755.9 מיליארד ₪ התקציב נטו לשנת 2025

 

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "זהו תקציב מלחמה ובעזרת השם הוא יהיה גם תקציב הניצחון"

 

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "התקציב הזה הוא אסון כי הוא מתנכל לאנשים שמחזיקים את המדינה הזו בחיים"

 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "התקציבים שמקבל הציבור החרדי מיועדים לאותן מטרות שמקבלים כלל אזרחי ישראל. הציבור החרדי אינו אויב הוא שותף"

 

עוד מוצע כי תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה יעמוד על כ-84.5 מיליארד ₪, וכי שיא כוח האדם יעמוד על 100,964 משרות.

סך התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה (תקציב נטו בניכוי תשלום חובות, למעט החובות לביטוח הלאומי) יעמוד על כ-619.5 מיליארד ₪, גידול של 20.6% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2024.

 

תקציב משרד הביטחון הינו התקציב הגבוה ביותר בהצעת התקציב לשנת 2025, והוא עומד על כ-109.8 מיליארד ₪. התקציב של משרד החינוך הוא השני בגודלו כ-90 מיליארד ₪. תקציב משרד הבריאות יעמוד על כ-59 מיליארד ₪, ותקציב המוסד לביטוח לאומי על כ-61 מיליארד ₪.

 

ח"כ אביגדור ליברמן: "כל המחירים עלו. המע"מ עלה, התשלומים לביטוח לאומי עלו, מחירי המים, החשמל והארנונה הכול עלה. הממשלה עושה קיצוץ רוחבי – מקצצת בתקציבי משרדי הביטחון, הבריאות והרווחה, אבל בכספים הקואליציוניים לא קיצצו גרוש אחד. קיצצו את השכר לעובדי המגזר הציבורי, לקחו יום הבראה לעובדים. בתקציב הזה אין שום תשובה לבעיות היסוד של המשק הישראלי".

 

ח"כ בני גנץ: "את התקציב הזה ירגישו כל אזרחי ישראל כל השנה ואתם תשלמו בסופו של דבר את החשבון. הניתוק והיהירות שלכם יחזרו אליכם עם ריבית. זה תקציב בלי מנועי צמיחה, בלי חזון ובלי ניצול ההישגים של מערכת הביטחון במלחמה. התקציב הזה הוא סמל לסיאוב, ניתוק ויהירות של הממשלה. סמל של חוסר הבושה. אנחנו נתקן וזה לא ייקח כל כך הרבה זמן".     

 

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "בתקציב יש את כל מה שצריך כדי לנצח בחזית ובעורף. ניגשנו כולנו לתקציב הזה מתוך תחושת שליחות ואחריות גדולה של הממשלה, השלטון המקומי, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות. וזאת בגיבוי מלא של עם ישראל והחברה האזרחית. קידמנו מהלכים שיתמכו בצמיחה ויאפשרו לכלכלה הישראלית לשמור על חוסנה ולהמשיך לשגשג. זהו תקציב מלחמה ובעזרת השם הוא יהיה גם תקציב הניצחון".

 

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "מה שמונח פה היום הוא לא תקציב, זו גניבה. זהו השוד הגדול בתולדות המדינה. אתם גוזלים את כספו ועתידו של מעמד הביניים הישראלי. של הציבור היצרני, שעובד, משלם מיסים, מתגייס לצבא. התקציב הזה הוא אסון כי הוא מתנכל לאנשים שמחזיקים את המדינה הזו בחיים. מעמד הביניים הישראלי. הם הכלכלה, הם הביטחון. הם האנשים שבלעדיהם אין מדינה".

 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "התקציבים שמקבל הציבור החרדי מיועדים לאותן מטרות שמקבלים כלל אזרחי ישראל. האם ילד חרדי לא זכאי למערכת חינוך, לרווחה, לבריאות ולתשתיות? הציבור החרדי תורם לכלכלה ולחברה. שיעור התעסוקה החרדי עולה בהתמדה, אלפי חרדים עובדים, יוזמים ומובילים את המשק. מדובר בניסיון לפגוע בציבור שלם. התקציבים הללו אינם טובה של אף אחד. הציבור החרדי אינו אויב – הוא שותף וחלק בלתי נפרד מהעם הזה".  

 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תקציב המדינה משקף את סדרי העדיפויות המתוכננים של הממשלה, ומתייחס לצרכים שהיא רואה לנגד עיניה במועד גיבוש התקציב. התקציב מגובש מתוך ידיעה שצורכי המדינה משתנים, ומתוך הבנה שאין כוונה לשתק את יכולתה של הממשלה להמשיך לקבל החלטות ולקבוע מדיניות במהלך השנה - גם אם אלה משפיעים על התקציב.

 

הדבר מקבל משנה תוקף השנה, לנוכח המצב הביטחוני שהחל ביום 7 באוקטובר 2023, עם מתקפת הטרור הרצחני שבעקבותיה החלו פעולות צבאיות משמעותיות, הוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל" והוכרז על מצב מיוחד בעורף. הצרכים הרבים שעלו בעקבות הלחימה והמצב המיוחד, ובכללם סיוע ושיקום העורף, חייבו הוצאות תקציביות משמעותיות כבר בשלהי שנת 2023 וסכומים משמעותיים אף יותר בשנת 2024".​

 

 

מהפכה חסרת תקדים בקידום התחבורה הציבורית בישראל ומאבק בתאונות הדרכים

 

השרה רגב: ״התקציב החדש שאושר מציב את התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות הלאומי ומשקף שינוי תפיסתי מהותי בראיית התחבורה כמנוע צמיחה וכאמצעי לצמצום פערים חברתיים״.

 

כנסת ישראל אישרה את תקציב התחבורה לשנת 2025, המציג רפורמות והשקעות המבקשות לחולל מהפכה במערך התחבורה הציבורית. התקציב מבטא חזון לאומי רחב שמובילה השרה רגב לחיבור מדינת ישראל, תוך שימת דגש על מוביליות חברתית, פיזור אוכלוסייה, צמצום תאונות הדרכים והפחתת הגודש.

 

 

הנתונים מעידים על מגמת עלייה משמעותית בשימוש בתחבורה הציבורית, כאשר בשנת 2024 נרשמו 904 מיליון נסיעות - המספר הגבוה ביותר אי פעם במדינת ישראל. נתון זה מבטא את הצורך בהשקעה מאסיבית בחיזוק התחבורה הציבורית בישראל.

 

להלן התוכניות והרפורמות:

 

תכנית "מחברים את ישראל": הקמת רשת רכבות מהירות מקרית שמונה ועד אילת לנוסעים ומטענים. בעלות של כ-20 מיליארד שקלים. הרשת תכלול בין היתר, קו רכבת חדש אשר יחבר את קריית שמונה וסביבותיה לרשת הרכבות הארצית, רכבת מהירה בין תל אביב דרך נתב"ג לבאר שבע, קו רכבת מהירה בין באר שבע דרך דימונה ועד אילת. מטרתה של התוכנית היא לחבר בין הפריפריה למרכז באמצעות רשת מסילתיות ארצית שתייצר מוביליות חברתית ופיזור של האוכלוסייה ואפשרויות למתן תעסוקה.   

 

רפורמת "צדק תחבורתי" מתרחבת: הוזלה משמעותית של מחירי התחבורה הציבורית לכ-75% מהציבור. אזרחים ותיקים מגיל 67 ומעלה ייהנו מנסיעות חינם בכל אמצעי התחבורה הציבורית, במקום גיל 75 כיום. כמו כן, תושבי אזורים במדד החברתי-כלכלי 1-5 יזכו להנחה בגובה 50% ממחיר המנוי החודשי, וזאת בנוסף למגוון הפטורים וההנחות שנכנסו כבר לתוקף לפני מספר חודשים, כגון: שנה נסיעה לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי, הנחה לבני נוער 18-26, אנשים עם מוגבלות ותושבי הפריפריה הגאוגרפית. מטרתה של הרפורמה הוא לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית ולהפחית את יוקר המחיה.

 

רשת BRT ארצית: הקמת רשת אוטובוסים רבי קיבולת ומהירים שיחברו בין היישובים אל האבים התחבורתיים בעלות של 20 מיליארד שקלים. בנוסף לפיתוח רשת מסילות הרכבת, הרכבות הקלות והמטרו, מקדם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות חברת נתיבי איילון, תוכנית רב שנתית בהיקף חסר תקדים לפיתוח רשתות BRT במטרופולינים בארץ. התכנית תביא להגדלת הנגישות של האזרחים למערכת הסעת ההמונים וצפויה לשרת כמיליון תושבים וחצי מיליון מקומות תעסוקה, כחלק חיוני מהעתיד התחבורתי של מדינת ישראל.

 

שדרוג מערך התחבורה הציבורית בישראל: תוספות שירות בעלות של 250 מיליון שקלים שמטרתן הגדלה משמעותית של תדירויות קווי האוטובוס, שיפור האמינות בקרב ציבור הנוסעים, הוספת מקומות עבודה והגדלת צי נהגי התחבורה הציבורית.

 

מאבק בתאונות דרכים: השקעה בתשתיות ובמוקדי סיכון לשדרוג כבישים, טיפול בכבישים אדומים ופיתוח תחבורה עירונית ובינעירונית, שיתופי פעולה חוצי משרדים ורשויות מקומיות במטרה לשפר את הבטיחות בכבישים העירונים, העלאת מודעות לסכנות בדרכים ושינוי תרבות הנהיגה בישראל. כל זאת במטרה להביא לידי שינוי ממשי שיצמצם את מספר התאונות וההרוגים בכבישי ישראל.

 

בנוסף לתוכניות והרפורמות הללו, אושר בתקציב הנוכחי עוד פרויקטים חשובים לרבות: הגדלת התקציבים לסל בטיחות בדרכים, טיפול בכבישים אדומים, שדרוג כביש 40 , הארכת כביש 6 דרום (שוקת- נבטים), הוזלת תעריף הנסיעה לכלל אזרחי ישראל בכביש 6 במקטעים החדשים ופיתוח תשתיות תחבורתיות ליישובי החברה הדרוזית והערבית בפרט ובכל רחבי הארץ ככלל.

 

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: ״התקציב שאושר יאפשר להוציא לפועל את החזון שאני מובילה לחבר את כל חלקי הארץ באמצעות תחבורה ציבורית נגישה עם קישוריות וחיבוריות מיטבית. חיבור הארץ יפזר את האוכלוסייה באופן שיאפשר מוביליות חברתית ואיכות חיים גבוהה לכל אזרחי ישראל. התקציב החדש שאושר מציב את התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות הלאומי ומשקף שינוי תפיסתי מהותי בראיית התחבורה כמנוע צמיחה וכאמצעי לצמצום פערים חברתיים. כמו כן, התקציב הנוכחי שם דגש מהותי במאבק בצמצום תאונות הדרכים. מערכת תחבורה מתקדמת היא לא רק תשתית פיזית, אלא גם תשתית חברתית המאפשרת שוויון הזדמנויות אמיתי".

 

מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: ״התקציב שאושר בהובלת שרת התחבורה רגב  מהווה מהלך אסטרטגי משמעותי בפיתוח התשתיות התחבורתיות של מדינת ישראל, קידום התחבורה הציבורית, מאבק בצמצום תאונות דרכים והקלה בגודש. מדובר בתקציב משמעותי המאזן בין צרכים לאומיים לבין יעדים חברתיים, תוך מתן דגש על הרחבת התחבורה הציבורית, חיבור בין כל חלקי הארץ ושיפור הנגישות. אישורו של התקציב יאפשר צמצום פערים וקידום מוביליות חברתית."