אדהם חבקה ממשיך את דרכו של סלמאן

 

אדהם, סטודנט עתודאי להנדסת חשמל באוניברסיטת בן-גוריון, לומד ומתגורר בבאר שבע, אדהם בן הזקונים במשפחה בת ארבעה אחים ואחות יחידה, משפחה שאוהבת לתרום למדינה, אביו שירת בגדוד חרב ואחר כך שירת שנים בשב"ס, כל אחיו משרתים במערכת הביטחון, בקבע ואזרחים עובדי צה"ל, אחד בשב"ס בקבע, אחד היה קצין בחי"ר ועכשיו בקבע בשב"ס, ואחד בחיל הים אזרח עובד צה"ל.

 

אדהם לומד באוניברסיטת בן גוריון הנדסת מערכות תקשורת, בשל הצורך הכללי של התחום לצבא וגם בגלל שלאחר ה- 7.10 רואים שצריך שיפור בתחום ועוד אנשים שמתמחים בתחום.

 

סא"ל סלמאן חבקה ז"ל, בן דודו של אדהם, תמיד היה איתו והיה קרוב מאוד אליו, הוא זה ששכנע אותו שיתגייס לעתודה, לאחר נפילתו, אדהם תמיד נזכר במילים שלו ברגעים קשים, מה שמאפשר לו להמשיך הלאה, הוא רוצה להגיע הכי גבוה על מנת להמשיך את מורשתו של סלמאן ז"ל.
 

אדהם מאוד מרוצה מהחלטה שלו להגיע לעתודה, גם מלפני וגם אחרי המלחמה, ומגדיר את זה כדרך חיים, "המקצוע ימשיך איתי לאורך כל החיים, גם אם ימשיך בקבע וגם באזרחות".

 

 

למה בחרת במסלול ?

אדהם: "מאז שהייתי קטן שמעתי על העתודה האקדמית, אם זה מקרובי משפחה ואם זה מהבית ספר והתעניינתי בזה, התחלתי לחקור על המסלול וראיתי שזה המסלול הכי מתאים לי.

 

בתיכון נחשפתי יותר ויותר למסלול, אך עדיין לא ידעתי לאיזה כיוון אלך, בהתחלה אהבתי מאוד תחום הרפואה וכיוונתי ללמוד רפואה ולהיכנס למסלול צמרת, אבל באמצע החיים הופיע בנאדם שהתחלתי לנהל איתו שיחה והתברר שהוא מהנדס חשמל ואיש הייטק וכיום הוא עובד באיינטל, התחיל להסביר לי על עולם ההנדסה ועל ההייטק ואני הייתי בבית הספר במגמת פיסיקה ואלקטרוניקה ושהוא הסביר על העבודה שלו, ההסברה שלו יחד עם אהבתי למגמה בה למדתי, הביאה אותי לקבל החלטה שאני הולך ללמוד הנדסת חשמל במסלול העתודה.

 

הייתי עדיין בכיתה י"א ועדיין התלבטתי, כי בו זמנית אני גם מתמיין לעוד מסלולים ויחידות  בצה"ל כגון 8200 ועוד.

 

באותה תקופה היה לנו אירוע משפחתי ובאירוע הזה היה סלמאן חבקה ז"ל , לי ולסלמאן יש משהו משותף וזה האהדה למכבי חיפה, התחלנו לדבר על מכבי וגלשנו להתלבטות שלי לאן להתגייס, הסברתי לו מה הבעיה שלי ולמה אני מתלבט והוא המליץ לי מאוד על מסלול העתודה, סלמאן אמר לי "זה דרך חיים זה לא משחק", הסתמכתי על ההמלצה שלו, כי הוא היה מקור השראה בשבילי, סיימתי בית ספר ונכנסתי למסלול ולא מתחרט, להפך אני מאוד שמח.

 

אני רוצה להגיד תודה לך סלמאן היקר, בכל מקום אפשרי אני אנציח את שמך, כי אתה גיבור ישראל ואיך אומרים "במותם ציוו לנו את החיים" ובזכותך ובזכות כל הגיבורים שנפלו אנחנו בחיים".

סא"ל סלמאן חבקה ז"ל

 

 

האם אתה מרגיש כי המסלול שבחרת בו משמעותי ? איך הוא משמעותי בשבילך ?

אדהם: "הבחירה שלי במסלול הזה היא אחרי חקירה עמוקה וידיעה שזה המסלול המתאים והמשמעותי בשבילי, אני אוהב מאוד את המערכת ואת הכוח והטכנולוגיות שיש בצבא. אני רוצה לתרום והעשייה שלי בצבא יהיה לה משמעות גדולה, אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, הבנתי כמה אני יכול לתרום למערכת, כי יש המון נקודות לשיפור במערך המודיעיני, ואני רוצה לתת כי צריכים לחיות בביטחון מלא ואין לנו ארץ אחרת".

 

 

מה זה תרם לך אישית ?

אדהם: "המסלול הזה הוא לא רק ללמוד וללכת לצבא וזהו, הוא דרך חיים ממנו אני לומד המון, אם זה בפן הלימודי שזה חשוב מאוד, אתה לומד איך לנהל זמנך ואיך ללמוד לבד, וזה נותן עצמאות מליאה ואיך להתמודד עם הקשיים ולמצוא פתרון לכל בעיה .

 

ובפן החברתי, במסלול הזה אתה הולך להיחשף למלא אנשים, אם זה חברים מהטירונות ומהלימודים ואם זה אנשי מקצוע בצבא ובמוסד האקדמי, וכל זה רק נותן לך תועלת ואישיות ולהבין כמה טוב להכיר אנשים בגיל קטן יחסית .

 

ומבחינה אישית הפכתי לבנאדם אחר, בוגר, אחראי ויודע מה אני רוצה מהחיים שלי, אני רוצה להודות לכל המעטפת שמלווה אותי ואת כל העתודאים".

 

 

לאן אתה מכוון להגיע ?

אדהם: "מאז שבחרתי להיכנס למסלול העתודה, אני מכוון הכי גבוה שיש, אני בא ממשפחה של אנשי ביטחון, אבא שלי היה 28 שנים במערכת הביטחון, גם יש לי אח קצין ומהם צברתי המון ידע על הצבא, אני מאוד אוהב לחקור ולקרוא על הצבא ושמעתי רבות על חיל המודיעין ומאוד התעניינתי, מאוד רציתי ללכת לשם ואמרתי דרך המסלול הזה אני אגיע!

 

אחרי 7.10 השאיפה שלי גדלה ורציתי להגיע הכי רחוק בחיל הזה, אם זה פיקודי או לצבור עוד ידע ואני מכוון ליחידות הכי יוקרתיות בצה"ל ואיך אומרים "השמיים הם הגבול", אני מאמין שאני אצליח".