הצעות חוק שאושרו במליאת הכנסת

בחוק העונשין נקבעו עונשי מינימום בגין פגיעה בקטינים ובחסרי ישע בידי האחראים עליהם במסגרת חינוכית או טיפולית, שאינם בני משפחתם, כהוראת שעה. כך, נקבע שככלל, על בית המשפט להטיל עליהם עונש מאסר בפועל, בגין עבירת חבלה של ממש או חבלה חמורה, ועונש מינימום של חמישית מהעונש המרבי בגין עבירה של התעללות. הוראת השעה פוקעת ביולי הקרוב, וכעת מוצע להאריכה עד ל-5 ביולי 2028.

 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום, ישנה התחלה של מגמה חיובית בהחמרת הענישה, בעקבות הקול שהושמע על ידי חברי הכנסת ועל ידי הציבור.

 

אלא שההליך טרם הושלם. התיקון לחוק קבע כי הוראות החוק יחולו רק על תיקים חדשים שנפתחו לאחר העברת החוק. טרם ניתן גזר דין באף תיק שנפתח לאחר העברת החוק, ולכן יש מקום להמשיך בבחינה של השפעות התיקון. כמו כן, האמירה כי על עבירות אלו ישנו עונש מינימום, והמחוקק רואה בהן עבירות חמורות, היא אמירה הכרחית וחשובה למיגור תופעת האלימות בחסרי ישע".

 

אושר סופית: הסדרת הליך הערעור על החלטת ועדת הכנסת בדבר פרישת חבר כנסת מסיעתו מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעה שהוגשה מטעם ועדת הכנסת. 10 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.

 

מוצע להסדיר את הליך הערעור על החלטה של ועדת הכנסת שלפיה חבר הכנסת פרש מסיעתו. לפי התיקון, חבר הכנסת שהוגדר כפורש וסיעתו יהיו רשאים לערער לבית המשפט העליון (ולא לבית המשפט המחוזי, כקבוע כיום). ההצעה אף קוצבת זמנים להליך: הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור.

 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: ""פרק י' לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994 קובע הוראות בדבר פרישה מסיעה והתפלגות מסיעה המשלימות את הוראת סעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת, המגדיר מהי פרישה. לפי סעיף 61 לחוק הכנסת, ועדת הכנסת תקבע את דבר פרישתו של חבר הכנסת מסיעתו, לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישה. סעיף 61(ג) לחוק קובע כי "על החלטת ועדת הכנסת על פי סעיף זה, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשלושה".

 

כדי להסדיר את הליך הערעור על החלטה של ועדת הכנסת בדבר פרישה מסיעה, מתפרסמת הצעת חוק זו. ראשית, מוצע לקבוע כי הגורם השיפוטי שיהיה מוסמך לדון בערעור הוא בית המשפט העליון, שהוא הערכאה המתאימה לכך על סמך הליכים בעלי אופי דומה. שנית, מוצע לקבוע כי זכות הערעור תינתן הן לחבר הכנסת שדבר פרישתו נדון בוועדה והן לסיעתו, שהם הצדדים שאת היחסים ביניהם התיקון המוצע נועד להסדיר.

 

לבסוף, בשל הצורך בוודאות בשאלה אם חבר הכנסת אכן נחשב פורש מסיעתו, שכן יש בסוגיה זו כדי להשפיע על הזכות לבחור ולהיבחר ועל מעמדו בכנסת של מי שהוגדר כפורש, יש לוודא כי ההליכים המשפטיים בעניין הפרישה יסתיימו במהירות". 
 
 
אושר סופית: מי שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש יהיה פסול מלרשת אותו מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024 של חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי כנסת. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, 1 ח"כ  התנגד, ללא נמנעים.

 

על פי ההצעה, מי שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש יהיה פסול מלרשת אותו, וזאת ללא תלות בשאלה האם הורשע ברצח בדין הפלילי בעניינו. בית המשפט יוכל במקרים חריגים בהם השתכנע כי זה היה רצון המוריש, לסייג את פסלות הירושה.

 

עוד לפי הצעת החוק, אם מי שנפסל לרשת הוא ילדו של המוריש, ילדיו יוכלו לרשת את חלקו במקומו. עם זאת, ילדי קרוב משפחתו של מי שרצח או ניסה לרצוח לא יוכלו לרשת, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

 

כמו-כן, מוצע לקבוע כי בית המשפט יוכל להורות על כך שהיורש לא יוכל לפעול לשינוי מצב הזכויות בנכסים ולא יוכל להשתמש בחלקו בירושה עד לסיום ההליך הפלילי או עד להחלטה של בית המשפט לעניין פסלות.

 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סעיף 5(א) (1) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965, קובע כי 'מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו' יהיה פסול לרשת את מי שהוא גרם למותו. הוראה זו מבוססת על העיקרון המוסרי של "הרצחת וגם ירשת?". הוראה זו משקפת גם את המגמה הבסיסית של החוק, שלפיה מצווה לקיים את רצון המוריש, ומתבססת על ההנחה שאילו ידע המוריש שיורשו המיועד יגרום במתכוון למותו – הוא לא היה רוצה להוריש לו את חלקו בירושה".   
 
 
 
אושר סופית: שיפוי מאוצר המדינה למועמד, סיעה או רשימה בבחירות לרשויות המקומיות, ב-11 רשויות מקומיות בהן נדחו הבחירות לחודש נובמבר 2024.

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024. 4 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.

 

הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב החוקי כיום, אשר לא נותן מענה מספק בנוגע להוצאות הבחירות שהוצאו לקראת הבחירות במועדן המקורי (אוקטובר 23) או הנדחה (פברואר 24), ושבסופו של דבר לא התקיימו ב-11 רשויות מקומיות גם במועד הנדחה.

 

המועמדים בבחירות ב-11 הרשויות הללו, ידרשו לקיים בפועל שני מסעות בחירות נפרדים, אשר רק עבור אחד מהם הם יקבלו מימון בחירות לפי החוק הקיים. נוסף על כך, אין במצב הקיים, אותו הצעת החוק מבקשת לתקן, מענה למועמדים שהתמודדו לקראת הבחירות במועדן המקורי או הנדחה ויבחרו שלא להתמודד שוב לקראת הבחירות ב-19 בנובמבר 2024.

 

התשלום יותנה בהגשת בקשה תוך 30 ימים לשר הפנים והגשת דו"ח כספי למבקר המדינה. מקדמה בסך ¾ מהסכום תשולם למועמד עם הגשת הדוחות, והיתרה תועבר לאחר שיפורסם דו"ח מבקר המדינה.

 

עוד מוצע כי על אף האמור בחוק מימון בחירות, רשאים סיעה, רשימה או מועמד לראש מועצה אזורית לקבל תרומה על פי חוק מאדם, אף אם הם קיבלו תרומה ממנו בתקופה שבין הבחירות האחרונות למועד הנדחה.

 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), מימון הבחירות ניתן לאחר הבחירות ועל פי תוצאות הבחירות. לעניין הבחירות שנדחו מאוקטובר 2023 והתקיימו בפברואר 2024 ניתן מענה בעניין הוצאות הבחירות שהוצאו לקראתן בחוק לדחיית הבחירות ובהחלטת הוועדה הציבורית לפי סעיף 4א לחוק מימון בחירות על הגדלת יחידת המימון ב־17% לעניין בחירות אלה".

 

"אולם המצב החוקי כיום אינו נותן מענה מספק בנוגע להוצאות בחירות שהוצאו לקראת הבחירות במועדן המקורי או הנדחה (חודש אוקטובר 2023 או פברואר 2024 בהתאמה) ושבסופו של דבר לא התקיימו גם במועד הנדחה".

 

"זאת, כאשר בפועל יידרשו המועמדים לקיים שני מסעות בחירות נפרדים, אשר רק בעד אחד מהם (זה שייערך לקראת הבחירות בחודש נובמבר 2024) הם יקבלו מימון לפי החוק הקיים".

 

"נוסף על כך, אין במצב הקיים מענה למועמדים שהתמודדו לקראת הבחירות במועדן המקורי או הנדחה ויבחרו שלא להתמודד שוב לקראת הבחירות בנובמבר 2024".