בני נוער פיתחו מיזמי תמיכה נפשית בהתקפי חרדה

 

בני נוער מהנגב והעוטף השתתפו השבוע בהאקתון הנוער הגדול בישראל, ופיתחו מיזמים טכנולוגיים חדשניים לסיוע בשיקום גופני ונפשי של פצועי צה"ל במסגרת תוכנית ניצנים

בין הפתרונות שפותחו בהאקתון היה פיתוח חדשני של תלמידים מהדרום, אשר יצרו צ׳אט GPT המעניק תמיכה נפשית ראשונית בהתקפי חרדה, בהשראת אירועים שקרו ב-7.10.

 

יותר מ-1,000 בני נוער מהדרום, הצפון ומרחבי הארץ השתתפו באירוע השיא של תוכנית "ניצנים": האקתון הנוער השנתי הגדול בישראל, שנערך באקספו תל אביב. במהלך יום מרתוני של פיתוח וחדשנות, בליווי מנטורים מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל, תעשיית ההייטק והדיגיטל הלאומי, הציגו המשתתפים פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך לשלושה אתגרים מרכזיים שמלחמת "חרבות ברזל" החריפה: חוסן נפשי, חינוך ותוצרת כחול-לבן.

 

אחד המיזמים שבלט באירוע הוא פיתוח של קבוצת תלמידים מהדרום – ליה אבגי מאולפנת נתיבות, עומר כספי מתיכון זילברמן באר שבע ואריאל קניטורק ממקיף א' – שפיתחו מערכת בינה מלאכותית רפואית, בדומה ל-ChatGPT, המעניקה סיוע מיידי בזמן התקפי חרדה או מצוקה רפואית. את הפיתוח יזמו החניכים בעקבות ה-7.10 עם תקווה לימים טובים יותר. ליה אבגי מנתיבות משתפת: "לצערנו אנחנו פוגשים בכל פינה אנשים שחווים קשיים בריאותיים מהתקפי חרדה בעקבות ה-7.10".

 

נשיא אוניברסיטת בן גוריון, דני חיימוביץ, דיבר עם הצוות לאחר ההצגה ואמר שהוא סידר להם כבר עבודה. בנוסף, אחד מהם, חניך מבאר שבע, קיבל הודעה בזמן האקתון שהתקבל למצוב – טופ של הסייבר במערך התקשוב. מדובר בשני תלמידים יוצאי דופן, עומר כספי ואריאל קניטורק, שמגיעים ממשפחה בדרום, והם מייצגים את הכישרון והיכולת של בני הנוער מהאזור.

 

במהלך ה-7.10 היו מקרים רפואיים רבים שלא קיבלו מענה, בעקבות העומס הכבד על המוקדים והכאוס, שבו שום דבר לא היה ברור. אנשים רבים נפצעו, נרצחו ולא קיבלו טיפול רפואי בזמן, שיכול היה להציל אותם. שם התחיל הרעיון של מענה רפואי עם צ׳אט – לא בדיוק עוזר רפואי סטנדרטי, אלא עוזר רפואי אישי שיכול לספק תמיכה פיזית ונפשית. המערכת שלנו מאפשרת לאדם שחווה התקף חרדה, החמרה במצב הבריאותי או תסמינים לא ברורים, לפנות ולקבל מענה מיידי והמלצות להמשך.

 

המערכת מתפקדת בדיבור או בכתיבה, מזהה סימנים למצוקה דרך ניתוח קול וטונציה, ויודעת להמליץ על פעולות – מפנייה לגורמי חירום ועד הנחיות להתמודדות עצמית. הפיתוח נעשה בליווי נשות מקצוע רפואיות ומתמקד אך ורק בתחום הרפואה.

 

ליה, אחת מהחניכות השותפות במיזם הוסיפה: "האתגר המרכזי שלנו היה בניית מערכת מורכבת שלא מסתכמת רק במתן עזרה, אלא כוללת מנגנון חכם ומתפקד באופן רציף. המערכת שלנו לא רק מספקת מידע רפואי, אלא גם מנתחת ומתרגמת בין דיבור לטקסט ולהפך. המשתמש יכול לדבר, המערכת מתרגמת את דבריו לטקסט, ואז משמיעה לו בחזרה את המידע בקול. תהליך זה יוצר מעגל עבודה רציף, מה שמוסיף מורכבות לפיתוח."

 

בנוסף, המערכת מבצעת מעקב מתמשך אחר כל מטופל ומעדכנת באופן שוטף את הפרמטרים הרפואיים שלו. "היה חשוב לנו שהמערכת תהיה דינמית וגמישה, כך שתוכל לפעול בכל מצב ולהתאים את עצמה למשתמשים שונים", הסבירה ליה.

 

תוכנית "ניצנים", שיזמה את ההאקתון, פועלת לשילוב בני נוער מהפריפריה ביחידות טכנולוגיות בצה"ל ובתעשיית ההייטק. מאז תחילת המלחמה, קלטה התוכנית מאות חניכים מצטיינים מעוטף עזה והדרום המותקף. ההאקתון הוקם והובל על ידי תוכנית "ניצנים" מבית עמותת "בנתיבי אודי", המתמחה בהכשרת נערות ונערים מהפריפריה להשתלבות ביחידות הטכנולוגיות ובהייטק, באמצעות מסלול טכנולוגי בת שלוש שנים. התוכנית זכתה בפרס הרמטכ"ל לשנת 2022 ופועלת בשותפות עם צה"ל, משרדי ממשלה, חברות בתעשייה ופילנתרופיה מובילה. בין היישובים הפעילים בתכנית ניתן למצוא את אופקים, שער הנגב, אשכול, חוף אשקלון, נתיבות, דימונה, באר שבע, אשדוד, אשקלון, רמת נגב, מרחבים, ירוחם, טבריה, בית שאן, עפולה, קריית גת, כפר סילבר ועוד.

 

מנהלת תכנית ניצנים, סא"ל במיל׳ קורין כהן מתוק, סיכמה: "אין ספק שמלחמת חרבות ברזל השאירה בכולנו צלקות ופצעים מסוגים שונים. לצד הכאב, חשוב לנו ב'ניצנים' לשמור על תקווה ואופטימיות, ולפעול למען עתיד טוב יותר, תמיד ובמיוחד עכשיו. בהאקתון השנה בחרנו להתמקד בצמיחה – איך לוקחים את תחומי החיים שנפגעו בזמן המלחמה ופועלים על מנת לשקם אותם. בני הנוער שהשתתפו בהאקתון והגיעו מהדרום, הצפון וממרכזי המפונים הם בני נוער מדהימים, יצירתיים ומבטיחים, וההאקתון הזה הוא רק הצעד הראשון למעוף הענק שיתחולל בישראל בעקבות רוח היוזמה והערכים שלהם".