הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025

 

מנכ"ל משרד האוצר: "את רוב הרפורמות המשמעותיות כבר אישרנו בכנסת, הן מביאות את התקציב להיות בר השגה, לכן אנחנו קוראים לקדם אותו כמה שיותר מהר".

 

עוד הציגו באוצר כי מסקנות ועדת נגל צפויות להביא לשינוי בתקציב המונח על שולחן הכנסת, ובוועדה קראו להם להביא את השינויים לשולחנה בהקדם, ח"כ משה גפני: "מעולם לא היה דבר כזה, אנחנו רגילים לדעת מה אנחנו מקבלים, ועל מה אנחנו דנים". באוצר ציינו כי אין כוונה לחרוג מתקרת גרעון של 4.9% עם השינוי וכי בכוונתם להביא את השינוי בהקדם, עוד הדגישו כי ייצוב החוב תוצר הינו הצעד החשוב ביותר במסגרת התקציב


עפ"י ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תקציב המדינה נטו לשנת 2025 צפוי לעמוד על 755.9 מיליארד שח, גידול של 34.3% לעומת שנת 2022. סך התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה לשנת 2025 יעמוד על כ-619.6 מיליארד שח, גידול של 20.6% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2024. גידול זה נובע בעיקר מהגדלת הוצאות הביטחון בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
 

 

הגירעון החזוי לשנת 2025 הוא כ-101.9 מיליארד ש"ח, כ-4.9% מהתוצר, והוא מתבסס על הנחה של צמיחה בגובה 4.3%. הצמיחה המצטברת לשנת 2025 צפויה לעמוד על 4.3%, יעד הגירעון לשנת 2025 נקבע על בין 4.4% ל-4.9% תוצר (בתוספת רזרבה לשימושי מלחמה כשיעור), בעוד יחס החוב–תוצר צפוי לעמוד על 69%. האינפלציה בשנת 2025 צפויה להגיע ל-3.1%, מעל היעד הממשלתי, מה שעשוי להוביל להמשך הריבית הגבוהה במשק.
 

 

הצעת התקציב לשנת 2025 (619.6 מיליארד ש"ח) גבוהה ב-21% מהתקציב המקורי לשנת 2024 שאושר במאי 2023 (513.7 מיליארד ש"ח), ונמוכה ב-0.17% מהתקציב הנוסף שאושר בדצמבר 2024 (620.6 מיליארד ש"ח).

 

 

תקציב משרד הביטחון הוא הגבוה ביותר בהצעת התקציב לשנת 2025 – 107.8 מיליארד ש"ח. תקציב זה גבוה ב-67% מהתקציב המקורי לשנת 2024 (64.4 מיליארד ש"ח), ונמוך ב-28% מהתקציב הנוסף לשנת 2024 (149.5 מיליארד ש"ח). תקציב משרד החינוך  היה התקציב הגבוה ביותר בשנים הקודמות וגם בתקציב המקורי לשנת 2024.

 

 

בעקבות השינויים שנערכו בתקציב, ובעיקרם תוספת תקציבית לסעיף משרד הביטחון, התקציב של משרד החינוך הוא השני בגודלו בתקציב הנוסף לשנת 2024 ובהצעת התקציב לשנת 2025. בשנת 2025 – 89.7 מיליארד ש"ח בסעיף 20 ו-2.3 מיליארד ש"ח בסעיף 60, עלייה של 8.6% ביחס לתקציב המקורי של שנת 2024, ועלייה של 8.0% ביחס לתקציב הנוסף לשנת 2024.
 

 

תחזית ההכנסות לשנת 2025 עומדת על 491.1 מיליארד שח – עלייה של 9.8% לעומת תקציב 2024. העלאת המע"מ ל-18% החל משנת 2025 צפויה לתרום להכנסות המדינה כ-77 מיליארד שח בין השנים 2025–2028. עם זאת, הטבות המס הצפויות בשנת 2025 יסתכמו בכ-89.1 מיליארד שח, דבר שישפיע על כך שמשקל ההכנסות מהתוצר בישראל יישאר נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD.
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "מדובר בתקציב משמעותי מאוד, כ-610 מיליארד ₪, חלק גדול לנושא המלחמה, ביטחון ופינויים, אך גם תחומים מעודדי צמיחה, כמו בנייה, נדל"ן, תקומה, צפון ודרום. אנחנו באמצע הדרך, התקציב דורש צעדי התאמות של 37 מיליארד ₪, כדי להגיע לאיזון בחוב תוצר ואפילו ירידה בשנים הבאות. אנחנו מעוניינים להגיע לאישור התקציב כמה שיותר מהר, ולקבל את ההחלטות הנדרשות במסגרת העניין. את רוב הרפורמות המשמעותיות כבר אישרנו בכנסת - הרווחים הכלואים והביטוח הלאומי, הן מביאות את התקציב להיות בר השגה, לכן אנחנו קוראים לקדם אותו כמה שיותר מהר. יש לומר תודה גם לוועדה, על הזמן והעבודה המסורה, אנחנו באיחור, זה טבעי בנסיבות העניין, העומס היה בלתי ניתן לתיאור".
 

 

תמר לוי בונה, סגנית ראש אגף תקציבים, משרד האוצר: "הצגנו את הרקע הכלכלי לתקציב בשבוע שעבר, אנחנו מדברים על תקציב שהוא תחילת הנורמלי החדש של מדינת ישראל, הגענו למצב זעזוע של ה-7 באוקטובר, זעזוע כלכלי ופיסקלי בשנת 2023 ובשנת 2024, הוצאות ביטחון, פינויים והוצאות אזרחיות רבות, תיקנו 3 פעמים את התקציב ב-24, התרחיש היה לסיום מוקדם יותר של המלחמה, אח"כ הצטרפה חזית הצפון. נרצה לראות שנה של נורמליות חדשה, זו לא הנורמליות של לפני המלחמה, כי יש הוצאות ביטחון של כמעט פי 2, והוצאות ריבית שמזנקות ב-25 מיליארד בדלתא. את הריבית שעלתה נשלם לפחות בעשור הקרוב. אנחנו מניחים בפניכם תקציב שמגלם את כל הדברים האלה, ולצדיו שורה ארוכה של חקיקה שמסייעת, הרווחים הכלואים שכבר רואים שהצעד מסייע".
לשאלת יו"ר הוועדה, ציינה לוי בונה לעניין חוק הרווחים הכלואים: "אנחנו צופים הכנסה של כ-9 מיליארד ₪ השנה, וכבר רואים תנועה בסוף 24, תנועה של הקדמות, חלק בגלל המע"מ, חלק או בגלל הרווחים או בגלל היסף, אבל זה עוד מוקדם".
 

 

עוד ציינו נציגי האוצר כי מסקנות ועדת נגל עשויות להביא לשינויים בתקציב על שולחן הכנסת.
 

 

במסגרת התקציב המוצע נקבעה תקרת הגירעון על 4.4%, עם זאת מוצע לקבוע כי לשם מימון הוצאות הדרושות לצרכים מיידים הנובעים מהימשכות מלחמת "חרבות ברזל" בלבד, רשאית הממשלה להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בסכום נוסף של עד 10 מיליארד שקלים חדשים ובהתאמה לקבוע העלאה מותנית של תקרת הגירעון, כך שתעמוד על 4.9% לכל היותר.
 

 

במסגרת כך ציין הייזלר כי גם עם השינויים שייתכן שיגיעו במסגרת ועדת נגל: "המטרה כן להישאר במסגרות של 4.4-4.9 אחוז". 
 

 

שלומית ארליך, יועמ"ש הוועדה: "ככל שיהיו שינויים שיצריכו תיקונים, וככל שמקיימים דיון ארוך בתקציב ואז מגיעים השינויים זה בעייתי".
 

 

ח"כ גפני: "אף פעם לא הייתה התנהלות כזו. זה משנה את מבנה התקציב".
 

 

לוי בונה: " נכנסו למצב של חוסר ודאות, אני מאמינה שלא נתעכב עוד זמן רב. אישרנו רכיב של חוסר וודאות במסגרת התקציב, הוא לא היה אמור להיות למטרה הזו, אלא לצרכי הלחימה, חלק נצטרך בגלל הפינויים, שממשיכים עד ה-1 במרץ, זה בערך מיליארד ₪, 1.1 מיליארד, זה כבר בתוך הרצועה שבין 4.4 ל-4.9 אחוזים, נחתור בטווח של הדיונים פה להביא תשובות מהממשלה".
 
 

הייזלר: "זה לא ישנה לדעתנו את מבנה התקציב, חלק ממה שהסכמנו, הבפר של ה-10 מיליארד אמור להיות לתקציב הזה. אנחנו מדברים על 6 מיליארד ₪ שנדרשים, אם הפער בין 4.5 ל-4.9 אחוז הוא 10 מיליארד, אנחנו מדברים על 6 מיליארד".
 

 

ח"כ גפני: "אנחנו רגילים לדעת מה אנחנו מקבלים, ועל מה אנחנו דנים".
ח"כ חמד עמאר: "איזה צעדים עשיתם כדי להגדיל את התוצר, מנועי צמיחה, צריך להתחיל בזה עכשיו?"
 

 

לוי בונה: "אם אתה ממשיך את הדימום של החוב, לא משנה איזה רכיבים אתה מביא, לא משנה איזו תוכנית צמיחה זה לא יעזור, ייצוב החוב תוצר היא הרפורמה החשובה ביותר שהובאה. השתדלנו שהפגיעה בתשתיות, תהייה ברכיבים שפחות מעודדי צמיחה. בסעיף התחבורה, החסמים יותר ביצועים ופחות תקציביים, בין היתר בשל מחסור בעובדים. מעבר לרכיבי התשתיות שלא נפגעו בתקציב ויתאפשר להם לצמוח, התקציב לא חסם את הבנייה לשיפור הפער בתשתיות".
 

 

ח"כ ינון אזולאי: "כרגע אין לזה פתרון, לבעיית העובדים, אתם מקדמים פתרונות?".
הייזלר: "אנחנו מקווים שנוכל להביא תשובות בקרוב לעולם הנדל"ן, התקציב הזה כולל הרבה צעדים בתחום הזה. אנחנו מקווים שיגיעו עובדים זרים בכמות שתיתן מענה, אנחנו עובדים על שינוי באגרות ודמי ההיתר, אנחנו נשתדל להגדיל כמה שיותר את היקף העובדים המגיעים ישירות".
 

 

ח"כ גפני: "אתם מדברים על פטור מדמי היטל עובדים זרים בענף הבנייה?".
הייזלר: "כן, אנחנו מדברים על זה". 

 

לשאלת חברי הכנסת ציינו באוצר כי התוכנית לצפון כוללת על 15 מיליארד ₪ ב-5 שנות השיקום, ובדרום 19 מיליארד ₪, כאשר בשנת 2025 מיועדים כ-3 מיליארד ₪ לכל אחד מהאזורים. "יש כאן פרויקטים ארוכים של כמעט 35 מיליארד ₪, שזה תשתיות ופיתוח, זה אמור להביא לאיזה גישור על האובדן שהיה, וזה ללא ספק רכיבי צמיחה" ציינה לוי בונה.
 

 

ח"כ אזולאי: "קריית שמונה צריכה תוכנית ייעודית נפרדת, היא צריכה טיפול נפרד, זו עיר שנהרסה, צריך החלטת ממשלה בנושא בשביל להחזיר את התושבים צריך טיפול שורש לעיר הזו".
 

 

ח"כ גפני: "היה פה דיון לעניין עסקים שנפגעו ולא קיבלו טיפול, אירועים, תיירות, ועוד, הבנתי שסמנכ"ל משרד האוצר אמור לשבת על זה היום, הם נפגעו באופן דרמטי, הם לא התפרנסו וביקשנו לסייע להם. אני רוצה תשובה לוועדה".
לוי בונה סיכמה את התמונה מבחינת האוצר: "אנחנו במצב בו התקציב גדול יותר מהתקציב שהיה אלמלא המלחמה, עם זאת הבאנו התאמות פיסקליות שלא היינו מביאים אילולי המצב בו אנחנו נמצאים, כך שאנחנו מביאים רכיבים שהם מכורח הזמן, השעה והפרמננטיות של הביטחון, הריבית והרכיבים הנלווים, עפ"י התחזיות אנחנו נהייה על סף איזון חוב תוצר, בטח נעצור את הדימום. הינתן התחזיות הנוכחיות, נתחיל לאורך שנים להוריד את העלייה המשמעותית נוכח המלחמה, הירידה תהייה תהליך ארוך מאוד, אבל אנחנו חייבים לשדר לעולם שאנחנו אחראים פיסקלית ושאנחנו יודעים לחזור ליציבות, יש להסתכל על התוכנית בקונטקסט של 5 שנים, ולהתנהל באחריות פיסקלית השנה ובשנים הבאות".
 

 

ח"כ ולדימיר בליאק: "מן הראוי ששר האוצר היה מציג את התקציב, שר האוצר לא מתעסק באוצר. התקציב כולל הרבה מאוד מיסים וגזירות, אם היו מבינים את גודל האירוע והיו סוגרים מראש את המשרדים הלא אפקטיביים והיו מקצצים את הכספים הקואליציוניים, היינו יכולים לחסוך לפחות בין 15 ל-20 מיליארד שקל והיינו יכולים לא להעביר את הגזירות. האינטרס הפוליטי גבר על האינטרסים של המדינה, היינו יכולים גם לחסוך חלק מהורדות בדירוג האשראי. עוד נקודה היא דו"ח נגל, על מנת ליישם את המלצות הוועדה, נצטרך לעלות מיסים גם ב-2026 ו-2027 . בעיניי אין כרגע מספיק מנועיי צמיחה".
 

 

ח"כ עמר: "אנחנו באמצע ינואר ועדיין אין תקציב. ממה שאני רואה התקציב הזה יצטרך תיקונים לאורך השנה, בטוח שיגיע לפה תיקון. התקציב בנוי על מיסים - מס בריאות, ביטוח לאומי, הקפאת נקודות הזיכוי, הקפאת שכר".
 

 

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "בבוקר נעלת את הישיבה כי לא היה פה הדרג הבכיר במשרד האוצר, אני חושבת שזו מדיניות לבלבל אותנו. כנראה היה אפשר לעלות את מס החברות במקום לפגוע באנשים הפשוטים, נצטרך לבדוק למה דווקא על ההכנסות המשמעותיות יותר ויתרתם".
 

 

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אשמח לתשובות על המשרדים המיותרים שלא נסגרים, למרות ששר  האוצר שהציג את התקציב דיבר על סגירת משרדים. יש סיעה שמתפטרת, יש משרדים שאפשר לסגור, בוודאי משרד המורשת ויתר המשרדים הקטנים. אתם כדרג מקצועי לא אמורים לבקש את זה מהשר? לגבי כספים קואליציוניים, איך ייתכן הסכום הזה עוד גדל?".