הצעת החוק שתעשה סוף לסחר בנשק בלתי חוקי

הצעת החוק נועדה לקבוע חזקה חדשה בדין הפלילי, ולפיה מי שמחזיק בשני כלי נשק או יותר, שלא על פי דין, יראו אותו כאילו הוא סוחר בנשק, אלא אם הוכיח אחרת. משמעות הדבר היא כי העונש על החזקת שני כלי נשק שלא כדין יעלה משבע שנות מאסר ל15- שנות מאסר.

22.06.2024 מאת: פורטל הכרמל והצפון
הצעת החוק שתעשה סוף לסחר בנשק בלתי חוקי

צילום משטרה

 

חברי וועדת החוקה ביקרו את המחסור בנתונים עדכניים, היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "זה כשל ארוך שנים שאינו מטופל מספיק ובאותו פורום ממשלתי העוסק בנושא אמור להיות תלוי שלט גדול שכתוב בו כמה נשקים בלתי חוקיים מסתובבים. אני מנסה להבין מה היעדים שהוצבו ואיך מתכננים את המדיניות בלי המספר שעל הקיר"
 
משרד המשפטים והפרקליטות תומכים בהחמרת ענישה על החזקת מספר כלי נשק; מתנגדים לחזקה לפיה המחזיק שני כלי נשק הוא סוחר; מקדמים תיקון חקיקה כולל שיוצג בתוך כחודשיים
 
המשטרה: אחרי כניסת תיקון ענישת המינימום על עבירת החזקת נשק לחוק העונשין רואים החמרה בענישה. לפני התיקון הענישה עמדה על 36-10 חודשים בעבירות תפיסת אמל"ח והחזקת נשק, ומאוגוסט 23 רואים עליה ל 48-25 חודשים
 

ועדת החוקה החלה להכין לקריאה ראשונה את הצ"ח העונשין (תיקון - חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג-2023, שיזמו ח"כ צבי סוכות וח"כ אלמוג כהן.

 

הצעת החוק נועדה לקבוע חזקה חדשה בדין הפלילי, ולפיה מי שמחזיק בשני כלי נשק או יותר, שלא על פי דין, יראו אותו כאילו הוא סוחר בנשק, אלא אם הוכיח אחרת. משמעות הדבר היא כי העונש על החזקת שני כלי נשק שלא כדין יעלה משבע שנות מאסר ל15- שנות מאסר, ובצדו עונש מינימום של רבע מהתקופה האמורה, אלא אם הנאשם הצליח להוכיח שהוא אינו סוחר נשק.
 

עוד יחולו על אותו אדם המחזיק בשני כלי נשק הסדרים ייחודיים של חילוט, כולל חילוט חובה של רכוש ששימש, בין היתר, כאמצעי לביצוע העבירה, או שהושג כשכר העבירה. בנוסף, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע כי הנאשם ניהל אורח חיים המבוסס על שימוש בתקבולי עבירה, וכתוצאה מכך יחולט לאוצר המדינה כל רכושו של הנאשם שהושג בעבירה.
 

 

דיון הוועדה נפתח בהתייחסות להסרת החוק לבחירת רבני ערים:   
 

ח"כ גלעד קריב: "מה שקרה בהדחה המכוערת של הח"כים גוטליב וסעדה אחרי שנה וחצי של פעילותם בוועדה הוא צעד כוחני וביריוני. ראש מפלגה שמפחד על כסאו, שאיבד את היכולת להנהיג את מפלגתו בכוח של אידאולוגיה מנהיגות ודוגמה אישית. יש לי אין-ספור מחלוקות עם הח"כים גוטליב וסעדה אבל הבוקר הזה על כולנו להרגיש בושה על ההדחה הזו. מי שנכנס במקומם יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת- יהיה לו זמן להשתתף בדיונים? זהו צעד עלוב.
 

 

ח"כ מנסור עבאס התייחס להצ"ח ואמר: "100 נרצחים זה אומר מאות אלפי נפגעים. הגענו למצב שהכישלון עם ההתמודדות עם הפשיעה מאורגנת הפך להיות במהות של שלטון החוק והמשילות במדינת ישראל. אבקש לקבוע דיון כל שבוע כמו שעשינו בוועדה למיגור הפשיעה, שהקואליציה הזו מנעה הקמתה. ארגוני פשע בסוף מפגינים משילות. יש כאן מחדל שהיה דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית. לפני מספר שנים המשטרה דיווחה על מינימום של 10,000 נשקים לא חוקיים וזה אומר שהם לא נמצאים באירוע".
 

 

היו"ר ח"כ רוטמן: "אני נאלץ להסכים שהטיפול לוקה בחסר. זה כשל ארוך שנים שאינו מטופל מספיק. אפשר לדבר על ועדת חקירה ממלכתית אבל אחד הדברים שאנחנו עוסקים בהם הוא מדיניות הענישה, אז ועדת חקירה ממלכתית של שופט שיחקור זאת בעייתית ויש לשקול ועדת חקירה פרלמנטרית. מדובר בחוק חשוב ועלינו לשמוע נתונים על היקף התופעה, מה העונשים הנגזרים כיום, מה השפעת החוק הקיים ועוד".
 

 

ח"כ צבי סוכות, יוזם החוק: "יש מכת מדינה של כלי נשק לא חוקיים ולא מצליחים לקבל הערכות על מספרי הנשק המסתובב אך מדובר במספרים גבוהים. גניבת ומכירת נשק מכניסה היום הרבה מאוד כסף, הסיכוי להיתפס נמוך והענישה מאוד נמוכה. למרות הרפורמה המבורכת של השר בן גביר לאנשים הטובים יש מעט מדי נשק ויש יותר מדי המחזיקים בנשק בלא רישיון".
 

 

עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה, משרד המשפטים: "התופעה החמורה גובה קורבנות רבים בעיקר במגזר הערבי. הנושא חשוב ואנחנו עושים כל מאמץ למצוא לו פתרונות. בעקבות ועדת השרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית התבקש המשנה ליועמ"ש שרון אפק לטפל בנושא, והקים צוות בראשות קרן דהרי, העוסק בפתרונות לסוגיות האכיפתיות של הסחר באמל"ח מתוך מטרה ליצור תיקון חקיקה קוהרנטי ומקיף יותר ממה שעבר עד עכשיו בחקיקה. נושא החזקה הוא קצה הקרחון. אחת המטרות של הצוות היא להעלות את אחוזי פיענוח התיקים כדי להעלות את אחוזי ההעמדה לדין כחלק מההרתעה. הייתה החמרה משמעותית מאוד בענישה כולל עונשי מינימום, ותוקנה הנחית פרקליט המדינה. אנשים שמחזיקים אקדח אחד כולל קטינים נכנסים למאסר בכלא ואנשים המחזיקים מספר כלי נשק נכנסים למאסר לשנים ארוכות. לא התבקשנו להביא נתונים ספציפיים, אך לפרקליטות יש תפיסה רוחבית של התחום".
 

 

היו"ר רוטמן ביקר את משרד המשפטים והמשטרה שלא הכינו נתונים לדיון: "זו אמירה כללית למשרד לבל"מ ומשרד המשפטים- אם בתוך חצי שעה אין מי שיכול במשרד לבל"מ לומר כמה נשק בלתי חוקי מסתובב בישראל זה סימן שאתם לא מטפלים בבעיה.
זה נושא שמלווה אותנו לא מהיום והייתי חושב שבאותו פורום בעוסק בנושא תלוי שלט גדול על הקיר שכתוב בו כמה נשקים בלתי חוקיים מסתובבים, כולל פילוח. אני מנסה להבין מה היעדים שהוצבו ואיך מתכננים את המדיניות בלי המספר שעל הקיר". 
 

 

עו"ד מוחמד סראחנה, מחלקה פלילית פרקליטות המדינה: "ב-2023 רק בפרקליטות מחוז דרום הוגשו כ-150 כתבי אישום בגין עבירות נשק. לגבי הענישה מאז תיקוני החקיקה עודכנה הנחית פרקליט המדינה, שהטוענים במחוזות טוענים לפיה. מספר דוגמאות מהענישה שנקבעה בעליון- על נשיאת נשק של אקדח של צעיר ללא עבר פלילי במרחב הציבורי- הסטנדרט שנקבע הוא 3 שנים בכלא. נדיר למצוא מישהו, אפילו קטין, שלא ייכנס לכלא בגין עבירת נשיאת נשק. הענישה בגין סחר הרבה יותר גבוהה. הייתה פרשה מאוד גדולה בפרקליטות מחוז חיפה של שני סוכנים שהפילו לא מעט סוחרי נשק והוגשו כ-100 כתבי אישום. היה לנו תיק על ארבע עבירות סחר בנשק והתקבל עונש של 8 שנות מאסר וערערנו לעליון בתקווה שתוחמר הענישה".
 

 

ח"כ גלעד קריב: "החוק של הוראת השעה הבנה מנגנון דיווח. אמור להיות מנגנון מובנה של מעקב במשרד המשפטים כדי לדעת את השלכותיה וזה נכון לגבי כל הוראת שעה. אולי נצטרך לחוקק שכל הוראת שעה מחייבת דיווח נתונים".
 

עוד אמר: אני שותף מלא לדאגה מתפוצת הנשק בכלל במדינה במיוחד בחברה הערבית. יש קשר ישיר בין האירועים הרצחניים וזרימת הדם ברחובות לבין תפוצת הנשק. יש מהלכים אכיפתיים שחייבים לעשות וגם מהלכים חקיקתיים. בקדנציה הקודמת חוקקנו את החמרת הענישה וענישת המינימום עם חששות להשלכות. השימוש בחזקה כ"כ גורפת האומר שבכל פעם שנתפסים 2 כלי נשק, נוצרת חזקה של סחר. דעתי לא נוחה מהשימוש של חזקה בהליך פלילי כי הדין הפלילי נשען על הרעיון שעל המדינה להוכיח כדי שיהיה הליך פלילי והחזקה עומדת בסתירה לכך.
בנוסף, לצערי אנחנו במציאות איומה בה אדם שמסתובב עם 2 כלי נשק זה לא למטרות סחר, ולכן גם הכמות קובעת".
 

 

ח"כ אלמוג כהן, יוזם החוק: "זה לא המקרה הראשון שהמשרדים הממשלתיים לא יודעים להביא נתונים על הוראת שעה, יש לכך פתרון בסיסי- שהמחוקק יחוקק על ראשם של משרדי הממשלה את החקיקה הרלבנטית ואז נראה איך הנתונים מגיעים. לצד זאת, גם הנתונים שיתקבלו לא ייצגו את כל מה שקורה בשטח. עלינו להתקדם בחקיקה בכל מקרה. החוק נולד כדי לגרום להרתעה. אם העבריין יודע שלשכן שלו יש יותר מכלי אחד הוא ידווח למשטרה. השאלה כמה כתבי אישום על סחר באמל"ח הוגשו ב-2022".
 

 

עו"ד עביר מטאנס משרד המשפטים: "הוועדה קיבלה נתונים בדוח השנתי מכוח הוראת השעה על 2022 ולגבי 2023 אמורים לשלוח בקרוב, אבל מנתונים רוחביים שטרם עיבדנו, ב-2023 הוגשו 705 כתבי אישום כנגד 1120 נאשמים. חלקם הסתיימו בהסדרי טיעון 941 אנשים שזה 580 הליכים פליליים הכוללים לפחות חלק מהסעיפים שאנחנו מדברים עליהם. מתוך הסדרי הטיעון 244 הליכים כללו הסדרי טיעון לגבי 394 נאשמים לגבי העונש גם. הדיווח שנקבע בהוראת השעה הוא לגבי כתבי האישום והסדרי הטיעון".
 

 

עו"ד ישי שרון, מהסנגוריה הציבורית: יש משהו מאוד בעייתי בכך שהכנסת מעבירה דברי חקיקה מאוד משמעותיים בוועדה הזו ובוועדה לבל"מ כגון החמרת ענישה בעבירת נשק ועוד שעוד לא יבשה הדיו ועוד לא בדקנו איך החקיקה יושמה בפועל ואיך השפיעה, ורצים לתיקון הבא. זה גם לא נכון מבחינת מדיניות אכיפה. כדי לבחון אם יש החמרת ענישה יש לקבל נתונים עדכניים על רמת הענישה בעבירות הרלבנטיות".
 

 

עו"ד טל פז מיועמ"ש המשטרה:  מדוח פשיעה עדכני שיצא ונכון ל-10.6.24, במחצית הראשונה של 2024 היו 1402 אירועי תפיסת אמל"ח ובתקופה המקבילה ב-2023 היו 1174, שזו עליה של 19%. לגבי כלי ירייה וחיקוי כלי נשק כדוגמת איירסופט ואקדחי ירייה ב-2024 היו 1697 כלים כאלו וב-2023 היו 1970".
 

 

עו"ד יהודית רודנסקי ממדור החקירות במשטרה: אחרי כניסת תיקון 140 לחוק העונשין רואים החמרה בענישה. לפני התיקון זה עמד על 36-10 חודשים בעבירות תפיסת אמל"ח והחזקת נשק, ומאוגוסט 23 רואים עליה ל 48-25 חודשים. 
 

 

עו"ד בנימין משה ראש תחום אמל"ח בפרקליטות: "קשה לקחת נתון ענישה ולומר כמה שווה אקדח. הפרמטרים רבים ובהם סוג הנשק, העבירה, נסיבות המעשה והעושה ולכן יש מנעד גדול בעבירות. אני לא יודע אם הענישה עלתה בעקבות הוראת השעה. יש הבדל בין אחזקה של תחמושת או של רובה. הנחת העבודה שלנו היא לא מספר כלי הנשק שנתפסו אלא כמות האירועים שבהם מעורבים כלי הנשק. אני מגיע ממחוז צפון וחברי הפורום באים במגע ישיר עם התיקים ומנהלים אותם בבימ"ש וזה מה שתלוי אצלנו על הקיר- מציאת פתרונות כדי להגדיל את סיכויי העבריין להיתפס..
כמו כן, בתפיסת ריבוי כלי נשק, השאלה אם מדובר בעבירה או כמה עבירות כדי שתאפשר לפרוץ את הרף המקסימלי לענישה. אנחנו בעד להחמיר את הענישה על מספר כלי נשק".


 

עו"ד לילך וגנר: "הצ"ח לא טובה כי היא יוצרת חזקה לא נכונה. אם רוצים להחמיר את הענישה על החזקת שני כלי נשק, תאמרו שיש להחמיר בענישה על כך, אל תקראו לאדם "סוחר" אם הוא לא סוחר. קביעת חזקות בד"כ נדירה בדין הפלילי כי היא פוגעת בחזקת החפות  כדי לקבוע חזקה במקרים הנדירים שהדבר נדרש, עליה לעמוד בשני תנאים מקדימים, שלא מתקיימים בהקשר הזה: האחד, שהחזקה נכונה ברוב רובם של המקרים והשני, שיש בידי החשוד הנאשם כלים להפריך את החזקה.
התשובה לשאלת הצורך בהחמרת הענישה במקרה של מספר כלי נשק חיובית אבל יש משמעות למספר כלי הנשק עליהם מדובר".
 

 

לשאלת היו"ר רוטמן אם במקום חזקת סוחר נחמיר את הענישה מה הפער ולמה לא להשתמש בחקיקה הקיימת, השיבה עו"ד וגנר: "היום על החזקת נשק העונש המרבי הוא 7 שנים. על הובלה ונשיאה, עונש מרבי של 10 שנים ועל סחר- 15 שנה. בעיני זה חסר פרופורציות להחמיר מנשק אחד שבגינו 7 שנים לשני נשקים שבגינם 15 שנים.
 

אם אני תופסת טיל לאו במקרר, בארון אקדח ובמחסן M16 יש לתפיסתי 3 עבירות נשק. לעומת זאת היה מקרה של קושי משפטי אמיתי של תפיסה ברכב של מספר כלי נשק והפרקליטות הגיעה למסקנה שמדובר במעשה אחד לפי הפרשנות המשפטית הקיימת".
 

 

ח"כ קריב: "הצגתם נתונים על 2023 ומחצית 2024. אנחנו מבקשים לקבל את המידע המספרי לגבי כמה תפיסות נעשו של כלי נשק מרובים, כמה חקירות התנהלו בעבירת חשד לסחר וכמה כתבי אישום הוגשו סביב עבירות הסחר השונות. כמו כן, כשאתם מצדדים בהחמרת ענישה על החזקה מרובה של כלי נשק- מה הכיוון שלכם, מה משמעות ההחמרה, מה הרעיונות שאתם מקדמים להחמרה במקרי החזקה מרובה? הצח חושפת את הקושי בשימוש בחוק בעבירות של סחר.
אבקש תוך שבועיים ממשטרת ישראל והפרקליטות שתועבר תשובה בכתב על בקשתו של ח"כ כהן לגבי מספר האירועים בהם יש תפיסה מרובה של כלי נשק באירוע אחד, מספר החקירות שהתנהלו בעבירות סחר, מספר כתבי האישום וכמה מהם הסתיימו בהסדרי טיעון בענישה. אם יש נתונים של 2023-2022 וביחס לחקירות עד מחצית 2024.
 

 

עו"ד וגנר: "לא נכון כרגע לעשות תיקון ממוקד בנוגע למספר כלי הנשק למרות שהוא נדרש כי אנחנו עובדים על תיקון כולל שנביא בקרוב לוועדה, להערכתנו תוך חודש חודשיים. יש קושי בהגשת כתבי אישום על ריבוי כלי נשק ברכב אחד ולא בהחזקה של סוגים שונים של נשק שם אפשר להגיש על מספר עבירות. יש להבחין בין סוגים שונים של נשק ותחמושת וההחמרות צריכות להיות בהתאם. כרגע ההגדרות לא עדכניות גם ביחס להגדרת סחר בנשק בחוק העונשין- גם נושא התיווך וגם ההגדרה של עסקה אחרת בנשק הדורשת מסירת החזקה".
 

 

עו"ד נחשון שוחט, לשכת עוה"ד: "טכניקה חקיקתית שאומרת שנשיאה של מספר כלי נשק גוררת ענישה אחרת קיימת בחקיקות אחרות. למשל, תקיפה שמעורבים בה יותר מאדם אחד חמורה יותר. יש הבחנה בין חזקה שבחוק לבין ראיות נסיבתיות במסגרתן אדם מחזיק 40 כלי נשק. החזקה אומרת שאין שיקול דעת לבימ"ש והנטל להוכיח מעשה שלא היה הוא מאוד קשה. אם הנטלים עוברים צריך להיות קשר אמפירי מאוד חזק. אנשים מחזיקים מספר כלי נשק לא רק מכוונה לסחור אלא לעיתים מפחד".
 

 

היו"ר ח"כ רוטמן: "תבדקו מדגמית מה קרה במתחם הענישה על תפיסה של החזקת ריבוי כלי נשק. לפי הנתונים שנמסרו מדובר אולי בעשרות מקרים".
 

תגובות

מומלצים