לבנון בעידן חדש האם הממשלה החדשה תוכל להביא שינוי אמיתי?
לאחר יותר משנתיים של ואקום שלטוני, לבנון נכנסת לעידן פוליטי חדש עם בחירתו של הגנרל ג'וזף עון לנשיא והקמת ממשלה בראשותו של נוואף סלאם. המדינה, שנמצאת במשבר כלכלי וחברתי עמוק, ניצבת בפני אתגרים כבדים, החל מהשבת היציבות הכלכלית ועד ההתמודדות עם השפעת חזבאללה והמעורבות האזורית של איראן וסעודיה.
אך השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם השלטון החדש יצליח לשבור את הדפוסים הישנים ולנווט את לבנון אל עבר יציבות ושגשוג, או שמא המדינה תמשיך להיות זירה להתכתשויות פוליטיות וצבאיות?
הממשלה החדשה, השאלה הנשאלת, האם היא מסוגלת לתפקד?
עם כניסתה לתפקיד, ממשלתו של נוואף סלאם הציבה לעצמה מספר מטרות מרכזיות:
1. שיקום הכלכלה – לבנון מתמודדת עם משבר פיננסי חמור, אינפלציה משתוללת, ומטבע מקומי שאיבד את רוב ערכו.
2. רפורמות במערכת המשפט – שחיתות עמוקה פגעה באמון הציבור, והמערכת המשפטית זקוקה לתיקון מעמיק.
3. שליטה במערכת הביטחון – צמצום ההשפעה של חזבאללה והגברת הפיקוח של המדינה על מנגנוני הביטחון.
עם זאת, הממשלה החדשה מתמודדת עם התנגדות מבית. חזבאללה, המפלגות הסוניות החזקות, וגורמים מקורבים לאיראן אינם רואים בעין יפה את ניסיונות השלטון החדש ליישם רפורמות מרחיקות לכת.
חזבאללה כגורם כוח בלבנון
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בזירה הלבנונית הוא חזבאללה, אשר אמנם ספג מכות פוליטיות וצבאיות, אך עדיין מחזיק בכוח רב. תבוסותיו האחרונות במאבקים הפוליטיים ובמערכה הצבאית מול ישראל גרמו לירידה מסוימת במעמדו, אך הארגון ממשיך להפעיל רשת כלכלית וצבאית ענפה.
הממשלה החדשה, בראשות עון וסלאם, מבקשת להקטין את השפעת חזבאללה ולחזק את צבא לבנון ככוח המרכזי במדינה. עם זאת, ניסיון ישיר לפרק את הארגון מנשקו עלול להוביל לעימותים פנימיים חריפים ואף להתלקחות ביטחונית אזורית.
קולות הקוראים לשלום עם ישראל
בזמן שמדינות רבות במזרח התיכון כבר הצטרפו להסכמי אברהם, עולה השאלה האם גם לבנון תוכל ללכת בעקבותיהן. באופן מסורתי, לבנון נחשבת למדינה עוינת לישראל, אך לאחרונה גוברים הקולות – בעיקר בקרב הנוצרים הלבנונים – הקוראים לבחון אפשרות של נורמליזציה עם ישראל.
מדוע הנוצרים בעד נורמליזציה?
רבים רואים בהסכמי אברהם הזדמנות כלכלית שתוכל לעזור לשיקום המדינה.
הנוצרים בלבנון חוששים מההשתלטות השיעית והאיראנית ורואים בישראל גורם מייצב מול איראן.
תחושת מיאוס מהמאבקים הבלתי נגמרים ומחזבאללה, שמוביל את המדינה לעימותים אינסופיים.
לעומת זאת, חזבאללה, בתמיכת איראן, מתנגד נחרצות לכל חידוש קשרים עם ישראל ורואה בכך בגידה. גם גורמים סונים המזוהים עם קטאר וסוריה מסתייגים מהרעיון.
יחסי החוץ של הממשלה החדשה:- סעודיה, איראן וסוריה
עם כניסת הממשלה החדשה לתפקידה, ברור שלבנון מחפשת לחזק את קשריה עם ערב הסעודית ומדינות המפרץ. הנשיא ג'וזף עון כבר הודיע כי ביקורו הרשמי הראשון יהיה בריאד, מה שמעיד על רצונו להדק את היחסים עם הממלכה, שיכולה להוות מקור חשוב לסיוע כלכלי והשקעות. סעודיה, מצדה, מאותתת על נכונות לתמוך כלכלית, אך דורשת רפורמות מקיפות והפחתת השפעתה של איראן במדינה.
מנגד, היחסים עם סוריה עברו שינוי דרמטי עם נפילת משטר אסד ועלייתו של אחמד אשרע לשלטון. השלטון החדש בדמשק מנסה להתייצב לאחר שנים של עימותים פנימיים ומחפש לבסס קשרים עם שותפים אזוריים. הממשלה הלבנונית נוקטת בגישה זהירה: מצד אחד, לבנון תלויה בקשרים הכלכליים והביטחוניים עם סוריה, במיוחד בנוגע לפליטים ולסחר בין המדינות. מצד שני, היא מבקשת להימנע מהסתבכות מיותרת עם גורמים אזוריים שעלולים לראות בהתקרבות יתר לסוריה איום.
מדיניות הממשלה החדשה תהיה מאוזנת, תוך ניסיון לשמור על קשרים יציבים עם השלטון הסורי החדש, אך במקביל לא לאבד את תמיכת מדינות המפרץ והמערב, שרואות בגורמים החדשים בסוריה שחקנים לא צפויים.
היחסים עם המעצמות, מי באמת שולט בלבנון?
בעוד שלבנון מצטיירת כמדינה עצמאית, למעשה היא נמצאת תחת השפעה חיצונית משמעותית.
צרפת – מנסה לקדם רפורמות ולסייע במאמצים הדיפלומטיים.
ארצות הברית – דורשת פיקוח הדוק על חזבאללה ותומכת בצבא הלבנוני.
סעודיה – מחפשת להחזיר את השפעתה בלבנון מול ההשתלטות האיראנית.
איראן – ממשיכה לתמוך בחזבאללה כדי לשמר את השפעתה באזור.
לבנון מוצאת עצמה לכודה בין אינטרסים מנוגדים, ועל הממשלה החדשה למצוא דרך לנווט בתוך הקלחת הפוליטית העולמית מבלי לאבד את עצמאותה.
פירוק חזבאללה מנשקו, האם הצבא הלבנוני יוכל לפרק את חזבאללה מנשקו?
אחת השאלות הקריטיות היא האם הצבא הלבנוני יוכל לקחת לידיו את השליטה הביטחונית במדינה ולפרק את חזבאללה מנשקו. תיאורטית, ממשלת לבנון מחויבת לכך – אך בפועל, הכוח האמיתי של הצבא עדיין מוגבל מול מיליציה חמושה ומאורגנת כמו חזבאללה.
כדי להתמודד עם האתגר, הממשלה החדשה מתכננת לחזק את צבא לבנון, להגדיל את תמיכת המערב בכוחות הביטחון, ולנסות ליצור מנגנוני פיקוח טובים יותר על האזורים שבהם לחזבאללה יש שליטה. עם זאת, ספק אם ארגון כה מבוסס יוותר על כוחו ללא מאבק חריף.
סיכום, לבנון על פרשת דרכים!
לבנון נמצאת בנקודה קריטית בהיסטוריה שלה. הממשלה החדשה מגיעה עם הבטחות לרפורמות, לשיפור הכלכלה ולהפחתת ההשפעה של חזבאללה – אך השאלה היא האם יש לה את הכוח הפוליטי לממש את השינויים הללו.
האם המדינה תצליח לשבור את מעגל האלימות והשחיתות ולצעוד לעבר יציבות ושלום? האם חזבאללה יאפשר לממשלה למשול, או שיביא להסלמה נוספת?
החודשים הקרובים יהיו מכריעים, ויכריעו את גורלה של המדינה הקטנה שנמצאת בלב הסערה המזרח-תיכונית.
