מסוימת, ואושרה הפעלת הסמכות מכוח הסעיף על איזור שחלה עליו תכנית.

 

העובדות: בשנת 2014 הגישה המועצה המקומית כסרא סמיע לוועדה המחוזית לתכנון ובניה תוכנית מתאר בשם "כסרא הרחבה ג/21617" שמטרתה הרחבת הישוב, ומתן מענה לגידול האוכלוסייה. התוכנית אושרה למתן תוקף ב 28.02.2023. התוכנית חלה בין היתר על אדמות בבעלות המדינה, המועצה המקומית ובעלים פרטיים.

 

מטרתה היא ליצור מסגרת תכנונית לפיתוח והרחבת הישוב, תוך הרחבת היצע המגורים, קביעת מתחמים לתכנון מפורט, קביעת מסגרת לשטחי הבניה ועוד.

 

ב 31.08.2022 הודיע מנהל מחוז הצפון ברשות ליו"ר הוועדה המקומית, שהטיפול בהליכי האכיפה במקרקעין בתחום התוכנית יועבר לטיפולה של הרשות.

 

העברה זו נעשתה בהתאם לסמכותו של מנהל הרשות לפי סעיף 254יג לחוק התכנון והבניה. כפועל יוצא, הנחתה הרשות את הועדה המקומית להימנע מנקיטת אמצעי אכיפה חדשים מכל סוג בשטח התוכנית, ולהעביר טיפול בכל אמצעי האכיפה שכבר ננקטו למפקחי הרשות, יחד עם חומרי החקירה המצויים בידי הוועדה המקומית.

 

ב-29.01.2023 הוגשה עתירה על ידי המועצה המקומית לביטול הוראת מנהל הרשות להעברת הטיפול מהוועדה המקומית לרשות. עמדת העותרים היא שהעברת הטיפול באכיפה בכל תחום התוכנית היא החלטה כוללנית שנוגדת את הוראות סעיף 254יג לחוק המורה על העברת הסמכות לרשות אך ורק לגבי "עניין מסוים". לעמדת העותרים הכוונה במילים "עניין מסוים" היא למבנה מסויים או עבודת בניה ושימוש מסויימים. בנוסף טענו העותרים לכך שהפעלת סמכות זו של הרשות ניתן רק כאשר מדובר בוועדה מקומית חדלה או משותקת לחלוטין, ושיש לשמור על האיזון בין הוועדה לרשות.

 

בית המשפט המחוזי בחיפה (מפי השופטת ת' נ' פרי) פסק:

 

אין  הצדקה לפרשנות מצומצמת של העותרים בנוגע להתייחסות ל"עניין מסוים" בסעיף 254יג. בהחלטתו זו הסתמך בית המשפט על לשון הסעיף ותכלית החוק בהתאם לתיקון 116, שאינם מחייבים פרשנות מצמצמת, השופטת פרי בחנה את ההבחנה בין סעיף 254יג ל-254יד, שהם סעיפים בעלי תכליות שונות וקבעה כי סעיף 254יג מתאים גם למצבי הביניים בהם אין צורך ליטול את כל סמכויותיה של וועדה מקומית שאינה מתפקדת.

 

היות שתכלית סעיף 254יג היא תיאום בין רשויות האכיפה, נשמר האיזון בין הרשות לאכיפה לוועדה המקומית, וזו האחרונה לא נפגעת .

 

בהחלטתו בית המשפט המחוזי התייחס גם לקיומה של מדיניות אכיפה מפורסמת של הרשות לאכיפה.

 

בנוגע לטענות כי נדרשים שימוע והנמקה קובע בית המשפט המחוזי כי המנגנון לפי סעיף 254יג אינו מחייב שימוע ובנוסף אין הכרח לפרט את היקף ההנמקה כיון שמדובר בתיאום בין רשויות האכיפה.

 

לגופו של עניין נקבע כי יש מקום לקיים דיון מחודש בצורך יישום ההחלטה בעוד תקופת זמן סבירה.