65% מהציבור סבורים שישראל תנצח במלחמה בצפון

 

סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון, עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "iPanel"  בקרב מדגם מייצג.

 

סיכום נתוני הסקר:

אמון:

יציבות או ירידה קלה במרבית מדדי האמון:

 

יציבות בשיעור המדווחים על אמון גבוה בצה״ל – 67 אחוזים במדגם הכולל, 76 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (בהשוואה ל-78 אחוזים בסקר אוגוסט).

 

ירידה קלה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בחיל האוויר – 70 אחוזים במדגם הכולל (לעומת 75 בסקר אוגוסט), 79 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (לעומת 83 אחוזים בסקר אוגוסט).

 

ירידה בשיעור המדווחים על אמון גבוה בחיל המודיעין – 51 אחוזים במדגם הכולל, 57 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (לעומת 62 אחוזים בסקר אוגוסט).

 

ירידה קלה בשיעור המדווחים על אמון גבוה ברמטכ״ל – 41 אחוזים במדגם הכולל, 46 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (בהשוואה ל-49.5 אחוזים בחודש אוגוסט).

 

יציבות בשיעור המדווחים על אמון גבוה בדיווחי דובר צה״ל – 54 אחוזים במדגם הכולל, 63 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (בהשוואה ל-65 אחוזים בסקר אוגוסט).

 

יציבות בשיעור הנשאלים המאמינים כי צה״ל ינצח במלחמה בעזה, 58 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו- 66 אחוזים מהנשאלים באוכלוסייה היהודית (בהשוואה ל-70 אחוזים בסקר אוגוסט).

 

ירידה קלה בשיעור המשיבים המאמינים שמטרות הלחימה בעזה יושגו, העומד כעת על 42 אחוזים במדגם הכולל ו-48 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית, בהשוואה ל-52.5 אחוזים בסקר אוגוסט.

 

יציבות בשיעור הנשאלים המאמינים כי צה״ל ינצח במלחמה בצפון. 65 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל מאמינים כי צה״ל ינצח במלחמה בצפון (בהשוואה ל-67 אחוזים ביולי), ו75-אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית מאמינים בכך (בהשוואה ל-76 אחוזים ביולי).

 

61 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל דירגו את תפקוד פיקוד העורף מאז תחילת המלחמה בציון גבוה. 70 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית דרגו אותו כך – שיעור יציב ביחס לסקר אוגוסט.

 

ירידה בשיעור הנשאלים שהביעו אמון בצה״ל ביחס לאופן תחקור והפקת לקחים לאירועי ה-7 באוקטובר – 31 אחוזים במגזר הכללי ו-34 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית הביעו אמון במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 41 אחוזים במדגם הכולל ו-45 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית בפעם האחרונה שנשאלה שאלה זו, ביולי 2024. 57 אחוזים במגזר הכללי ו-57 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית הביעו אמון במידה נמוכה או נמוכה מאוד.

 

ירידה בשיעור המשיבים אשר סבור כי לרמטכ״ל יש מנדט לבצע כל מינוי בהתאם לשיקול דעתו. בתשובה לשאלה ״ לאחרונה ביצע הרמטכ״ל סבב מינויי אלופים למטכ״ל  האם אתה סבור כי לרמטכ״ל יש מנדט לבצע סבב מינויים כזה?״ השיבו 19 אחוזים מהמשיבים במדגם הכללי ו-20.5 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית כי לרמטכ״ל יש מנדט לבצע כל מינוי בהתאם לשיקול דעתו (בהשוואה ל-26 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית בפעם הקודמת ששאלה זו נשאלה, במאי 2024), 30 אחוזים במדגם הכולל ו-33 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית השיבו כי לרמטכ״ל יש מנדט לבצע רק מינויים הכרחיים המחייבים איוש (בהשוואה ל-34 אחוזים במאי), 25 אחוזים במדגם הכולל ו-26.5 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית השיבו כי אין לרמטכ״ל מנדט לבצע כל מינוי (בהשוואה ל-17 אחוזים במאי).

 

יציבות באמון בממשלה, ירידה באמון בשר הביטחון:

 

שיעור המדווחים על אמון גבוה בממשלה – 19 אחוזים במדגם הכולל, 22 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית (לעומת 20 אחוזים בסקר יולי).

 

שיעור המדווחים על אמון גבוה בראש הממשלה – 25 אחוזים במדגם הכולל, 30 בקרב האוכלוסייה היהודית (לעומת 31 אחוזים בסקר יולי).

 

שיעור המדווחים על אמון גבוה בשר הביטחון – 31 אחוזים במדגם הכולל, 35 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית. זוהי ירידה בהשוואה לפעם האחרונה בה נשאלה שאלה זו, במאי 2024, אז עמד השיעור במדגם הכולל על 37 אחוזים ובקרב האוכלוסייה היהודית על 39 אחוזים.

 

המערכה בצפון:

עליה קלה בקרב משיבים מהמגזר היהודי בתפיסה לפיה, ההחלטה ביחס לאפשרות הרחבת הלחימה בצפון לכדי מלחמה רחבה תתבסס על שיקולים ענייניים ולא על שיקולים פוליטיים. בעוד בפעם הקודמת שנשאלה שאלה זו, ביוני 2024, סברו כך 46 אחוזים מהנשאלים במגזר היהודי, בסקר הנוכחי השיבו כך 50 אחוזים מהנשאלים במגזר זה. במגזר הערבי נרשמה יציבות ביחס לשאלה זו, כאשר שיעור המשיבים בחיוב עמד על 21 אחוזים, לעומת 22 בפעם הקודמת.

 

ישראל והפלסטינים:

בתשובה לשאלה, ״לדעתך, מה צריכה להיות המציאות בעזה ביום שאחרי המלחמה?״, תמכו 23 אחוזים מהמשיבים במגזר היהודי בהחזרת ההתיישבות בעזה, 21 אחוזים בממשל צבאי קבוע ברצועה, 20 אחוזים תמכו בהעברת השליטה ברצועת עזה לרשות פלסטינית מתוקנת (שתכלול הכרה במדינת ישראל ותממש תוכנית חינוך לדה-רדיקליזציה), ו-28 אחוזים תמכו בהעברת השליטה ברצועת עזה לנאמנות בין לאומית (כשלב מעבר).

 

31 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית ו-37 אחוזים במדגם הכוללים השיבו כי הם די תומכים או מאוד תומכים בפתרון שתי מדינות לשני עמים במסגרת קואליציה עם מדינות ערב המתונות.

 

רק 15 אחוזים מהנשאלים במגזר היהודי, אך 54 אחוזים מהנשאלים במגזר הערבי ציינו כי הם מוטרדים מהמצב ההומניטרי ברצועת עזה. 82 אחוזים מהנשאלים במגזר היהודי ציינו כי הם מוטרדים מכך במידה נמוכה או נמוכה מאוד, לעומת 21 אחוזים במגזר הערבי.

 

רוב גדול של הנשאלים, הן במדגם הכולל והן בקרב האוכלוסייה היהודית (67 ו-68  אחוזים בהתאמה) סבור כי עליית יהודים להתפלל בהר הבית (בניגוד לסטטוס קוו המאפשר ליהודים לעלות להר הבית אך לא להתפלל) תוביל או לאירועי אלימות והפרות סדר.

 

ישראל והעולם:

כשליש (33.5 אחוזים) מהמשיבים בקרב האוכלוסייה היהודית מסכימים או מסכימים מאוד עם הקביעה ישראל יכולה להיות בטוחה ומשגשגת גם אם תהא מבודדת בקהילה הבינלאומית.

 

סולידריות וחוסן חברתי:

ירידה בתחושת הסולידריות הנצפית– 29 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו-33 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית מדווחים כי לדעתם, תחושת הסולידריות התחזקה או התחזקה מאוד, בהשוואה ל-34 ו-40 אחוזים בהתאמה בסקר אוגוסט.

 

עלייה בשיעור הנשאלים המוטרדים במידה רבה מאוד או במידה די רבה ממצבה החברתי של ישראל אחרי המלחמה. 69 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל ו73 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית מדווחים כך, בהשוואה ל-64 ו-67 אחוזים בסקר אוגוסט בהתאמה.

 

יציבות באופטימיות בדבר יכולתה של החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח – 57 אחוזים מהנשאלים במדגם הכולל מביעים אופטימיות שכזו, ו-63 אחוזים מהנשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית.

 

יציבות בשיעור הנשאלים מדווח על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד – 21 אחוזים במדגם הכולל, 24 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית ו-7אחוזים בקרב האוכלוסייה הערבית. 

 

 מוטיבציה לשירות:

יציבות בשיעור אלו המשיבים כי היו מעודדים בן משפחה שכבר שירת מילואים קרבי כלוחם במהלך המלחמה, והיה מקבל צו מילואים נוסף להתייצב בכל מקרה (47 אחוזים לעומת 49 אחוזים בסקר יולי).

 

בתשובה לשאלה ״על פי דיווחים תקשורתיים, ראש הממשלה התחייב להעביר את חוק הגיוס לפני האישור על התקציב. במידה ויעבור חוק שיפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה"ל, באיזו מידה לדעתך חוק זה יפגע או לא יפגע במוטיבציה לשירות קרבי?״ השיבו 31 אחוזים מהמשיבים במגזר היהודי סבורים כי הדבר יפגע מאוד, 27 אחוזים כי הדבר די יפגע, 20 אחוזים סבורים כי הדבר לא כל כך יפגע ו-16 אחוזים סבורים כי הדבר לא יפגע בכלל.