למה כל כך קשה לחיות כאן?

 

המדד למדיניות משפחה של קרן ברל כצנלסון הוא פלטפורמה מחקרית וטכנולוגית שמציגה תמונה רחבה של מדיניות המשפחה בישראל בהשוואה למדינות מערביות. המדד משווה בין ישראל לבין 32 מדינות מערביות אחרות בשורה של קריטריונים הנוגעים לאיכות החיים של משפחות, ולמדיניות הממשלתית שמשפיעה עליה. מטרתו להוות כלי לקידום מדיניות משפחה הממוקדת בהפחתת העומס ובשיפור איכות החיים של משפחות בישראל.

 

 

מדובר בפרויקט מחקרי ראשון מסוגו בארץ ובעולם, שמתעדכן בהתאם לשינויים במדיניות המשפחה בישראל ובעולם בדומה למדדים בינלאומיים אחרים כמו "Index Life Better "של ה-OECD.

 

 

ישראל מקום אחד לפני אחרון בזמן משותף שלנו ההורים עם ילדינו, בעקבות שעות העבודה בשבוע (44.4 שעות – כשצ'ילה עם 45.5 שעות ודנמרק עם 38.7 שעות), בעקבות ימי החופשה (60 ימי חופשה לתלמידים, לעומת ממוצע של 48 בעולם, כשלישראלים יש רק 12 ימי חופש, 40 אחוז פחות מהמכסה המינימלית הממוצעת במדינות המדגם) וזמן נסיעה לעבודה (בישראל ממוצע של 31 דק, באיסלנד לדוגמא זה 15 דק)

 

המדד מוכיח שאיפה שיצרנו מדיניות בנושא יש שיפור, לדוגמא יישום חוק חינוך חינם מגיל 3 העלה את הדירוג שלנו במדד.

 

 

המדד למדיניות משפחה המדד מחולק לשלושה תחומים: זמן משותף, חינוך וטיפול ורווחה כלכלית, וכל תחום מורכב ממספר רכיבים שכל אחד מהם מייצג היבט מסוים של מדיניות ממשלתית הנוגעת למשפחות. 

 

כך, למשל, תחום הזמן המשותף כולל רכיבים המשפיעים על משך הזמן שמשפחות יכולות לבלות יחד: מספר שעות העבודה השבועיות של עובדים במשרה מלאה, זמן ממוצע בדרכים ביום עבודה, והפער בין ימי החופש של הילדים במסגרות החינוך לימי החופש של ההורים.

 

תחום החינוך והטיפול משווה בין ישראל לבין מדינות ה-OECD  באורך חופשת הלידה לאימהות ולאבות, בפער בין סוף תקופת הלידה המשולמת לגיל הזכאות למסגרת חינוך ציבורית, בגובה ההשקעה הציבורית על ילד בגיל הרך, ובשיעור ההוצאה הפרטית של משקי בית על חינוך בגילי יסודי ועל-יסודי. 

 

תחום הרווחה הכלכלית בוחן את היקף הסיוע הכלכלי למשפחות, את שיעור המשפחות המתקשות לסגור את החודש ואת שיעור העוני בקרב ילדים.