אנחנו יכולים להסתכל על מצלמות האבטחה, להבין מעוברי אורח מה קרה ולפסוק האם אותו נהג אשם במה שקרה כן או לא. אבל יש תחומים בהם אנחנו נכנסים לשטח האפור, בו אין לנו ממש עובדות מוצקות להיאחז בהן. במקרים הללו, אנחנו נרצה לפנות לכלי מחקרי יישומי, כמו סקרי דעת קהל, כדי להבין, האם הטענה של הטוענים בתיק אכן טענה שיש בה עניין אמיתי? מדובר על תחום מרתק בעולם המשפט ואם אתם רוצים לשמוע על זה עוד, במאמר הבא תוכלו לקבל את כל המידע הרלוונטי עבורכם.

באילו מקרים נרצה לקבל משוב מהציבור

נעלה דוגמא תיאורטית. למשל, נציגים של תביעה ייצוגית יכולים לטעון כי חברה מסוימת שינתה את הטעם של מוצר פופולארי. מה שהוביל לכך שהצרכנים שילמו את אותו הסכום עבור מוצר שעל פניו, נדמה כי הוא המוצר המוכר והאהוב ועם זאת, הוא כבר לא איכותי כבעבר. במקרה כזה, בית המשפט יכול לשאול, האם באמת מרגישים בהבדל בטעם או במרקם של המוצר? כאן אנחנו נכנסים לעולם של השערות. הרי כל צד, הנציגים של החברה והטוענים בתביעה הייצוגית, כל אחד מהם ינסה לשכנע כי דעתו היא הצודקת ,אבל באותה נשימה, איך השופט יכול לדעת מה היה טיב המוצר לפני שבועיים ומה טיבו עכשיו ? הפתרון לכך הוא לערוך סקר דעת קהל. אנחנו נרצה לערוך מחקר יסודי, לקחת קבוצה של אנשים ולשאול אותם, מה עמדתם בנוגע לאותו מוצר. אם נצליח להוכיח כי אחוז גדול מהנבדקים תומך בעמדה של התובעים בתיק, הרי שהשופט יפסוק לטובתם. אם עיקר הנבדקים יענו כי אין כל הבדל בטיב המוצר, התשובה של בית המשפט תהיה אחרת. אנחנו מדברים על דוגמא אחת מיני רבות כמובן. חשוב לזכור כי כל מקרה נבדק לגופו של עניין וכי גורמים שונים יכולים להכריע בתיק כזה או אחר.

לא כל אחד יכול לשמש מומחה בתחום

כאמור, התפקיד של בית המשפט הוא לעסוק בעובדות ולא בדעות. לכן, הוא רוצה להשתמש במה שאנחנו נגדיר בתור ראיות מוצקות. אם למשל, יתברר כי הסוקרים הם סוקרים לא מקצועיים אשר פועלים בניגוד לכללים, הרי שעורכי הדין בצד הנתבע יטענו, בצדק, כי התוצאות של הסקר לא מהימנות. חוות דעת באמצעות סקרים לבית משפט אם כן, צריכה להתקבל רק אחרי שנערך סקר מעמיק אשר נערך בהתאם לכללים מחמירים.

יש כמה פרמטרים לפיהם נוכל לקבוע האם מדובר על סקר מהימן כן או לא:

1. זהותו של הסוקר: באופן טבעי, נרצה להבטיח כי אין קשר בין הסוקר ובין מי מהצדדים המיוצגים בתיק, כדי שנהיה בטוחים כי מדובר על מחקר ניטרלי לחלוטין.
2. הסוקר צריך להוכיח כי יש לו את הידע הנדרש בתחום: מעבר לניסיון, נרצה להבטיח כי אותו סוקר קיבל הכשרה בתחומים אשר יכולים להיות רלוונטים לנושא, כמו פסיכולוגיה או סוציולוגיה.
3. הסוקר יראה את השאלות ויבטיח כי הן משקפות בצורה הטובה ביותר את הדילמה: מי שעוסק בעולם הסקרים יודע כי יש משמעות דרמית למיקום השאלה בסקר לדוגמא או לאופן בו מנוסחת השאלה. לכן, ניסוח השאלה לכתחילה זו עבודה לא פשוטה ובית המשפט ירצה לדעת כי העבודה נעשתה על הצד הטוב ביותר.
4. הסוקר יוכיח כי הניתוח של הממצאים נעשה על פי אמות המידה המחקריות המוכרות: הניתוח של חוות דעת באמצעות סקרים לבית משפט זו גם כן לא עבודה קלה ואנחנו נרצה כמובן לקבל את המידע ממי שיודע איך לבצע את העבודה הזו כמו שצריך.