אהבה בצל השכול

 

לפידות ז"ל, הייתה מדריכה שלהם במחנות, ולקחה חלק משמעותי בליווי ובשידוך שלהם "תפארת הייתה אחותי הגדולה, שיתפתי אותה כמעט בכל דבר שקשור אליי, בכיתי לה, התייעצתי איתה המון, היא זו שאמרה לי שלמוריה יש רגשות כלפיי" מספר הראל

 

 

מוריה פלדמן והראל טילס, 23, הם זוג צעיר שנפגש דרך השכול במחנות ובפעילויות השנתיות של "עמותת קרן קובי מנדל" לילדי משפחות השכול בהן לקחו חלק מגיל צעיר. הם מצאו אחד את השנייה במקום שבו הכאב והאובדן עמדו במרכז, והם עומדים בקרוב לבנות בית משותף. בפברואר הם צפויים להינשא.

 

 

מוריה פלדמן, בת 23, מפדואל במקור, קונדיטורית, איבדה את אמה שנפטרה ממחלת הסרטן, כשהיא הייתה בת 14 בלבד. הראל טילס, בן גילה, מקדומים במקור, וכיום גר עם מוריה באלקנה, כבר עשרה חודשים במילואים נלחם בצפון, איבד את אביו בתאונת עבודה כשהיה רק בן עשר וחצי. הכאב המשותף של אובדן הורה בגיל צעיר הוביל את שניהם להשתתף במשך שנים בפעילויות ובמחנות של קרן קובי מנדל, ושם נרקם הקשר העמוק ביניהם.

 

 

הקשר שלהם זכה לליווי מצד תפארת לפידות ז"ל, שהייתה מדריכתם במחנות של קרן קובי מנדל, והפכה לחברה טובה ולחלק משמעותי בחייהם. תפארת נרצחה באכזריות בטבח בנובה. "תפארת ואני היינו חברות ממש קרובות" מספרת מוריה, "תפארת הייתה אחותי הגדולה, שיתפתי אותה כמעט בכל דבר שקשור אליי, בכיתי לה, התייעצתי איתה המון, היא זו שאמרה לי שלמוריה יש רגשות כלפיי" מספר הראל.

 

 

השניים הפכו לזוג במחנה חנוכה כשהיו בכיתה י"ב, והכאב המשותף חיבר ביניהם בעוצמה "אנחנו מבינים אחד את השנייה, יש לנו פרופורציות דומות לחיים" אומר הראל, מוריה התייחסה דווקא למורכבות ואמרה "השכול הוא זה שקירב אותנו, אבל זה גם מאוד קשה. כל אחד מתמודד עם השכול בצורה שונה. אתה לא יכול להתמסכן, לפעמים אתה רק רוצה שמישהו יעטוף אותך ויעזור לך להמשיך הלאה, ולאו דווקא יבין הכל לעומק."

 

 

אליענה מנדל ברנר, מנכ"לית עמותת קרן קובי מנדל: "אנחנו רואים בפעילויות של קרן קובי מנדל איך בכל יום קשרים אנושיים נרקמים, קשרים שיכולים להוביל לריפוי עמוק ואפילו לאהבה. כשהכאב משותף, הוא לא רק מכפיל את עצמו, אלא גם יכול להפוך למקור של כוח, חוסן ובניית חיים חדשים, כמו בסיפור המרגש של מוריה והראל."

 

 

מעל 1,000 משפחות שכולות, שכול לאומי ואזרחי, לוקחות חלק בפעילויות השונות של עמותת קרן קובי מנדל לאורך השנה. הקרן הכפילה את פעילותה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. מטרת המפגשים של העמותה היא לעבור תהליך של עיבוד הכאב וליווי רגשי, יחד עם קבוצת השווים, השותפים למעגל השכול. יצירת קהילה באמצעות קבוצות שיח והעצמה, לצד פעילות חווייתית שמטרתה לתת כמה רגעים של חסד ושמחה ביחד עם הכאב האישי והחוסר.