הכנסת אישרה הרכב ועדת התכנון

 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 151), התשפ"ד-2024. 50 חברי כנסת תמכו בהצעה, 36 התנגדו לה.

 

על פי ההצעה שדנה בתיקון להרכב מוסדות התכנון, נקבעה כי במועצה הארצית יהיו חברים גם נציג השר ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ונציגים של האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית. עוד קובע התיקון כי ממלא המקום מטעם המהנדסים והאדריכלים יהיה מקרב ארגון המייצג את הקבלנים, ובנוסף תורחב האפשרות למינוי נציג מהמוסדות להשכלה הגבוהה. 

 

גם בהרכב הוועדה לתשתיות לאומיות יחול תיקון, ויתווסף נציג לארגון העוסק בחברה ורווחה, וכן משקיף של רשות הטבע והגנים. בנוסף, בוועדות המחוזיות יתווסף נציג של ארגון העוסק בחברה ורווחה ונציגים של משרד החקלאות ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. עוד על פי התיקון, בוועדה לשמירת הסביבה החופית ובוועדה לשמירה על הקרקע החקלאית יתווספו נציגים של משרד החקלאות ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי.

 

הרכב המועצה: 32 נציגים, שליש מתוכם נציגי משרדי הממשלה, שליש נציגי רשויות מקומיות ושליש נציגי ציבור ובעלי מקצוע בתחום התכנון והבנייה. למועצה הארצית מספר ועדות משנה שונות הכוללות בין השאר את: ועדת משנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הולנת"ע)

ועדות התכנון והבנייה במדינת ישראל הוקמו מכוח חוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965. תפקידן מתחיל בייעוץ לממשלה בנושאי קביעת מדיניות התכנון במדינת ישראל, ובאישור תוכניות תוך שמירה על מדיניות הממשלה, ומגיע עד הוצאת היתרי בנייה ואישור הקלות בנייה ברמה המקומית.

 

ועדות התכנון השונות מאוישות על ידי נציגי משרדי הממשלה, נציגי הרשויות המקומיות, בעלי מקצוע בתחום התכנון והבנייה ונציגי ציבור.

 

לפי פרק ב' לחוק התכנון והבנייה, הוקמו במדינת ישראל ועדות תכנון המסודרות לפי היררכיה תכנונית וכוללות בין השאר את:

 

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא, על פי חוק התכנון והבנייה, המוסד התכנוני העליון במדינת ישראל לתכנון ובנייה, ונכפות עליה רק החלטות ממשלת ישראל. במסגרת הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל במסגרת החוק לתכנון ולבנייה, הוסדר מודל תכנוני היררכי הבנוי ממועצות לתכנון ובנייה. מתחת למועצה הארצית בהיררכיה, קיימות הוועדות המחוזיות ולמטה קיימות הוועדות המקומיות או האזוריות. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא חלק ממנהל התכנון וככזה היא יושבת תחת משרד הפנים. בראש המועצה יושב נציג שר הפנים.[1]
מבנה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה
 

המועצה מורכבת מ-32 חברים: 11 חברי ממשלה או נציגיהם, נציג רשות הטבע והגנים, חמישה נציגי ראשי ערים, שלושה נציגי מועצות מקומיות, שני נציגי מועצות אזוריות, נציג המהנדסים והאדריכלים, נציגת ארגוני הנשים, נציג המוסדות האקדמיים באופן מסורתי מטעם הטכניון, נציג המוסדות המיישבים, סוציולוג, נציג ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, נציג הדור הצעיר. כאשר בראש המועצה הארצית עומד נציג שר הפנים בהוראת שעה לחמש שנים. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה רשאית למנות לעצמה מבין חבריה ועדות משנה לתכנון ולבנייה, ועדות קבועות או ועדות לנושאים מסוימים, וההחלטות של ועדות המשנה הם בעלות תוקף כמו של המועצה הארצית.
 

 

תפקידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הם:

ייעוץ לממשלה בכל הנוגע לביצוע חוק התכנון והבנייה.
מתן אישור לתוכניות מתאר מחוזיות, בכפוף להחלטת המועצה ולמדיניות התכנון.
השתתפות בהכנת ובבדיקת החקיקה הדרושה להפעלת החוק.
מתן ההוראות הדרושות לעריכת תוכניות המתאר הארציות, הערכת אותן תוכניות וקבלת החלטות על הגשתן לאישור הממשלה.
תכנון תוכניות מתאר ארציות כאשר תוכניות אלו יכללו תכנון לשטח המדינה כולה והנחיות לוועדות המחוזיות בנושא ייעודי הקרקע ושימושה, ושמירה על ייעוד של קרקעות חקלאיות, אזורי תעשייה ושטחי הפקת מחצבים, תחנות כוח, נמלים ושדות תעופה, דרכים ואזורי בנייה למגורים.
מתן הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי טבע ונוף ושטחים פתוחים.
דיון בעררים על החלטות הוועדות המחוזיות.