המעבר בין החיים למוות

 

הכותב, רונן חליל, מנהל קליניקה לטיפול באנרגיות בדאלית אל כרמל, 0544215273

 

﴿ كُلُّ مَنْ عَلَيْهَا فَانٍ وَيَبْقَى وَجْهُ رَبِّكَ ذُو الْجَلَالِ وَالْإِكْرَامِ ﴾ [الرحمن: 26 ،27 ﴿ وَجَاءَتْ سَكْرَةُ الْمَوْتِ بِالْحَقِّ ذَلِكَ مَا كُنْتَ مِنْهُ تَحِيدُ ﴾ [ق: 19]

 

خطبة قس بن ساعدة: "أيها الناس، اسمعوا وعوا، وإذا سمعتم شيئا فانتفعوا، إنه من عاش مات، ومن مات فات، وكل ما هو آت آت. إن في السماء لخبرا، وإن في الأرض لعبرا. ليل داج، ونهار ساج، وسماء ذات أبراج، وأرض ذات فجاج، وبحار ذات أمواج. ما لي أرى الناس يذهبون ولا يرجعون؟ أرضوا بالمقام فأقاموا أم تركوا هناك فناموا؟ تبا لأرباب الغافلة والأمم الخالية والقرون الماضية.

 

يا معشر إياد، أين الآباء والأجداد؟ وأين المريض والعواد؟ وأين الفراعنة الشداد؟ أين من بنى وشيد، وزخرف ونجد؟ أين من بغى وطغى، وجمع فأوعى، وقال أنا ربكم الأعلى؟ ألم يكونوا أكثر منكم أموالا، وأطول منكم آجالا؟ طحنهم الثرى بكلكله، ومزقهم الدهر بتطاوله، فتلك عظامهم بالية، وبيوتهم خاوية، عمرتها الذئاب العاوية.

 

كلا بل هو الله الواحد المعبود، ليس بوالد ولا مولود: فـي الذاهبـين الأولـيــن من القرون لنا بصائر لما رأيـت موارد للموت لـيس لهـا مصاد ورأيت قومــي نحوها يمضي الأصـاغر والأكابر يــرجع المــــاضي ولا يبقى مـن البـاقين غابر أيقنت أنـــي لا محـــالة حيث صار القوم صـائر".

 

האדם מבין ששום דבר אינו באמת שלו, הוא זמני וחולף, הוא הולך מהעולם רק עם מה שנתן ולא עם מה שקיבל. האדם המאמין לא מפחד מהמוות ואם הוא מודע שהוא עושה מעשים טובים, להפך הוא מוכן לקבל את המוות באהבה.

 

﴿ إِنَّ اللَّهَ عِنْدَهُ عِلْمُ السَّاعَةِ وَيُنَزِّلُ الْغَيْثَ وَيَعْلَمُ مَا فِي الْأَرْحَامِ وَمَا تَدْرِي نَفْسٌ مَاذَا تَكْسِبُ غَدًا وَمَا تَدْرِي نَفْسٌ بِأَيِّ أَرْضٍ تَمُوتُ إِنَّ اللَّهَ عَلِيمٌ خَبِيرٌ ﴾ [لقمان: 34].

 

נשאלת השאלה מדוע ישנם אנשים שזוכרים את הגלגול הקודם וחלק לא זוכרים, ברגע שאדם עובר מוות קשה, מוות טראומתי לנשמה, הוא יזכור את האירוע וישפיע עליו גם בגלגול הבא.

 

במעבר בין החיים למוות הנשמה מתחילה להתנתק מהגוף, מימד הזמן מתחיל להתפוגג ,האדם רואה את החיים שלו מהסוף להתחלה רואה אירועים ומעשים, רואה אנשים והוא מרגיש את הרגש שגרם לאחרים, עצב, שמחה, אכזבה, רואה את האנשים שאהב ואת הרגעים היפים איתם ,לכן נאמר הפתגם "תלמד ליהנות מהדברים הקטנים, יבוא יום ותבין שאלה היו הדברים הגדולים".

מדוע חשים את הרגש שעוררנו אצל אחרים? לתת לנו הערכת מצב להבין איפה טעינו ואיפה צלחנו, כדי שנלמד ונמשיך את דרכנו.

 

בגלל זה יש אנשים מחייכים בעת המוות, רואים את השפעת מעשיהם הטובים, וחשים שלווה גדולה ועוברים באהבה.

 

﴿ كُلُّ نَفْسٍ ذَائِقَةُ الْمَوْتِ وَإِنَّمَا تُوَفَّوْنَ أُجُورَكُمْ يَوْمَ الْقِيَامَةِ فَمَنْ زُحْزِحَ عَنِ النَّارِ وَأُدْخِلَ الْجَنَّةَ فَقَدْ فَازَ وَمَا الْحَيَاةُ الدُّنْيَا إِلَّا مَتَاعُ الْغُرُورِ ﴾ [آل عمران: 185].

מייסד כנסיית השטן בעת מותו בתהליך המעבר, הוא נמצא בסבל נוראי ואומר את המשפט "מה עשיתי"
المصطفين 14 - 17: {كلا بل ران على قلوبهم ما كانوا يكسبون، كلا إنهم عن ربهم يومئذ لمحجوبون، ثم إنهم لصالوا الجحيم، ثم يقال هذا الذي كنتم به تكذبون}.

לאחר שהנשמה עוברת לעולם הרוחני בקלילות ושלווה, מגיעים לוועדה ומתמיינים על פי המעשים. במידה ומעשך הטובים והנתינה גברה על האגואיזם תגיע לוועדת המלאכים ותקבל מסר ייעודי ומשימתי לגלגול הבא למשל ( להפיץ אהבה, להפיץ אור, ללמד אחרים, לעזור לאחרים) יש היבט של נתינה. ובמידה והאגואיזם הוא הדומיננטי מגיעים לוועדת השדים ומקבלים מסר אגואיסטי למשל (מגיע רק לך, תנצל אחרים).

 

במקרה קיצון, במידה והאדם מתקדם רוחנית ונתן את חייו למען האחר, הקריב את עצמו למען האחר, מוצא את עצמו בגן עדן, מפסיק להתגלגל, כאן נמצאת גם המשמעות של חג הקורבן, להקריב את האגואיזם ואת התאוות, והנביאים שהקריבו את עצמם למען האנושות ולמען האל, בזמן שצלבו את ישו הוא התפלל וביקש "אלוהים סלח להם, כי הם לא יודעים מה הם עושים", "يا أبت اغفر لهم لأنهم لا يدرون ماذا يفعلون", כמה כוח כמה אומץ כמה נתינה והקרבה למען האחר, ההורים שמקריבים את חייהם למען הילדים, לומדים שכל ילד הוא כמו הילד הביולוגי שלך, רוב החיים אנשים אוהבים את עצמם מבחוץ פנימה, כשנולדים להם ילדים, הם אוהבים את עצמם מבפנים החוצה, ומתחילים לתרגל לאהוב כל אדם באשר הוא אדם, ללא הבדל דת, גזע, מין, או במצב סוציואקונומי או מראה חיצוני, כולנו שווים ויש לנהוג בהתאם לכך, האדם מסיים את ההשתלמות ומסיים את המסע שלו בעולם הגשמי.

 

במידה והמעשים הרעים שכיחים האדם יכול למצוא את עצמו בגיהנום לאחר המוות, לכן קיים ביהדות עילוי נשמתו, התפילה והברכות המאפשרות לנשמה במידה והיא מוצאת את עצמה בגיהנום או בדרגה נמוכה, לקבל הזדמנות להמשיך את גלגול הנשמות ולעשות השתלמות להתקרב לשלם, לאלוהים.

 

הזיכרון נמצא בנשמה, לכן בעת טיפול ניתן לגשת לזיכרון זה וניתן לזכור את המסר, או המשימה שהאדם בא ליישם בחיים, מי שמגיע לטיפול ללא ידע בתחום הוא מתאר אותה וועדה בסוף הטיפול מראים להם את הוועדה מצוירת שהוכנה מקודם, ונשאלת השאלה איך רואים בטיפול את הוועדה ומתארים אותה, ובסוף הטיפול הם רואים את הציור של זה.. ואז הם מבינים שזה אמיתי בנוסף לזרמים המורגשים בטיפול התוצאות וההחלמה. ככל שהידע מתקדם מתחבר לדת שהיא הביטוי של עולם הרוח בעולם הגשמי, להתחבר לאלוהים להשתלם להתקרב לשלם.

 

לכן יש לחיות באהבה ובאושר לסלוח ולהתקדם, אין אדם עלי אדמות שלא טועה, החיים קצרים אם נשווה את תקופת הזמן שאנו באים בכל גלגול מדובר בתקופה קצרה ביחס לבריאת היקום, להשתמש במרחב הזמן והמקום, ללמוד להתפתח ולהתקרב לשלם, להיות בנתינה ורחמנות, היה רחום על אלה עלי אדמות ואלוהים ירחם עליך.

 

יש לזכור, כי אנו נמצאים במבחן ובבית ספר להשתלמות, בעת מצבי קיצון, מלחמה, נגיפים וכו', זה מבחן עבור האנושות כולה.