הוצאת צווים מגבילים נגד אזרחים גם אם אינם חשודים בדבר

 

הוועדה לביטחון לאומי אישרה לקדם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק פרטית שנועדה לאפשר הוצאת צווים מגבילים נגד אזרחים, גם אם אינם חשודים בדבר, על סמך מידע מודיעיני בלבד ובלי הצורך להציג ראיות.

 

על פי הצעת החוק בית המשפט יוכל להוציא צווי הגבלה שיפוטיים על פי הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת בין היתר גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה) לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם.       
  
 

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, יוזם החוק: "הצעת החוק היא הוראת שעה לשנתיים שנותנת כלי נוסף לשוטרים ולמפקדים שנאלצים להתמודד עם ארגוני פשיעה מתוחכמים. הצעת החוק שעברה היום היא כלי חריג בנוף החקיקה בכנסת.״
  
 

הוועדה לביטחון לאומי אישרה את הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד– 2024, של ח"כ צביקה פוגל, יבגני סובה וח"כ אחרים לקריאה שנייה ושלישית.

 

הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה למשך שנתיים, כי תינתן סמכות לבתי המשפט המחוזיים להוציא צווי הגבלה שיפוטיים אם שוכנעו, לאחר שקיבלו הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת, בין היתר, גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה), כי קיימת אפשרות ממשית להניח כי הוצאת הצו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע כי לצורך הבטחת הצווים יהיו נתונות למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כגון: סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה ועוד. המפר צו הגבלה שיפוטי דינו מאסר ארבע שנים אשר לא יפחת משנה אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים להקל בעונשו.
 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, יוזם הצעת החוק אמר כי הכנות של השוטרים בביקוריי בשטח בדבר חוסר היכולת של המשטרה לתת מענה לכל מה שאנו רוצים מחייבת אותנו לנקוט בצעדים מחמירים. "ההצעה היא יוצא דופן אבל היא באה כהוראת חוק לשנתיים ומטרתה לטפל בארגוני הפשיעה המטילים אימה ומפילים יותר מידי קורבנות".

 

במהלך דיוני הכנת הצעת החוק טענו נציגי משרד המשפטים ופרקליטות המדינה כי נוסח ההצעה מעלה קשיים ומדובר בהצעת חוק רגישה שנכון לקדם בתהליך חקיקה מממשלתית ולאחר תהליך עומק בסוגיות שהן מורכבות המחייבות בחינה וליבון. נציגי המשטרה הסבירו, כי ההצעה כהוראת שעה היא כלי אחד מסל כלים לצורך מניעה וסיכול פשיעה חמורה.

 

מטרת החוק לאיין מסוכנות של אדם ולגשר על פער כאשר יש מידע שאותו אדם עומד לבצע פעולה המסכנת חיי אדם ואין מספיק ראיות בשלב הזה להביאו לבית המשפט בהליך פלילי. עוד ציינו, כי אינם מתנגדים לקבל אישור כזה או אחר מהפרקליטות ומהייעוץ הממשלתי אבל תחת מנגנון שניתן להוציא אותו אל הפועל בזמן סביר במבחן הראיות המנהליות. אמנם מדובר בכלי חריג אבל הוא תחת בקרה ופיקוח של בית המשפט וזכות ערר.

 

במהלך הדיונים הציגו נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ) סקירה משפטית משווה בנושא אמצעי הגבלה כלפי אנשים הפועלים במסגרת ארגוני פשיעה שבדקה את שאלת קיומם של הסדרים רלוונטיים דומים בארבע מדינות: ארצות הברית, גרמניה, איטליה וקנדה. עו"ד גלעד נוה, היועץ המשפטי לוועדה אמר כי ההסדר בנוסחו האחרון הוא הרבה יותר מאוזן ולעמדת צוות הייעוץ המשפטי לוועדה ההערות והקשיים שעלו במהלך הדיונים קיבלו מענה, דבר המאיין חלק מהחששות לגביו ומכאן שלא ניתן לסווג אותו תחת מניעה משפטית.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי הוא מרגיש שהצליח להוביל תהליך הגון ישר ומקצועי גם אם לא הוסכם על הכל. "הצעת החוק נותנת כלי נוסף לשוטרים ולמפקדים שנאלצים להתמודד עם ארגוני פשיעה מתוחכמים. הצעת החוק שעברה היום היא כלי חריג בנוף החקיקה בכנסת. הוא הוסיף, כי הצעת חוק ממשלתית היא פיקציה בנקודת הזמן הזו והוא אינו חושב שתקודם, לכן החליטה הוועדה לקדם את ההצעה הנוכחית.
 

לאחר הצבעה ודחיית ההסתייגויות אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית והיא תועבר למליאת הכנסת.