3% מהרשויות המקומיות דיווחו שיש אצלן קליטה טובה

 

בדוח מתייחסים למשרד ראש הממשלה שצריך להיות מהמוגנים ביותר מבחינת אבטחת מידע, ועוד בדוח חקירת שריפות ברשות הארצית לכבאות והצלה, הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה, לימודי אנגלית במערכת החינוך, תשתיות תקשורת סלולרית, שירותי בריאות כללית ביקורת פיננסית ועוד

 

הביקורת מעלה חשד שעובדים לשעבר, לרבות בכירים, השתמשו בחשבונותיהם במשרד ראש הממשלה לאחר סיום העסקתם.

 

ממצא חמור נוסף הוא העובדה שהצטמצמה יכולת משרד ראש הממשלה לזהות פעולות לא מורשות במערכות ברשת שנבחנה, לזהות מתקפות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות. אלו תקלות חמורות שיש לתקנן בהקדם.

 

כך גם בכל הנוגע למערך הגיור במשרד ראש הממשלה: הצוות הצליח להנפיק תעודת המרה כוזבת, המאפשרת להתחזות ליהודי, לקבל אזרחות מכוח חוק השבות ולהתל בכל אדם ובמוסדות המדינה, הרואים בתעודה זו אסמכתה לגיור כהלכה, תוך עקיפת תהליך העבודה ואמצעי הבקרה המובנים במערכת"

 

 

על חקירת השריפות: "היקף חקירות מצומצם של שריפות פוגע בהרתעה ומונע אכיפה אפקטיבית כלפי טרוריסטים ועבריינים אחרים. כך, נמצא כי רק ב-9% מהשריפות שטופלו על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה בשנת 2022 בוצעה חקירה. כמו כן, 228 תיקי חקירה נפתחו במשטרה בשנים 2022-2019 בחשד להצתה עם רקע לאומני ורק ב-33% מהם הוגשו כתבי אישום"

 

"לצד הדוח שפורסם ובעקבות סיורי המבקר בצפון פנינו לאחרונה לשר לביטחון לאומי ולנציב כבאות והצלה תוך הצבעה על כך שסכנת השריפות התעצמה משמעותית נוכח ירי הטילים לצפון הארץ מצד חיזבאללה. על השר לביטחון לאומי ומערך הכבאות לתת פתרונות הולמים לסכנת השריפות. ההגנה על אזרחי ישראל מפני השריפות בכלל, וכאלה הנובעות מירי טילים בפרט, היא חובה עליונה של הממשלה"

 

 

על מספר הרופאים: "בישראל קיים מחסור גדול ברופאים. כך, החוסר בפסיכיאטרים בא לידי ביטוי ביתר שאת בעקבות "חרבות ברזל". רפורמת יציב תפגע בפריפריה, ובפרט באזורי עימות. הגידול המועט במספר הסטודנטים הישראליים, בעוד שבישראל לומדים בתוכניות זרות ותופסים שדות קליניים – הוא כשל ויש לתקנו".

 

פורטל הכרמל והצפון מביא לכם לקט מהדוח אודות תשתיות תקשורת סלולרית
 

 

ישראל מדורגת במקום ה-64 בקרב 145 מדינות במדד חציוני של מהירות ההורדה בגלישה סלולרית הדבר מעיד על דירוג נמוך של ישראל ביחס לעולם משרד התקשורת לא עשה שימוש בסמכותו להטיל עיצומים כספיים על חברות תשתית הסלולר בכל הנוגע לכיסוי סלולרי חברות הסלולר דיווחו למשרד התקשורת שהן עומדות בחובתן לספק כיסוי סלולרי לכל היישובים בישראל, אבל מבקר המדינה בדק ומצא שבעשרות יישובים יש קשיים משמעותיים באיכות הקליטה: רק 3% מהרשויות המקומיות שנבדקו דיווחו שיש אצלן קליטה טובה אין בידי משרד התקשורת די מידע כדי לדעת אם ובאיזו מידה עומדות החברות בחובותיהן לספק שירות סלולרי בכיסוי ובאיכות הנדרשים על פי הרישיונות שהוענקו להן ליקויים בהגנה על הציבור מפני קרינה ממתקני שידור סלולריים.
 

 

על פי נתוני משרד התקשורת, צריכת הנתונים בישראל באמצעות רשתות הסלולר בין השנים 2013 ל-2022 גדלה פי 28, בקצב מעריכי של 40% בשנה, וצפויה עלייה בגידול בצריכת הנתונים בשנים הבאות עד 2030, עד כדי גידול פי 43, עם התפתחות יישומים חדשים על גבי התשתית הסלולרית. 
 

 

מבקר המדינה מצא כי נכון לאוגוסט 2023, ישראל מדורגת במקום ה-64 בקרב 145 מדינות במדד מהירות הגלישה החציונית. הדבר מעיד על דירוג נמוך של ישראל ביחס לעולם. בביקורת עלו קשיים בעלי משקל באיכות הקליטה הסלולרית בעשרות יישובים בארץ וליקויים בפעולות משרדי הממשלה המופקדים על הבטחת .שירות סלולרי יעיל ובטוח לציבור. 
 

 

חלק ניכר מממצאי הביקורת נוגעים לאופן שבו מילא משרד התקשורת את תפקידו כמאסדר של הענף. כך למשל נמצא כי משרד התקשורת לא הפעיל את מלוא סמכויותיו כדי לקבל מידע מחברות הסלולר על השירות הסלולרי שהן נותנות לציבור, והסתפק בתחזיות של החברות, שאינן משקפות את השירות בפועל.

 

כמו כן, משרד התקשורת לא גיבש מתודולוגיית פיקוח לבחינת מידת העמידה של חברות תשתית הסלולר בחובותיהן ולמעשה, אין בידיו די מידע כדי לדעת אם ובאיזו מידה עומדות החברות בחובותיהן לספק שירות סלולרי בכיסוי ובאיכות הנדרשים על פי הרישיונות שהוענקו להן. 
 

 

המבקר מצא עוד כי משרד התקשורת לא עשה שימוש בסמכותו להטיל עיצומים כספיים על חברות תשתית הסלולר בכל הנוגע לכיסוי סלולרי.
 

 

נוסף על כך, באמצעות סקר שערך משרד מבקר המדינה ושאלון שהפיץ לרשויות מקומיות, נמצאו פערים ניכרים בין הנתונים שבידי משרד התקשורת לבין דיווחי הרשויות המקומיות והמרואיינים על איכות הקליטה הסלולרית בפועל.

 

כך לדוגמה, ב-18 היישובים שנכללו בסקר 11% - 78% מהמרואיינים דיווחו על קליטה סלולרית בינונית או לא טובה. לעומת זאת, על פי הנתונים שבידי משרד התקשורת, שיעור הכיסוי הסלולרי ביישובים האלה נע מ-99.92% ל-100%, כלומר כיסוי מלא או כמעט מלא. ממצאי הביקורת מעלים חשש שחברות תשתית הסלולר אינן עומדות ברף הכיסוי והקליטה המתחייב על פי הרישיונות.
 

 

בבסיס תמונת המצב שהעלתה הביקורת, על קשיים בעלי משקל בקליטה הסלולרית ביישובים שנבדקו, מצוי מחסור במתקני שידור. משרד התקשורת לא בדק מהו היקף מתקני השידור הדרושים, ולכן אין לו נתונים על מספר המתקנים החסרים.

 

בחינת קצב הפריסה וההפעלה של מתקני דור 5 מעלה כי ככל הנראה, היקף הפריסה של מתקני השידור בטכנולוגיית דור 5 עד יולי 2023 לא עמד בדרישות משרד התקשורת ברישיונות שנתן, וכן נראה כי שיעור הכיסוי של ישראל בטכנולוגיה זו נמוך מהשיעורים שהיו שנה קודם לכן ברוב מדינות האיחוד האירופי. זאת, בשעה שנכון ליולי 2023 היו פעילים בישראל 1,943 מתקני שידור בטכנולוגיית דור 5. 
 

 

נוסף על כך, נמצאו פערים ניכרים בפריסת תשתיות תקשורת בטכנולוגיית דור 5 בין רשויות מקומיות גדולות לבין רשויות פריפריאליות, והמחסור במתקני שידור בטכנולוגיית דור 5 חמור ביותר ביישובים פריפריאליים ערביים.

 

משרד התקשורת קידם תיקוני חקיקה במטרה לשפר את תהליכי התכנון והרישוי של תשתית הסלולר בישראל, אך לא השלים את הפעולות הנחוצות לשיפור תהליכים אלה. 
 

 

עוד מצביע הדוח על ליקויים בהגנה על הציבור מפני קרינה ממתקני שידור סלולריים. אמצעי הפיקוח שמפעיל המשרד להגנת הסביבה לצורך בחינת הקרינה בפועל ממתקני השידור תלויים ברובם בנתוני מדידות שהמשרד מקבל מחברות תשתית הסלולר.

 

נוסף על כך, לא הותקנו תקנות לקביעת רמות חשיפה מרביות כמתחייב מהחוק.

 

תחת זאת, המשרד להגנת הסביבה קבע כללים לרמת החשיפה המותרת, ללא התייעצות עם משרד הבריאות, כיוון שמשרד הבריאות אינו עוסק בנושא השפעות הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות. 
 

 

משרד הבריאות, המופקד על בריאות הציבור, לא פעל לגיבוש מידע מקצועי בדבר השפעות הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור, ונותר ללא מקור מידע בנושא נוכח הפסקת פעילות מרכז ידע שהקימה הממשלה. הגם שמשרד הבריאות בדעה כי לא קיים ידע מספק על אודות השלכות הקרינה ממתקני שידור בטכנולוגיית דור 5 על בריאות הציבור, ולפיכך קיים קושי להעריך את ההשפעות הבריאותית של החשיפה לקרינה, משרד הבריאות לא נטל חלק בגיבוש ההחלטות שהתקבלו בדבר סיכונים בריאותיים בפריסת תשתיות תקשורת סלולרית. 
 

 

שקיפות הממשל, בהיבט של הצגת הנתונים שבידי משרדי הממשלה לציבור, עשויה לאפשר לתושבים לקבל החלטות מושכלות הנוגעות לשימוש בטלפון הסלולרי. מדינות משקפות נתונים לציבור על כיסוי סלולרי במגוון דרכים, כגון פרסום מידע לציבור על תחזיות הכיסוי הסלולרי או על תוצאות מדידות שערכו, באמצעות מפות.

 

בתחום זה נמצאו ליקויים בפרסום מידע ונתונים לציבור, הן בדבר היקף הכיסוי הסלולרי ואיכות השירות הסלולרי והן בדבר תוצאות מדידות הקרינה ממתקני שידור סלולריים. נמצאו ליקויים גם בגיבוש מתכונת הסברה לציבור בדבר השלכות הקרינה ממתקני שידור סלולריים על בריאות הציבור - הסברה הנחוצה לצורך מתן מידע מהימן לציבור בנושא ולצורך הפחתת התנגדויותיו והרחבת התשתית הסלולרית, כנדרש לצורך מתן שירות סלולרי איכותי.
 

 

המבקר אנגלמן ממליץ שמשרדי הממשלה, ובראשם משרדי התקשורת, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, והשרים שבראשם, יפעלו לתיקון כלל הליקויים המפורטים בדוח.

 

תיקון הליקויים עשוי להשיג שיפור ברמת השירות הסלולרי הניתן לציבור בישראל, תוך הקפדה נאותה על שמירה על בריאות הציבור.