סוריה בין חליפה אסלאמית לדמוקרטיה

 

למרות המורכבות בתוך סוריה תחת הממשל החדש בראשות אלג'ולאני אחמד אל-שרעא, אין ספק שלכל אזור בסוריה יש מאפיינים משלו הקשורים למיקום ושיוך, וזה מה שמעלה היום חשש רב מתרחישים של פילוג. או מלחמה עדתית.

 

מחוז סויידה בדרום סוריה היא חלק מהסצנה המורכבת הזו ואפילו עומדת בחזית הבלימה למשטר שריעה אסלאמית, והסוגיות הקשורות בסווידה קוצניים ביותר, החל במיקום הרגיש של המחוז וכלה בספציפיות העדתית שלו כמחוז עם רוב דרוזי ומיעוט נוצרי.

 

איום דאע"ש

חלק מהחששות הללו קשורים לנוכחות של דאע"ש בבאדיה הסורית, הגובלת במחוז ממזרח, במיוחד עם חוויה כואבת של האזור מאז מתקפה עקובה מדם של הארגון ב-יולי 2018.

 

כיום, הארגון לובש צורה של תאים רדומים ופזורים במדבר הסורי סביב ג'בל אל-בשרי, ג'בל אל-עמור, אל-סוחנה ותדמור, שנמצא כ-350 ק"מ מסווידה, וכל פעילות משמעויתית של הארגון ללא ספק תגביר את החששות של חזרה על החוויה המדממת, מה עוד שלפני מספר ימים הזהיר מזלום עבדי, מפקד הכוחות הסוריים הדמוקרטיים ברוב הכורדי, מפני חמושים של דאע"ש המנצלים את המצב הנוכחי בסוריה והשתלטות כוחות היאת תחריר אלשאם על סוריה, והקלות של היטמעות פעילי דאע"ש בתוך פעילי היאת תחריר אלשאם, ובמיוחד לאחר שינוי השליטה באזור בעקבות נסיגת ה-SDF מחלק מעמדותיו, עקב המתקפות האינטנסיביות של הכוחות הנתמכים על ידי טורקיה שפועלים לטיהור אתני נגד הכורדים בסוריה.

 

חרדה פנימית

פעילים מתוך מחוז סווידה מפיצים ברשתות החברתיות פוסטים המשקפים מצב של דאגה לגבי עתיד המחוז, שבו הדרוזים מהווים כ-90 אחוז מהאוכלוסייה, למרות שהכוחות של היאת תחריר א-שאם עדיין לא נכנסו לסווידה כשנהדפו וגורשו ערב ראש השנה האזרחי , והשולטים במחוז הם קבוצות חמושים מקומיות, למרות זאת, ישנן שאלות רבות לגבי האופן שבו הממשל החדש יתמודד עם סווידה בעתיד והאם ייחודו של המחוז. יילקח בחשבון בשלב הבא.

 

 

מה עם ישראל?

 

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו טוען כי התמרון בתוך שטחים בדרום סוריה הוא "אמצעי זמני" ונועד רק לשפר את ביטחון ישראל כאשר מאז נפילת ממשלתו של בשאר אל-אסד, תפס הצבא הישראלי מספר אתרים בקוניטרה ובדרעא שבדרום סוריה.

 

מול ההתקדמות הישראלית הזו דרומה, הדעות חלוקות בקרב תושבי דרום סוריה, הרוב הדרוזי מייחל שאכן ישראל תיכנס לסווידה ותתן לה הגנב מפני האיומים הנשקפים מהבלתי נודע ואי הוודאות שאופפת את המדינה, והחלק השני מבקש להעניק לסווידה אוטונומיה שלטונית פדראלית שכפופה למדינה הסורית, אך עם הזכות להיות פתוחה לישראל וביחסי נורמליזציה עם ישראל שכאמור תספק הגנה קיומית למיעוט הדרוזי בסוריה.

 

ומהצד השני (הסוני) עולה גם החשש שאם ישראל תמשיך לכיוון סווידה, לדעת משקיפים ערביסטים זה יהיה אחד מסדרת צעדים שעשויים לשאוף להפריד את הדרום מהגיאוגרפיה הסורית, ובהקשר זה אמר הסופר והעיתונאי הסורי נוריס עזיז בראיון לאתר סקיי ניוז בערבית כי "נשקים נמצאים במחוז סווידה בכמויות גדולות, והקבוצות החמושות המקומיות הפכו מנוסים יותר בכל עימות פוטנציאלי עם דאע"ש. במיוחד לאחר המתקפה של הארגון על המחוז ב-2015".

 

עזיז המשיך: "להיאת תחריר א-שאם קשה מאוד להיכנס צבאית למחוז סווידה, ומאחורי הקלעים מדברים על מערכת ממשל מבוזרת בכל המחוזות", והוסיף כי "אל-ג'ולאני, ב. פגישתו הראשונה עם משלחת מהמחוז בדמשק, אמר כי הכיוון הקרוב מבוסס על הרעיון של מושל סוידה יהיה אחד מבניו והכוחות הצבאיים שם יהיו תחת משרד ההגנה.

 

הוא הוסיף: "גורלה של דרום סוריה עדיין לא ברור ולא פורסם ברבים. התרחיש של אפוטרופסות ישראלית על הדרום אפשרי", והוסיף כי "החששות הגדולים ביותר בסווידה כיום הם שהמדינה תיגרר למלחמה עדתית. או לקראת התרחיש הסביר מאוד של חלוקה."

 

החוקר הפוליטי עבדול חמיד תאופיק אמר לסקיי ניוז בערבית מצדו: "הסכנה של דאע"ש על סוידה היא סכנה אמיתית, ללא ספק, אבל אני לא חושב שזו סכנה גדולה, כי נפטרנו מהגורם העיקרי ל- סכסוכים המיוצגים על ידי משטר אסד, איראן וחיזבאללה, אשר סייעו במתקפה של דאע"ש על מחוז סוידה ב-2018.

 

תאופיק הוסיף כי צפוי כי ארה"ב תגביר את פעילותה במדבר הסורי נגד הארגון, ויש לו שלוש מטרות:

 

ראשית: שליחת מסר לרשות החדשה בסוריה כי ארצות הברית עומדת לצידה כל עוד היא משתפת פעולה ביישום בקשות אמריקאיות באזור.

 

שנית: יש יותר מ-8,000 אנשי דאע"ש בבתי הכלא בחסות ה-SDF, ויש חשש אמריקאי שהם יברחו.

שלישית: ארצות הברית רוצה לוודא שהיא מסוגלת לקבל את המילה האחרונה בסוריה.

 

תאופיק הדגיש כי "אין סכנה למחוז כרגע, תושבי סווידה מלוכדים וניהול הבמה שלהם, בין אם בתקופת הנשיא לשעבר בשאר אל-אסד ובין אם בשלב הנוכחי, הוכיח את עצמו כמוצלח". כי "אל-ג'ולאני אמר שאנשי סווידא הם חלק מהותי מהמדינה והצליחו להיפטר בעצמם מהמשטר הישן".

 

תאופיק הוסיף: "אנחנו נמצאים כעת בשלב מאוד חרדתי. סוריה עומדת היום בפני אתגרים קיומיים גדולים. אנחנו עומדים בפני מצב פנימי מאוד סוער. מה שקרה בסוריה הוא הכותרת של המאה העשרים ואחת, ושרידי המשטר הקודם. עשוי להיות מעוניין בחוסר היציבות של סוריה ויבצעו פעולות שיובילו להתנגשויות בכל מחוזות סוריה".

 

כך או כך אנחנו חייבים להיות דרוכים למה שצפוי להיות בסוריה, שכן היאת תחריר אל-שאם אינה גוף ליבראלי דמוקרטי שאליו ציפה העם הסורי, אלא ברירת מחדל שנוצרה מוואקום שנשאר בסוריה ביד מכוונת, היאת תחריר אל-שאם היא ארגון טרור מוכרז שנוצר בתמיכה טורקית קטארית ואילץ את הזרמים הפוליטיים הליבראליים דמוקרטים להגר למערב הרחק מהשטח, וכאשר נוצרה ההזדמנות עקב הפעילות הישראלית והשמדת היכולות של חיזבאללה ואיראן באזור, הארגון ניצל זאת והשתלט על סוריה ללא התנגדות משמעותית מכוחות המשטר, ובריחתו של אסד מהמדינה.

 

הצהרותיו של אלג'ולאני מראות שינוי בעמדותיו, אך הפעילות בשטח כפי שמשתקפת מהעדויות היוצאות משם, מצביעות על כיוון מדאיג ומסוכן שמכוון למדינת חליפות אסלאמית, ואם נרחיב נוכל להגדיר אותה כחליפה ראשונה בפרויקט האימפריה העותומאנית המתחדשת.