רגעי הלחימה והאימה במשטרת שדרות

 

איציק אסקפה היה חבר בצוות הראשון שהקים את לוט''ר אילת, מתגורר בשדרות, מייחד אותו הערך הראשון בתחום המקצוע שזה חתירה למגע שהמלחמה על הבית.
 

איציק: "ב 7/10/23 בשעה 07:20 זיהיתי 2 מחבלים רצים מתחת לחלון שלי! האקדח בכספת ואני מכין קפה, אחרי צבע אדום ומטח מטורף של רקטות, אני שומע יריות, פותח את חלון המטבח שצופה לצד הדרומי של תחנת המשטרה בשדרות.

 

המקום בו הייתה ממוקמת תחהת המשטרה בשדרות

 

איציק אסקפה: "אני מזהה מהר מאוד שני מחבלים עם קלצ'ניקובים, אפודי קרב ובנדנה על הראש, רצים ונעלמים מעבר לפינה! הזיהוי שלי היה מהיר, עד כדי כך, שרק בדיעבד בצפייה בסירטון שצילמתי, זיהיתי שצמוד לגדר תחנת המשטרה הייתה קבוצה של שישה או שבעה מחבלים".

 

"לקח לי כמה שניות להאמין למה שאני רואה ושומע, לבשתי מכנסיים ארוכים להגן על הברכיים, נעלתי סנדלים להגן על כפות הרגליים, הוצאתי את האקדח מהכספת, אספתי שתי מחסניות נוספות לכיס, טלפון, סריקה נוספת מהחלון לוודא שלא מחכות לי הפתעות למטה".

 

"ירדתי לרדוף אחריהם, הם נעלמו, נתקלו באזרחים חמושים באומץ שירדו מהבית ברחו בחזרה לכיוון התחנה ושם חוסלו והקבוצה הגדולה של המחבלים השתלטה על התחנה, 26 ליתר דיוק, הם ירו אר פי ג'י לעבר היומן והסתערו תוך כדי ירי וזריקת רימונים, המחבלים תפסו עמדות וצלפו עלינו מתוך קירות ממוגנים, והשמש מסנוורת את העיניים".
 

איציק אסקפה:"מהר מאוד הבנתי שאין לי מה לעשות עם האקדח, רצתי לפצוע הראשון שראיתי ועזרתי למשוך אותו למחסה מאחורי הממ"ד סרקתי את השטח וזיהיתי שוטר מהתחנה שעזר לחלץ את הילדות מהרכב השחור והיה פצוע בשטח הריגה. הוא נפגע מכדור שנכנס בכתף ימין ויצא מהמותן השמאלית, רצתי אליו וניסיתי לסחוב אותו למחסה כששוטר מחפה עלי עם אקדח ביד מאחורי הגב שלי, הפצוע היה איש כבד ואני כבר לא צעיר 70, ביקשתי מהפצוע שיעזור לי והוא אמר לי "אני לא יכול אני משותק".

 

איציק אסקפה צילום אישי

 

"תוך כדי זה ירו עלי דילגתי לאחור וממש באותו הרגע ימ"מניק שחטף נשק מחייל במקביל לריצה שלי לפצוע, הוא עלה לקומה שלישית וירה מחלון השירותים על הצלף שירה עלי ועל הפצוע וחיסל אותו
זה איפשר לי ולממ"ז לסחוב את הפצוע למחסה, הממ"ז השאיר אותי עם הפצוע והמשיך להילחם למרות שהוא נפצע מכדור בגב אני טיפלתי בפצוע עד שקצינת המשטרה לקחה ממני את האחריות, וכאן עצרתי לעשות הערכת מצב אישית".
 

"חלק מהתרחיש שהיה בפועל, אין לי מה לעשות עם אקדח מול מחבלים שמתבצרים במבנה ממוגן, יותר מידי קנים היו בגב שלי, אני ללא סימני זיהוי לכן החלטתי לעוף משטח ההריגה הביתה, על הדרך אספתי שחפ"צ שהיה לי ברכב, מזכרת ליחידת הכוננות שהקמתי בצוק איתן, (שפורקה ע"י הצבא שנה לפני בטענה שיש מחסום מנהרות והסיכוי שיגנבו את הנשק גדול יותר מהסיכוי שמחבלים יגיעו לעיר, רק מסביב לתחנת המשטרה היו לי שישה לוחמים כולל אותי עם רוס"קים מחסניות אפודים קרמים קסדות מכשירי קשר ורחפן עם מצלמות יום לילה וזום X 30 מחלון המטבח שלי יכולתי להוריד את כל קבוצת המחבלים שהיו צמודים לגדר".

 

"בבית שמתי אטמים ואוזניות כי הרעש היה מחריש אוזניים וכיוונת את לוחמי הימ"מ איך לעלות לגגות והיכן הם חשופים לאש, אחרי שלוחמי הימ"מ התמקמו התחיל מו"מ, שנענה בצרורות והסיפור הפך לסיר לחץ והסוף ידוע! מהתחנה נשארה רחבת כורכר וברזלי בניין עדות לעמידותו של המבנה ששרד 5 פגזים מטנק, טיל ממסוק ומשהו כמו 20 טיל לאו ומטדור גם הדי 9, מחפרון ושופלים לא הפילו את המבנה".

 

סיפורי הגבורה רבים של אזרחים שעזבו הכל וסיכנו את החיים שלהם ועזרו לפצועים ונלחמו מול מחבלים, אחד מהם איציק אסקפה, גיבור ישראל.