אושר לקריאה שניה ושלישית חוק יסוד השפיטה

 

ח"כ בני גנץ: "הייתה סיבה אסטרטגית שסינוואר בחר לעשות מה שעשה, היה פילוג בחברה הישראלית כשהוא זיהה נקודת חולשה, כעמלק מודרני, והנה אנחנו שנה וחצי אחרי, נותנים את אותה מתנה בחזרה. במקום להתאחד אנחנו חוזרים לפילוג. לצערי חזרנו ביג טיים ל-6.10"; "בנושאים מרכזיים ומהותיים, אי אפשר ללכת בכוח פוליטי, ועל מנת שתהיה אחדות יש אחריות למושלים ולממשלה לרסן עצמם ולא להציל עצמם. מה שרואים בתהליך זה הוא לא ריסון עצמי אלא מיצוי כוח, זה לא שלטון רוב אלא עריצות רוב"

 

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "אמרתי שמתווה ההסכמות כסוף הסכסוך זו אמירה מצוינת, אך היא דורשת שנדע איך מתמודדים עם התרחיש של היום למחרת, ואחת הבעיות הקשות היא שהסיכומים בבית הזה אינם סוף פסוק. כולנו כאן בכנסת נגיע למסקנה איך אנחנו רואים את ההסדרים החוקתיים, ולמחרת הבג"ץ או היועמ"שית יזרקו עז חדשה לתוך השיח, עם זה נועדה להתמודד ההצעה הזו בין היתר. זו אחריות שלכם לא פחות משלנו"

 

ועדת החוקה אישרה לקריאות שנייה ושלישית את הצ"ח יסוד: השפיטה, הרכב הוועדה לבחירת שופטים והצ"ח משלימה לתיקון חוק בתי המשפט, שתיהן הצ"ח מטעמה. זאת לאחר שדחתה את כלל 71,369 ההסתייגויות שהוגשו.

 

בהמשך להחלטת ועדת החוקה, לחדש את דיוניה בהצעת חוק-יסוד: השפיטה, לפי סעיף 89 לתקנון הכנסת, אישרה הוועדה לקריאות שנייה ושלישית את הצ"ח על בסיס מתווה סער-לוין, והצעת חוק משלימה לתיקון חוק בתי המשפט ובמסגרתן ההסדר העוסק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.

 

לפי המתווה המוצע, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 9 חברים- נשיא בימ"ש העליון ו-2 שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, 2 ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ו-2 נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד), שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.

 

עוד לפי המתווה, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב של 5 מ-9. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לשופט בימ"ש העליון- יידרש רוב הכולל חבר שנבחר ע"י הקואליציה וחבר שנבחר ע"י האופוזיציה.

 

עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר)- הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.

 

כמו כן, מוצע במתווה כי ניתן יהיה למנות כשופט עליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה.

 

עוד מוצע לקבוע כי 2/3 לפחות משופטי בית המשפט העליון בכל רגע נתון יהיה שופטי מחוזי שנבחרו להיות שופטי בית המשפט העליון.

 

בנוסף, מוצע לקבוע הסדר מיוחד ביחס לקואליציה רחבה, המונה למעלה מ-80 ח"כים, במסגרתו, נציגי הקואליציה בוועדה (שני שרים וחבר כנסת) יהיו משלוש סיעות שונות; שני נציגי הציבור ייבחרו על-ידי כלל חברי הכנסת ולא בנפרד בקואליציה ובאופוזיציה, ואחד מהם יהיה אישה; לא יהיה וטו לחבר הכנסת של האופוזיציה בוועדה.

 

כמו כן, מוצע כי מתחילתה של תקופת הבחירות בכנסת יוצאת או ממועד התפטרות ממשלה, ועד לבחירת נציגים לוועדה חדשה לבחירת שופטים בכנסת החדשה (או בממשלה החדשה), לא ייבחרו שופטים בכל הערכאות, וכל החלטה אחרת בוועדה צריכה להתקבל פה-אחד.

 

במצב בו כוננה ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של הכנסת או אם קואליציה רחבה (למעלה מ-80 ח"כים) תהפוך לקואליציה "צרה" או להיפך - ייבחרו מחדש נציגי הכנסת ונציגי הציבור בוועדה, וכך גם אם חבר כנסת שחבר בוועדה שינה את השתייכותו מהקואליציה לאופוזיציה או להפך, ייבחר חבר אחר במקומו.

 

כמו כן, אם סיעה כלשהי עברה מהקואליציה לאופוזיציה או להפך, או אם חבר כנסת החבר בוועדה מוכרז כפורש, יוכלו 2/3 מחברי הכנסת בקואליציה או באופוזיציה לפי העניין להחליף את חבר הכנסת שבחרו לוועדה.
החוק ייכנס לתוקפו עם תחילת כהונת הכנסת ה-26.

 

ח"כ גלעד קריב, זעק בעת ההצבעה לעבר היו"ר רוטמן: "אתה בושה לכיסא הזה שישבו עליו פרלמנטרים הגונים, לא למדת כלום מ-7.10"

 

ח"כ בני גנץ: "מדינת ישראל נמצאת בימים קשים, בתקופה קשה כבר שנתיים וחצי, ששיאה אחרי 7.10 בו נפל על כולנו אסון אחד גדול, שהתרחש בגלל שתיים שלוש שכבות- אחת היא הכשל המודיעיני המבצעי שכולנו מתביישים בו ומולו הוצבה הגבורה הישראלית שידעה להתייצב דרך מתנדבים, סבתות, כיתות כוננות ואזרחים רבים וצבא שמתאושש. הייתה סיבה אסטרטגית של סינוואר שעשה מה שעשה והייתה סיבה של פילוג בחברה הישראלית כשהוא זיהה נקודת חולשה כעמלק מודרני, והנה אנחנו שנה וחצי אחרי, נותנים את אותה מתנה בחזרה. במקום להתאחד אנחנו חוזרים לפילוג. הכוח באחדות לא מונח ב-אני חושב משהו, תסכים איתי ואנחנו מאוחדים, אלא בהתקרבות של שני הצדדים. כך נהגתי בשנה וחצי האחרונות ככל שיכולתי, כשבאתי בשם אחדות הגורל ולא בשם אחדות פוליטית. כל מה שקדם למלחמה, מה שכינינו הפיכה משטרית, ואתם רפורמה משפטית, הוקפא לחלוטין. לצערי חזרנו ביג טיים ל-6.10. בנושאים מרכזיים ומהותיים, מסוג הסכמים מדיניים, או איך נראית החברה, אי אפשר ללכת בכוח פוליטי, ועל מנת שתהיה אחדות יש אחריות למושלים ולממשלה לרסן עצמם ולא להציל עצמם. מה שרואים בתהליך זה הוא לא ריסון עצמי אלא מיצוי כוח, זה לא שלטון רוב אלא עריצות רוב, ובדמוקרטיה הביטחון היחיד שיש למיעוט הוא שאין מולו עריצות רוב, רה"מ מחליט לפטר הוא הרוב. אתם מורידים אותנו לעברי פי פחת.

מעשים מובילים לדיבורים ולהיפך. במקרה שלך ושל הקואליציה, המעשים שלכם הם חקיקתיים, הם יוצרים את הדיבור האחר וזה מאוד חבל. אני מבין שההשפעה האלקטורלית של דבריי הם כלום כי החברים יצביעו בעד או נגד ואין באמת שיח אמתי. החזרה ל-6.10 על כל סעיפיה היא חוסר אחריות לאומית, היא קורעת את העם שלנו ולא מניחה בסיס להסכמות עתידיות אלא להיפך היא מרחיקה אותם ומה שאתם עושים היום יירשם לדורות".

 

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "דווקא חלק מהתיקונים בהצ"ח נעשו בעקבות הצעות של חברת מפלגתך פרקש הכהן והייתה נכונות להכניס עוד תיקונים ככל שהדבר היה מוביל להסכמות אך לצערי זה לא קרה- קראתם למתווה ההסכמות סוף הסכסוך ואמרתי שזו אמירה מצוינת, אך היא דורשת שנדע איך מתמודדים עם התרחיש של היום למחרת. כולנו כאן בכנסת נגיע למסקנה איך אנחנו רואים את ההסדרים החוקתיים, ולמחרת הבג"ץ או היועמ"שית יזרקו עז חדשה לתוך השיח, ואחת הבעיות הקשות באירוע היא שהסיכומים בבית הזה אינם סוף פסוק. עם זה נועדה להתמודד ההצעה הזו בין היתר.

בכנסת הקודמת הגענו להסכמות רחבות על חוק האזרחות למעט העבודה מרצ והמפלגות הערביות, ומה עשו בג"ץ והיועמ"שית? זרקו לפח את ההסכמות אתה לא יכול לבקש ממני לקשור את ידיי. זו אחריות שלכם לא פחות משלנו".
 

 

ח"כ יואב סגלוביץ': "הסיפור של הסכמות הוא שקר. פתחתם במלחמת בן גביר הראשונה אתמול, ללא הסכמה לאומית רחבה, עם סכסוך פנימי, התנגדות לפיטורי ראש השב"כ והיועמ"שית, כשיש 59 חטופים בעזה. בלי בושה אתם אומרים שהבאנו רעיונות וקיבלתם אותם, כשהבאתי עשרות הצעות שלא התקבלו. אני קורא לציבור לצאת להפגנות".
ח"כ קארין אלהרר: "איך אתה רוצה מצד אחד לפרק את כל המנגנונים בישראל ומצד שני לומר שאין ברירה? יש ברירה ואתם מפרקים את המדינה"