הישגים בשפה של תלמידי יסודי יוצאי אתיופיה
לראשונה, ההישגים בשפה של תלמידי יסודי יוצאי אתיופיה מרקע חברתי כלכלי נמוך בשנת תשפ"ג גבוהים יותר מאלה של תלמידים דוברי עברית מרקע דומה.
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך דו"ח חדש שהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך מפרסמת היום (א') מצביע על כך שפערי ההישגים בשפה בין יוצאי אתיופיה לבין שאר דוברי העברית הולכים ומצטמצמים. בתשפ"ג, לראשונה, הישגי תלמידים יוצאי אתיופיה מרקע חברתי-כלכלי נמוך בכיתות ד' - גבוהים יותר מאלה של תלמידים דוברי עברית מרקע דומה.
שר החינוך, יואב קיש:"הנתונים והמגמה עליה הם מצביעים מעידים על תנועה בכיוון הרצוי והנדרש. השפה העברית היא מפתח הכניסה לכל תחומי הדעת ומנבא מרכזי להצלחה לימודית. כשר חינוך, נושא זה קרוב במיוחד לליבי, ומשרד החינוך בראשותי מחויב להמשיך ולחזק את המגמה החיובית הזו".
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני:"הנתונים המוצגים היום אינם רק מספרים - הם משקפים סיפור הצלחה של התלמידים ושל מערכת החינוך כאחד. הצמצום העקבי בפערים מעיד על אפקטיביות התכניות והמשאבים שהושקעו לאורך השנים. משרד החינוך ימשיך לפעול בנחישות להעמקת מגמות אלו, מתוך הכרה בחשיבות השפה העברית כמפתח להצלחה אקדמית וחברתית".
מניתוח הנתונים, עולה שמגמת ההשתלבות בחינוך של יוצאי אתיופיה נמשכת, ואף הואצה בשנים האחרונות. פערי ההישגים בין תלמידים יוצאי אתיופיה ושאינם יוצאי אתיופיה ביסודי ובחטיבות הביניים) הולכים ומצטמצמים באופן עקבי ומשמעותי משנת תשע"ה (2014/2015) ועד למדידה האחרונה בשנת תשפ"ג (2022/2023).
ביסודי, הפערים ביניהם ניכרים בעיקר בממד הפרשנות וההערכה של טקסטים. עוד נמצא שיוצאי אתיופיה מגלים יותר הנאה ועניין בשיעורי העברית ביחס לחבריהם. בחטיבות הביניים, תלמידים יוצאי אתיופיה מדווחים על תחושת מסוגלות נמוכה בלימודי העברית, אך הם מייחסים לה חשיבות רבה יותר, בהשוואה לשאר התלמידים דוברי העברית.