"להפוך את ישראל למקום הטוב ביותר בעולם לילדים"
הכנס השנתי של ארגוני הנוער, שיתקיים בשבוע הבא בירושלים, יעסוק השנה ביוזמה שאפתנית, להפוך את ישראל למקום הטוב ביותר בעולם לגדל בו ילדים, במסגרת הכנס יוצגו תוכניות חדשות לחיזוק מנהיגות הנוער, לכידות חברתית ושיקום הצפון, לצד מיזמים חדשניים למתן מענה חינוכי לילדי פצועי וחללי צה"ל.
מחקר קובע:
השתתפות בני נוער בחינוך בלתי פורמלי ופעילות ארגוני נוער, בתקופת מלחמה מחזקת את החוסן הנפשי ומפחיתה תחושות מצוקה
אחד הנושאים המרכזיים שיעלו השנה הוא השפעת החינוך הבלתי פורמלי על חוסן בני הנוער, על רקע מחקר שהסתיים באחרונה אשר ממצאיו יוצגו במהלך הכנס.
המחקר, נערך על ידי צוות חוקרים מובילים: ד"ר מירי גולדרט, הקריה האקדמית אונו, פרופ' אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית, ד"ר ירון סלע, אוניברסיטת רייכמן, שרון קייזר-הלר, הקריה האקדמית אונו והאוניברסיטה העברית ודנה קצוטי, האוניברסיטה העברית, ובחן את החוסן הפסיכולוגי של בני נוער בתקופת מלחמת חרבות ברזל והשפעותיה.
ממצאיו מצביעים על קשר הדוק בין השתתפות בתוכניות חינוך בלתי פורמלי ובהן במסגרת ארגוני הנוער הפועלים בישראל, לבין רמות גבוהות יותר של חוסן נפשי, תחושת משמעות ויכולת התמודדות עם מצבי חירום. בני נוער שלקחו חלק במסגרות בלתי פורמאליות דיווחו על רמות גבוהות יותר של רווחה סובייקטיבית, אמפתיה והתמודדות עם לחץ, בהשוואה לבני נוער שלא השתתפו בפעילויות מסוג זה. עוד נמצא כי בני נוער שנאלצו להתפנות מבתיהם במהלך המלחמה חוו ירידה משמעותית בתחושת הביטחון האישי, אך אלו שהשתתפו בתוכניות חינוכיות גילו גמישות רגשית גבוהה יותר, מה שסייע להם בהתמודדות עם האתגרים.
המחקר גם מדגיש את השפעת הרשתות החברתיות על בני הנוער בתקופה זו. נמצא כי משתתפי תוכניות ההסברה ברשת, היו חשופים יותר לתכנים קשים, אך במקביל נהנו ממעורבות הורים גבוהה יותר בפעילותם ברשתות החברתיות, מה שסייע בהתמודדות עם השפעות המלחמה. לעומתם, בני נוער שלא היו מעורבים בפעילות חינוכית דיווחו על צריכת תוכן פאסיבית מוגברת ועל תחושות מצוקה גבוהות יותר.
ממצאי המחקר מספקים תמונת מצב משמעותית על חשיבות ההשקעה בחינוך הבלתי פורמלי ככלי מרכזי לחיזוק חוסן הנוער בישראל. הם מחזקים את הצורך בפיתוח תוכניות רחבות היקף שישלבו יותר בני נוער בפעילויות קהילתיות, חינוכיות והתנדבותיות, במיוחד באזורים מוחלשים ובתקופות משבר. במסגרת התוכנית הלאומית שתוצג בכנס, יינתן דגש מרכזי על הרחבת מסגרות מנהיגות הנוער, פיתוח תוכניות לתמיכה נפשית והגברת המעורבות החינוכית של בני נוער גם מעבר לשעות הלימודים.
ד"ר מירי גולדרט, מצוות החוקרים, מסרה לקראת הצגת הממצאים בכנס: "הממצאים שלנו מצביעים בבירור על כך שחינוך בלתי פורמלי אינו רק פעילות פנאי – הוא משמש כמנגנון קריטי לחוסן נפשי והתמודדות של בני נוער עם מצבי משבר. בני נוער שהיו מעורבים במסגרות כמו מועצות תלמידים, מש"צים ונוב"ה הפגינו רמות גבוהות יותר של תחושת משמעות, אמפתיה ויכולת הסתגלות, מה שמוכיח את חשיבות ההשקעה בתוכניות אלו, במיוחד בתקופות חירום".
הכנס ייפתח בנוכחות בכירים מעולם החינוך והחברה, ובהם ראש העיר ירושלים, משה ליאון, שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הנוער, וד"ר נטלי לוי, מ'מחליפים מילה' – 'יוזמות הנשיא למחר ישראלי משותף' מבית הנשיא. במהלכו יתקיימו מושבים שיעסקו בחיזוק החוסן הקהילתי, בהובלת בני נוער לשינוי חברתי ובמתן מענים מותאמים למצבי חירום. שיאו של הכנס יהיה בטקס הענקת אות מחנכי השנה, במסגרתו יוענקו אותות הוקרה ל-24 נשות ואנשי חינוך שפעלו ללא לאות למען חיזוק בני הנוער בישראל בתקופה מאתגרת זו.
לקראת הכנס מסר שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הנוער: "ממצאי המחקר מחזקים את חשיבות פעילותנו להעצמת כלל ארגוני הנוער הפועלים בישראל כמערכות חינוך בלתי פורמאליות. הכנס אותו אנו מקיימים הוא אירוע מכונן שיסמן שינוי בתפיסת המדינה כלפי החינוך הבלתי פורמלי. המחקר מוכיח את מה שידענו כבר שנים – חינוך בלתי פורמלי מציל חיים, מעצב מנהיגות ומחזק את החברה הישראלית. הכנס הזה הוא הזדמנות לקריאה משותפת – להפוך את השקעת המדינה בנוער לחלק בלתי נפרד ממדיניות החינוך והביטחון החברתי".
