ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן, בראשות ח"כ אביחי בוארון, קיימה דיון בנושא החלטת ממשלה 880, בנוגע לכללי קליטת מורים במזרח י-ם ויצירת מנגנון שיתוף נתונים בין משרדים אודות פשיעה לאומנית בקרב תלמידים.
 

חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מריה רבינוביץ' הציגה מחקר ממנו עולה כי שיעורי הפשיעה בקרב בני נוער במזרח ירושלים הם גבוהים ביותר, גם ביחס לקטינים ערבים וגם ביחסם לכלל אוכלוסיית הקטינים בארץ. זאת למרות הירידה שחלה במספר הקטינים ממזרח ירושלים להם נפתח תיק פלילי במשטרה: לפני עשור, בשנת הלימודים 2013-2014 עמד המספר על 961 תיקים ואילו בשנת 2022-23 המספר ירד ל-706.

השיעור הגבוה ביותר של הקטינים ממזרח ירושלים עם תיקים פליליים הוא בקרב הקטינים שאינם רשומים כלל כלומדים או שלומדים במוסדות החינוך לא מוכרים. שיעור עבירות ביטחון מכלל העבירות שבתוך התיקים שנפתחו לקטינים במזרח ירושלים עלה כמעט פי שלושה בעשור האחרון - מכ-10% בשנת 2013/14 לכ-28% ב-2022/23. בקרב תלמידי מוסדות חינוך של עיריית ירושלים 31% מהעבירות הן עבירות ביטחון. נתון נוסף שהוצג בדיון: כמחצית מעבירות הביטחון (46%) הן עבירות יידוי אבנים; כשליש נוסף מעבירות ביטחון נוגע לעבירות הסתה והסתה למרד.
 

בפתח הדיון אמר היו"ר ח"כ אביחי בוארון: "כיום אין מנגנון מסודר שאנשי משרד החינוך יכולים לקבל את הנתונים מהמשטרה ומהמשרד לביטחון לאומי, וישנם מאות תלמידים שנעצרים ומוגשים כנגדם כתבי אישום בגין עבירות טרור. למשרד החינוך אין כל מידע וכלים לטפל בבעיה, גם ברמה הפרטנית ללוות את התלמיד ולסייע לו לצאת מהפשיעה, וגם ברמה המערכתית לבצע מעקב ותוכניות התערבות בבתי הספר בהם מזהים שיש תלמידים רבים המעורבים בפשיעה לאומנית. אם לא נצליח לייצר את המנגנון הזה בעבודה בין משרדית, נגיש תיקון לחוק שיסייע לנו לבצע את זה".

מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך כרמית הרוש ביקשה לקבל את שמות הקטינים הנמצאים בהליך פלילי ובאיזה בית ספר הם לומדים בכדי להתאים את התכנית הלימודית לבית הספר, לספק תמיכה ממנהל בית הספר לתלמיד ומשפחתו: "הילדים האלה חווים אירוע קשה, אם לא ניתן להם תמיכה ומסגרת שתוציא אותם עם דעות שונות ושיקום אמיתי אין לנו זכות כמשרד חינוך שאמור לתת לילדים הזדמנות בחיים". נציגת המשרד לביטחון לאומי, רפ"ק תמר טופז שם טוב: "בהתאם להוראות החוק אין לנו אישור לפרסם שמות הקטינים שהיו מעורבים בעבירות. הליכים כנגד קטינים הם תמיד תחת איסור פרסום שמו, אלא באישור בית המשפט. בנוסף, המידע כולו מועבר למשרד הרווחה וזוהי אחריות משרד הרווחה להעביר את הנתונים". 

סמנכ"לית משרד ירושלים, לירון יפלח: "דרוש חיבור בין משרד הרווחה למשרד החינוך. משרד החינוך חייב לדעת את השמות בכדי לתת מענה ותמיכה לאותו אירוע. תפסיקו להסתכל על המגמה והפתרון הרוחבי, אלא על פתרון נקודתי וספציפי לכל בית ספר ומנהל בית ספר. זה לא כספים גדולים, אנחנו יצרנו את תכנית ה-30 שפונה רק לבני נוער עם עבירת ביטחון של יידוי אבנים. התכנית משקמת אותם, הופכת אותם למדריכים ובתמורה מוחקת להם את התיק הפלילי. תפנימו- מזרח העיר זה סיפור שונה מכל הארץ".
 

היו"ר בוארון הזכיר את הצעת החוק שהוא מקדם בימים אלה ולפיה מורים שילמדו תואר בחינוך ברשות הפלסטינית לא יקבלו הכרה בישראל: "בדיון למדנו כי אין מקור סמכות חוקי אשר מחייב את מדינת ישראל לקבל את התארים אשר נלמדים ברשות אלא זהו נוהג שהשתרש במהלך השנים, ואין לו עיגון חוקי".