איך הרפורמה בתאגידים העירוניים תשפיע על הכפר הדרוזי?

משרד הפנים השיק את רפורמת התאגידים העירוניים, לצד הצגת מדד התאגידים, במסגרת ועידת איגוד התאגידים העירוניים המתקיימת בימים אלו באילת.

 

את עקרונות הרפורמה הציג מנכ״ל משרד רונן פרץ, במסגרת ראיון נרחב שקיים, ומנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים, תומר ביטון, הציג במליאת הוועידה את פרטי הרפורמה ודרכי יישומה - במקביל במסגרת וועידת התאגידים, מקיימים מנהלי ועובדי אגף התאגידים במשרד הפנים כנסי הסברה ליו״רים ולמנכ״לים של התאגידים העירוניים והצגת דרכי יישום הרפורמה.

 

הרפורמה נועדה לחזק את מנגנוני הממשל התאגידי באמצעות הגברת האפקטיביות של התנהלות וביצועי הדירקטוריונים, שיפור הפיקוח והבקרה על מצבם הפיננסי של התאגידים וחיזוק הקשר בין הרשויות המקומיות לבין התאגידים, וכן נועדה לטייב ולייעל את תהליכי הרגולציה בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.

 

הרפורמה אותה הוביל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, באמצעות אגף בכיר תאגידים עירוניים והאגף לטיוב רגולציה ובהנחיית שר הפנים משה ארבל ומנכ"ל המשרד רונן פרץ, התאפשרה הודות לשיתוף פעולה הדוק עם הממונה על השכר במשרד האוצר ובתיאום מול איגוד התאגידים עירוניים, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות ופורום ה-15. שכל הגורמים פעלו במשותף להבטחת יישום מיטבי של הרפורמה, תוך תמיכה בשלטון המקומי ובתאגידים העירוניים.

 

במסגרת הרפורמה, מדי שנה ייקבע מדד התאגידים העירוניים בהתאם לביצועים בתחומי המנהל התקין והאיתנות הפיננסית של התאגיד, ובהתאם לרמת התאגיד, תופעל מדיניות בקרה דיפרנציאלית לתהליכי קבלת האישורים שונים בין התאגיד למשרד. כך שתאגיד שיהיה ברמת סיוג גבוהה יותר (רמה א'), יואצלו לו סמכויות באופן מלא בתחומי ההון האנושי, ויבטל את הצורך באישור המשרד בתהליכים שונים בנושא ההון האנושי. לעומת זאת, תאגיד שידורג ברמת סיווג נמוכה (רמה ג) יידרש לקבל את אישורי משרד הפנים על פעולותיו בתחום ההון האנושי - בדומה למצב כיום.

 

התאגידים העירוניים בישראל, מהווים את זרוע הביצוע של הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. כיום פועלים בישראל כ-570  תאגידים עירוניים, שהיקף פעילותם נאמד בקרוב ל-20 מיליארד ₪ בשנה, במסגרתם מועסקים עשרות אלפי עובדים בתחומי עיסוק שונים ומגוונים. פעילות התאגידים מאפשרת לרשויות המקומיות להתמקד בניהול העירוני הכללי, בעוד ששירותים ייעודיים כגון מים, תברואה, תחבורה ושירותים חברתיים וכן פעולות לפיתוח כלכלי  לטובת הרשויות, מנוהלים בצורה נפרדת וממוקדת, תוך  גמישות תפעולית והתמקצעות בתחומים אלו.

 

 

בשלב הראשון של הרפורמה יזכו להקלות 88 תאגידים עירוניים אשר נמצאים כיום בתפקוד מיטבי, כאשר ישנם עוד כ-160 תאגידים עם פוטנציאל להאצלת הסמכויות בטווח הקצר במידה וישלימו את הנדרש מהם בהתאם לכללים בתחומי הממשל התאגידי באופן שבו מרבית התאגידים העירוניים יזכו להקלות.

 

בהמשך יישום הרפורמה, יקודמו הקלות רגולטוריות משמעותיות נוספות, ותאגידים שיעמדו בקריטריונים ויסווגו במדד באופן גבוה, יוכלו לבצע פעולות נוספות באופן עצמאי וללא צורך בקבלת אישור המשרד ובכך יפחת באופן נוסף הנטל הבירוקרטי על התאגידים ויאפשר להם להתרכז בפיתוחם הכלכלי והשאת רווחיהם, ולצד זאת המשך הצעדים לחיזוק הממשל התאגידי והבקרה הפנימית.

 

 

שר הפנים משה ארבל:"הרפורמה שיוצאת היום לדרך תעניק לתאגידים העירוניים גמישות ניהולית, תפחית את הנטל הבירוקרטי, תקדם שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי ותאפשר לרשויות המקומיות לייעל שירותים וליצור פתרונות מותאמים לתושבים, תוך הבטחת משילות, פיקוח ובקרה לטובת הציבור".

 

 

מנכ”ל משרד הפנים, רונן פרץ, ציין במהלך השקת הרפורמה: “אנו נוקטים בצעד שמשדר אמון אנו נותנים אמון בתאגידים העירוניים, מתוך הבנה שכדי להצליח, הם חייבים להיות יעילים, שקופים ולהתמקד בניהול איכותי, ולא ברגולציה מכבידה. מדובר בפריצת דרך משמעותית שתסייע לחיזוק השלטון המקומי ולהפיכתם של התאגידים העירוניים ליחידות ביצוע אפקטיביות יותר תאפשר להם להתפתח ולממש את חזונם ויעדם ביעילות ובמהירות.”

 

תומר ביטון מנהל המינהל לשלטון מקומי אשר הציג במליאת הועידה את פרטי המהלך הדגיש כי: "הרפורמה החדשה מהווה צעד משמעותי בקידום הממשל התאגידי, חיזוק הרשויות המקומיות והפחתת העומס הרגולטורי. יישום המהלך יתמרץ את התאגידים העירוניים להתפתח, לשפר את שירותיהם ולתפקד באופן מקצועי יותר – לטובת כלל התושבים והרשויות המקומיות בישראל.״

 

יו"ר איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות יצחק בורבא:"השקנו בשעה טובה עם משרד הפנים את אבן הפינה של הרפורמה בתאגידים העירוניים.  משרד הפנים, מפרסם את המודל שנבנה בשיתוף השלטון המקומי ואיגוד התאגידים העירוניים אשר לראשונה יבוסס על רגולציה דיפרנציאלית. מדובר בהישג היסטורי לאיגוד שכן, כבר שנים אנחנו דורשים ממשרד הפנים להפחית את הרגולציה. החלטת משרד הפנים להתחיל בהקלות לתאגידים מהווה הבעת אמון של הרגולטור גם בתאגידים עירוניים, ביכולת שלהם לתרום ולשפר וביציבות הפיננסית שלהם".