האריה חוזר לשאוג

 

בני הנוער חזרו לתל חי בסימן 100 שנים לנוער העובד והלומד, התנועה חילקה אותות כבוד לאנשים שתרמו לתקומת ופיתוח הצפון

 

ובעוד לא ניתן היה להגיע לצפון המופגז והשרוף - לא היה סמלי יותר מהפסל האריה שמסמל את הגבורה של לוחמי תל חי, שעמד נטוש בין שדות חרוכים, כדי להפגין בו את ההתיישבות מחדש בחבל הארץ שספג מכה קשה כל כך במשך שנה וחצי.

 

סיפור תל חי הוא סיפור גבורה וציונות המתרחש במאה ה-20 בארץ ישראל, בתקופה של התיישבות יהודית בסוף התקופה העות'מאנית ותחילת המנדט הבריטי. תל חי הייתה יישוב יהודי שהוקם על ידי חלוצים בגליל העליון, ונודע כאחד המקומות בהם הוקמה ההגנה היהודית. תל חי הפכה לסמל של הגבורה היהודית ונחישותה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. סיפור זה נחקק בזיכרון הקולקטיבי והפך לאבן בסיס בתודעה הלאומית ובתנועה הציונית.

 

כמעט 100 שנה שבני ובנות התנועה עולים בכל פסח לתל חי, ואחרי הפסקה של שנה בשנה שעברה, המסורת חוזרת עם משמעות גדולה יותר – השנה תנועת הנוער העובד והלומד מציינת 100 שנים של פעילות, והעלייה לתל חי, אתר ההנצחה למגיני היישוב שנפלו בי"א באדר, מסמלת יותר מתמיד את החזון ההיסטורי כמו גם העתידי של התנועה: לא רק לזכור אלא להמשיך קדימה – לפעול, ליצור, להאמין ובעיקר לעמוד במקום שבו עוצבה הזהות של הנוער העובד והלומד.

 

המסורת החינוכית הזו, שהחלה כבר ב־1926, היא מסע שבמרכזו עומד הסיפור של שמונת מגני תל חי שנפלו בקרב על היישוב בשנת 1920. החללים שילמו בחייהם כדי להגן על רעיון: קבוצה חקלאית-שיתופית יהודית, שוויון מגדרי, ויהודי חדש שאינו עוד נרדף אלא שותף פעיל בבניית מולדתו.

 

לצד ההצגות החינוכיות שמעלים החניכים באתר עצמו, חלק מהביקור כולל גם דיאלוג שמדבר על העבר וההווה, במטרה ליצור חיבור ולהבין את המשמעות העצומה של המקום. העלייה לתל חי היא רגע שיא וגם תזכורת משמעותית כי על הבנוי לא מוותרים. כי כפי שלימד אותנו טרומפלדור - שווה להילחם על היפה והצודק. עבור התנועה, החניכים והמשתתפים, תל-חי היא סמל ואתוס שעליו בונים חברה.

 

האירוע כלל גם את טקס "אות תל חי" שבו הוענקו 8 אותות כבוד לאנשים שתרמו תרומה יוצאת דופן לתקומת ופיתוח הצפון, בהם חברי תנועה ושותפים יקרים, אנשי הגליל והפועלים למענו, לזכרם של 8 נופלי תל חי. כאות הוקרה והערכה על פועלם החלוצי לשיקום והתחדשות הצפון בעת הזו - על העמידה האיתנה, ועל חיזוק האדם, הקהילה והעם ברוח תל חי.

 

1. ניר רבינו וניר פלאוט מצוות ההדרכה של קיבוץ כפר גלעדי בהוקרה על הובלת פעילות הנוער העובד והלומד לאורך כל תקופת הפינוי במלונות.
2. שני רוסו – מחלקת הנוער מועצה אזורית גליל עליון - בהוקרה על הובלה מקצועית וערכית בליווי קהילות המועצה לאורך תקופת הפינוי והשהות במלונות, יחד עם ראש מחלקת הנוער, אביעד דינור.
3. אלעד קוז'יקרו - מנהל המתנ”ס בקריית שמונה, הוביל את פינוי יותר מ-20,000 תושבי העיר עם פרוץ המלחמה, והמשיך לפעול למען שיבתם ושיקומם.
4. ליאת אביטן - מנהלת מחלקת הנוער בקריית שמונה, מילאה תפקיד מרכזי בתמיכה בבני הנוער במהלך פינוי התושבים והחזרה לעיר לאחר המלחמה
5. מושיק גבעתי - בהוקרה על תרומה רבת שנים כבונה ויוזם בתחום הפיזי, החברתי והתרבותי של קיבוץ ראש הנקרה.
6. דורון כהן – מצפינים - מובילת מצפינים צעירים, פועלים בנחישות לחיזוק החוסן בגליל ולבניית עתיד טוב יותר לאזור.
7. אורי דימנד - חבר קיבוץ הגושרים, איש ההתיישבות בגליל העליון. את האהבה לארץ ולטבע ספג מאורי גם נכדו האהוב ניר פופקו ז״ל שב- 30.07.2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, נהרג מטיל אויב מטרים ספורים מפתח ביתו בקיבוץ הגושרים והוא בן 28 בלבד. לזכרו של ניר, הקים אורי יחד עם משפחתו וחבריו של ניר את מצפה קורן. הבחירה המיוחדת של אורי להנציח בתוך הכאב העצום את ניר באופן של יצירה, עשייה ואהבה לטבע מהווה השראה עבורנו לבחירה בחיים.
8. נציגי הקומונרים עומר אמיגה, רעות כובש ואיתי רוזנטל - עומר ורעות – חברי גרעין סהר, משלחת חוות ההכשרה תשפ"ה, פעלו בכפר גלעדי וגדות, איתי – חבר גרעין קוזמו וקומונר בקיבוץ יפתח, משלחת תשפ"ו. חברי הגרעינים סהר וקוזמו פעלו עם הקהילות המפונות במועצה האזורית גליל עליון, סייעו בפעילות חינוכית והובילו את שגרת החיים במלונות ובבתי הספר הזמניים. כעת, חזרו עם הנוער לביתם.