עמדות הציבור במלחמת חרבות ברזל

 

המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS בסקר הממשיך לעקוב אחר עמדות הציבור בנושא מלחמת ״חרבות ברזל", הסיכויים לעסקת חטופים למעלה משליש מהנשאלים סבורים כי חיסולי הנייה ושוכר פגעו במידה כזו או אחרת בסיכויים לעסקה (35%).

 

 

עליה במרבית מדדי האמון: יציבות בשיעור המדווחים על אמון גבוה בצה״ל – 70 אחוזים במדגם הכולל, 78 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית.

 

עליה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בחיל האוויר – 75 אחוזים במדגם הכולל (לעומת 72 בסקר יולי), 83 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (לעומת 78 אחוזים).

 

עליה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בחיל המודיעין – 56 אחוזים במדגם הכולל, 62 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (לעומת 55 אחוזים בסקר יולי).

 

עליה בשיעור המדווחים על אמון גבוה ברמטכ״ל – 45 אחוזים במדגם הכולל, 49.5 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (בהשוואה ל-45 אחוזים בחודש יולי).

 

עליה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בדיווחי דובר צה״ל – 56.5 אחוזים במדגם הכולל, 65 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (בהשוואה ל-60 אחוזים בסקר יולי).

 

יציבות בשיעור הנשאלים המאמינים כי צה״ל ינצח במלחמה בעזה, 61 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו- 70 אחוזים מהנשאלים באוכלוסייה היהודית.

 

עליה בשיעור הנשאלים המאמינים כי צה״ל ינצח במלחמה בצפון. 67 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל מאמינים כי צה״ל ינצח במלחמה בצפון (בהשוואה ל-62 אחוזים ביולי), ו76-אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית מאמינים בכך (בהשוואה ל-68 אחוזים ביולי). 

 

44.5 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו-52.5 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית מאמינים כי מטרות המלחמה יושגו במידה רבה או במלואן, שיעור יציב ביחס לסקר יולי. 

 

63 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל דירגו את תפקוד פיקוד העורף מאז תחילת המלחמה בציון גבוה. 68 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית דרגו אותו כך. 

 

יציבות באמון בממשלה, ירידה באמון במשטרה:

 

שיעור המדווחים על אמון גבוה בממשלה – 17 אחוזים במדגם הכולל, 20 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (לעומת 18 אחוזים בסקר יולי).

 

שיעור המדווחים על אמון גבוה במשטרה – 29 אחוזים במדגם הכולל, 32 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (ירידה של 5 אחוזים בהשוואה לסקר יולי).  

 

שיעור המדווחים על אמון גבוה בראש הממשלה – 26 אחוזים במדגם הכולל, 31 בקרב האוכלוסייה היהודית (לעומת 29 אחוזים בסקר יולי). 

 

תפיסת הביטחון והלחימה:

 

אחוז ניכר מהנשאלים סבור כי חיסולי הנייה ושוכר לא שיפרו את מצבה הביטחוני של ישראל, או אף הרעו אותו. בתשובה לשאלה ״באיזה אופן, לדעתך, השפיעו חיסולי איסמעיל הנייה ופואד שוכר על מצבה הביטחוני הכללי של מדינת ישראל?״, השיבו 38 אחוזים בקרב המדגם הכללי כי הם די שיפרו או שיפרו מאוד. 34 אחוזים השיבו כי הם לא שיפרו ולא הרעו. 20 אחוזים השיבו כי הם די הרעו או הרעו מאוד.

 

למעלה משליש מהנשאלים סבורים כי חיסולי הנייה ושוכר פגעו במידה כזו או אחרת בסיכויים לעסקת חטופים. בתשובה לשאלה ״באיזה אופן, לדעתך, השפיעו חיסולי איסמעיל הנייה ופואד שוכר על הסיכויים לשחרור החטופים?״, השיבו כ-24 אחוזים מהנשאלים כי הם די שיפרו או שיפרו מאוד את הסיכויים. 29 אחוזים השיבו כי הם לא שיפרו ולא פגעו בסיכויים. 18.5 אחוזים השיבו כי הם פגעו מעט בסיכויים ו-16.5 אחוזים השיבו כי הם פגעו מאוד בסיכויים. 

 

רוב הנשאלים סבורים כי יש לנקוט צעדים מדיניים שימנעו הסלמה למלחמה ישירה מול איראן. בתשובה לשאלה ״האם ישראל צריכה לנקוט צעדים מדיניים שימנעו הסלמה למלחמה ישירה מול איראן?״, השיבו 53 אחוזים מהנשאלים כי הם בטוחים או חושבים שכן, ואילו 32 אחוזים השיבו כי הם בטוחים או חושבים שלא. 15 אחוזים השיבו כי אינם יודעים. 

 

כמחצית מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית תומכים בפעולה צבאית ישראלית ישירה מול איראן. בתשובה לשאלה ״האם בנסיבות הנוכחיות רצוי לישראל לפעול צבאית ישירות מול איראן?״, השיבו 44 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו-52 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית כי הם בטוחים או חושבים שכן. 38.5 אחוזים במדגם הכולל ו-33 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית השיבו כי הם בטוחים או חושבים שלא. 

 

רוב הנשאלים סבורים כי על ישראל להתחשב בעמדת ארה״ב בקביעת מדיניותה במלחמה. 57 אחוזים מהנשאלים השיבו כי ישראל צריכה מאוד להתחשב או די להתחשב בעמדת ארה״ב. 26 אחוזים השיבו כי היא לא כל כך צריכה להתחשב ואילו 8 אחוזים השיבו כי היא לא צריכה להתחשב כלל.

 

סולידריות וחוסן חברתי:

 

תחושת הסולידריות – 34 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו-40 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית מדווחים כי לדעתם, תחושת הסולידריות התחזקה או התחזקה מאוד. 

 

64 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו-67 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית מוטרדים במידה רבה מאוד או במידה די רבה ממצבה החברתי של ישראל אחרי המלחמה. עליה קלה בהשוואה לסקר יולי. 

 

יציבות באופטימיות בדבר יכולתה של החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח – 57 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל מביעים אופטימיות שכזו, ו-65 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית. 

 

שיעור נמוך של נשאלים מדווח על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד – 23 אחוזים במדגם הכולל, 27 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית ו-8.5 אחוזים בקרב האוכלוסייה הערבית.  

 

רוב הנשאלים סבור כי צעדי ההתגוננות האישית שלו ברורים לו במידה שתיפתח מתקפה רחבה על ישראל. בתשובה לשאלה ״ באיזו מידה מובנים לך צעדי ההתגוננות האישיים שלך במידה ותיפתח מתקפה רחבה על ישראל?״ השיבו 67.5 אחוזים כי הם ברורים מאוד או די ברורים להם.   

 

כמחצית מהנשאלים מוטרדים יותר מהמתחים הפנימיים בחברה הישראלית מאשר מהאיומים הביטחוניים מבחוץ. 48 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו-51 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית השיבו כי הם מודאגים יותר מהמתחים החברתיים לאומיים בתוך ישראל, לעומת 37.5 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו-39 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית שהשיבו כי הם חוששים יותר מהאיומים הביטחוניים על ישראל מבחוץ. 

 

תגובה ראויה בצפון:

 

יציבות בתגובות הנשאלים לדרך הפעולה הרצויה בצפון. 21 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל תומכים בהמשך מדרגת הפעילות הנוכחית, 23 אחוזים סבורים כי יש ליזום פעילות צבאית מוגבלת בהיקפה, 21 אחוזים סבורים כי יש ליזום פעילות צבאית רחבה גם במחיר של מלחמה אזורית ו23 אחוזים סבורים כי יש ליזום פעילות צבאית רחבה גם במחיר של מלחמה אזורית לרבות כיבוש ושליטה מסוימת בשטחי דרום לבנון.

 

עם זאת, בנשאלים מקרב האוכלוסייה היהודית, חלה עלייה קלה בשיעור הנשאלים המעדיפים תגובה תקיפה יותר למתקפות חזבאללה. בתשובה לשאלה מה צריכה להיות תגובת ישראל לתקיפות חזבאללה השיבו 27 אחוז מהנשאלים כי על ישראל ליזום פעילות צבאית רחבה, גם במחיר של מלחמה אזורית, לרבות כיבוש ושליטה מסוימת בשטחי דרום לבנון (בהשוואה ל-25 אחוזים שתמכו בתשובה זו בסקר יולי), 25 אחוזים נוספים השיבו כי על ישראל ליזום פעילות צבאית רחבה גם במחיר של מלחמה אזורית (בהשוואה ל-21 אחוזים שתמכו בתשובה זו בסקר יולי), 26 אחוזים נוספים השיבו כי על ישראל ליזום פעילות צבאית מוגבלת לפגיעה בחיזבאללה (בהשוואה ל-23 אחוזים שתמכו בתשובה זו בסקר יולי) ורק 17 אחוזים השיבו כי על ישראל להגיב לכל תקיפה באופן נקודתי ולהימנע ככל האפשר מהסלמה והדרדרות למלחמה רחבה (בהשוואה ל-23 אחוזים שתמכו בתשובה זו בסקר יולי).

 מוטיבציה לשירות:

 

עליה קלה בשיעור אלו המשיבים כי היו מעודדים בן משפחה שכבר שירת מילואים קרבי כלוחם במהלך המלחמה, והיה מקבל צו מילואים נוסף להתייצב בכל מקרה (49 אחוזים לעומת 46 אחוזים בסקר יולי). במקביל, עלייה קלה בשיעור המשיבים שאמרו כי לא היו מעודדים להתייצב בכל מקרה (18 אחוזים לעומת 15 אחוזים בסקר יולי).  

 

בתשובה לשאלה, ״במידה והיה לך בן או בת לקראת גיוס בצהל כיצד היית נוהג|ת?״, נצפו: יציבות בשיעור המשיבים שלא יעודדו להתגייס לצה״ל (13 אחוזים); ירידה בשיעור המשיבים שיעודדו להתגייס אך לא לקרבי (27 אחוזים לעומת 32 אחוזים בסקר יולי); יציבות בשיעור אלו שיעודדו להתגייס לקרבי (30 אחוזים לעומת 28 אחוזים בסקר יולי); ועליה בשיעור אלו שלא היו מתערבים (22 אחוזים. לעומת 15 אחוזים בסקר יולי).

מוסר וערכים:

אחוז ניכר מהנשאלים סבור כי יש לטפל בחיילים החשודים בהתעללות חמורה במחבלי נוח׳בה באופן משמעתי ולא באופן פלילי. 56 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו 65 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית השיבו כי יש לטפל בחיילים החשודים באופן משמעתי ובמישור הפיקודי בלבד. 28 אחוזים במדגם הכולל ו21 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית  השיבו כי יש לטפל בהם במישור הפלילי.  
 

 

39.5 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו47 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית סבורים כי ישראל לא צריכה לציית לחוקי הדין הבינלאומי ולשמור על ערכי מוסר בלחימה. 47 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו42.5 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית סבורים כי היא כן צריכה לציית לחוקים ומוסר אלו.