זכאות לרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ יוסי יונה, וחברות וחברי כנסת רבים נוספים, לתקן את חוק המהנדסים והאדריכלים, כדי לטפל באפליה בזכאות לרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בין בוגרי הטכניון לבוגרי מוסדות אחרים.

ההצעה נועדה לאפשר לכל מי שהשלים חובותיו בתואר ראשון בתחומי ההנדסה או האדריכלות, במוסד שקיבל הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה, להירשם באופן שווה בפנקס המהנדסים והאדריכלים ולקבל הזדמנות שווה בשוק העבודה.

עוד אושר לאפשר לסטודנטים באדריכלות או באדריכלות נוף להתחיל בהתמחות עוד לפני סיום התואר.

היו"ר כבל הזכיר כי הוועדה קיימה דיון ראשון בהצעה לפני שנה בדיוק, ובכוונתו לקדם את ההצעה כך שמעמדם של כל המוסדות המוכרים יושווה למעמד הטכניון.

"ברוך השם תם עידן המוסדות המיוחדים", אמר. ח"כ יונה הוסיף כי הצעת החוק שהגיש ואושרה היום יצרה שינויים משמעותיים שיטיבו עם הסטודנטים לאדריכלות בתהליך הלימודים וההתמחות ואמר: "עשינו עוד צעד בדרך לרפורמה כוללת בתנאי ההתמחות והרישיון של הסטודנטים לאדריכלות בישראל".

נציגת משרד הכלכלה והתעשייה, עו"ד נטע ברנר נאור, אמרה כי כאשר חוקק החוק המהנדסים והאדריכלים הטכניון היה המוסד היחידי שבו לימדו הנדסה ואדריכלות, ולכן הוא זכה למעמד עליון ובוגריו נהנו מרישום אוטומטי בפנקס האדריכלים והמהנדסים. זאת בעוד שסטודנטים של מוסדות אחרים, שקמו מאוחר יותר, היו צריכים לקבל הכרה של ועדה שמינתה המועצה להשכלה גבוהה, ורק לאחר מכן להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים. כיום המצב שונה, ולכן הציע ח"כ יונה לתקן את החוק ולמנוע מצב שבו לטכניון יש מעמד עליון ולהשוות אליו את יתר המוסדות המוכרים בארץ.

עו"ד ברנר נאור הסבירה כי הרישום יתבצע לאחר בקרה של משרד הכלכלה שמקצועות הליבה אכן נלמדו. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא, שנמנע בהצבעה, אמר כי צריך לוודא שקורסי הליבה אכן נכנסים לתוכנית הלימודים עוד לפני שהסטודנטים מתחילים את הלימודים. עו"ד ניר מועלם מהטכניון הוסיף כי משרד הכלכלה לא אמור לפקח על התכנים של המוסד, אלא המועצה להשכלה גבוהה ואמר: "יש כאן כוונה למשטר אותנו ולקבוע איזה מקצועות עיקריים נלמד".

נציג הלשכה המשפטית של המועצה להשכלה גבוהה, נדב שמיר, אמר כי קיים תיאום בין המל"ג למשרד הכלכלה והרצון הוא לעגן את התיאום הזה בחוק. הוועדה אישרה את ההצעה, כאמור, אך היו"ר כבל דרש מהצדדים להתייחס להערות ולבצע תיקונים, ככל שיידרש, במהלך הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. כמו כן אושר סעיף המקל על התחלת ההתמחות ומאפשר לסטודנטים להתחיל להתמחות כבר באמצע השנה הקודמת לשנה האחרונה, ובתנאי שתקופת ההתמחות החופפת ללימודים לא תעלה על שנה.

בנוסף לכך ביקש משרד הכלכלה והתעשייה להוסיף להצעה סעיף שיאפשר לשר לתת רישיון זמני למהנדס או אדריכל ממדינת חוץ, לתקופה שלא תעלה על שנה, עם אפשרות להארכה לשנה נוספת.

זאת בכפוף לתנאים הבאים: שירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים; שיהיה רשאי לתכנן את המיזם שלשמו הוזמן לישראל גם במדינתו; שהוא בעל מוניטין ומומחה בעל שם בתחומו; שביצע בעבר מיזם דומה או מקביל ושהוזמן לישראל לתכנון או ביצוע מיזם שעלותו עולה על 100 מיליון דולר. כמו כן הוצע שהוא יפעל בישראל אך ורק בליווי מהנדס או אדריכל ישראלי לצורך הנחייתו באשר לכללים והחוקים הנהוגים בישראל.

ח"כ יונה אמר כי אין לו התנגדות להוסיף את ההצעה, ועו"ד ברנר נאור הסבירה כי ישראל מתפתחת בשנים האחרונות ומבוצעים בה פרויקטים אדירים של גשרים ומנהרות, שלרוב נעשים על ידי חברות זרות.

עו"ד מועלם התנגד לסעיף ואמר כי הוא "השתחל" להצעת החוק ותהה איך אפשר להעריך מוניטין. מנהלת הרגולציה של איגוד המהנדסים, עו"ד עינת פישר לאלו, התנגדה גם היא והציעה לאפשר לאותם מומחים לעבוד כיועצים של המהנדסים הישראלים.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא התנגד, אך הסעיף אושר בתמיכת ח"כ יונה והיו"ר כבל. היו"ר כבל אף הוסיף ודרש כי הסעיף ינוסח כך שהוא לא יפגע במהנדסים ובאדריכלים הפועלים בארץ, ודרש לעשות זאת בתיאום עם הטכניון ואיגוד המהנדסים, ושייתן מענה לשאלת האחריות במקרה של כשלים.