סא"ל הישאם אבו סלאח מסדר לכם מוכנות חירום

 

בעקבות תרגיל מוכנות רחב היקף, שערך פיקוד העורף בבית חולים בני ציון בחיפה, שבו לקחו חלק צוותי בית החולים, יחד עם חיילי פיקוד העורף, כוחות הצלה, כב"ה, מד"א, מתוך מטרה לשפר את המוכנות המבצעית ולשפר את מנגנוני התגובה לכל תרחיש אפשרי, ועם זאת לחדד את חשיבות העבודה המשותפת בין כל הגורמים. שוחחנו עם סגן אלוף הישאם אבו סלאח , בן 37 מבית ג'ן, נשוי ואבא לשני ילדים, סטודנט לתואר שני בניהול מערכות בריאות, הישאם משרת בצה"ל מ-2007 ומתחילת מלחמת חרבות ברזל בתפקיד רע"ן היערכות בתי חולים לשעת חירום בפיקוד העורף.

 

 

הישאם: "פיקוד העורף מחזיק בכמה כובעים, אחד מהם הוא הכנת המרחב האזרחי למתארי החירום השונים, כל תרגיל שעושה פיקוד העורף הוא מול אוכלוסייה, אם זה בבתי חולים או מול רשויות מקומיות, בסוף המטרה להכין את הציבור למתארי החירום השונים. כשאני עושה תרגיל מול המרחב האזרחי,  בכובע שלי מול בתי החולים ומשרד הבריאות, מהות המופע הזה זה הכנה למתאר חירום, זה אומר תדרוך לכל תרחיש אפשרי, יכול להיות מלחמה, אירוע אר"ן, אטה ועוד".

 

הישאם: "בתרגיל במרכז הרפואי בני ציון, תרגלנו כמה תרחישים, מהות התרגיל הכנת בית החולים לתרחישים שונים, בין היתר תרחיש מלחמה ואטה, להביא את בית החולים למתאר קיצון שידע להתמודד איתו בזמן אמת בצורה טובה, הגורמים שהשתתפו בתרגיל היו, משרד הבריאות, בית החולים וארגוני חירום אחרים כב"ה ומד"א".

 

צילום דובר צה"ל

הישאם: "צוותי הרפואה מוכנים וערוכים לכל תרחיש וכמו בכל אימון אנחנו מעלים את רמת המוכנות והדריכות, התרגיל הזה חיזק את תחושת המסוגלות, אבל בית החולים היה ערוך ומוכן לכל תרחיש. יש לציין כי בתי החולים נמצאים בקשר רציף מול פיקוד העורף, עובדים לפי ההנחיות ונותנים את המענה הכי טוב שאפשר לתת, בהתאם למגבלות הקיימות במערכת והכי חשוב שיש תיאום פעולה ושיח רציף בינינו לבין משרד הבריאות".

 

הישאם: "מערכת הבריאות מחויבת למתארי חירום שונים, למשל מלחמה או רעידת אדמה, או אטה, אבל בסוף מי שמחליט לאיזה תרחישים מערכת הבריאות צריכה להתכונן זה משרד הבריאות, שנמצא בשיח רציף עם הצבא ומשרד הביטחון, שבהתאם לתרחישים השונים שיש במדינת ישראל, משרד הבריאות מחייב את המערכת ואת בתי החולים".

 

 

"אני בשיח מול משרד הבריאות אל מול תכנית עבודה סדורה והתרגיל בבית חולים בני ציון בוצע על פי תכנית עבודה, אנחנו מאמנים את בתי החולים לפי התכנית, מערכת ההכנה לתרגילים התחילה לפני כמה חודשים, אנחנו מחזקים את היכולת ואת המוכנות של המערך לקראת התרגיל, וככה מרוויחים את המסוגלות של המערכת".

 

 

הישאם: "הפעילות של בית החולים לא אמורה להיפגע בזמן תרגיל מוכנות, השאיפה שלנו לא לפגוע בפעילות השוטפת של בית החולים, בית החולים שנערך לתרגיל לוקח בחשבון שפעילות השגרה שלו לא תפגע, ובהתאם בונה את סידור העבודה".

 

 

הישאם: "ברגע שאנחנו מאשרים תכנית עבודה, שזה בדרך כלל בסוף שנה קודמת, משרד הבריאות מאשר את תכנית העבודה, כל תרגיל כזה לוקח ארבעה חודשים לחצי שנה הכנה, סוגרים תכנית עבודה מול בתי חולים ומתחילים לעבוד על התרגילים, זה נע בין 10 עד 15 מפגשים, עד שמגיעים ליום התרגיל עצמו. בית חולים זה מוסד גדול, ואנחנו צריכים להכין כמה סקטורים, ולראות שבית החולים עובד בזמן אמת. בית החולים צריך להיות ערוך 24/7 למקרה חירום, ולהגיב בזמן אמת, אם זה תאונת דרכים קלה או אוטובוס שמתהפך, בתי החולים נערכים לאר"ן, ובהתאם לגודל האירוע יודעים להקפיץ צוותים מהבית לכוננות".

 

צילום דובר צה"ל

הישאם: "לצערי מדינת ישראל מתורגלת בהרבה תרחישי חירום, מלחמה, אר"ן, רעידת אדמה, כשאני מכין מערכת לתרחיש קיצון אני בונה יכולות, שבזמן אמת המערכת תדע להגיב בהתאם ואם צריך לשפר יכולות תוך כדי התרחיש".

 

"המסר שלי לציבור, שיש מערכת בריאות שעובדת קשה, כדי להעניק טיפל רפואי מיטבי לחולים ולפצועים שלה, אנחנו כל הזמן מכוונים ומאתגרים את עצמנו לתרחיש הבא".